שנה למדינה האסלאמית – ההימור של בגדאדי מצליח, בינתיים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שנה למדינה האסלאמית – ההימור של בגדאדי מצליח, בינתיים

שנה למדינה האסלאמית – ההימור של בגדאדי מצליח, בינתיים

מבט על, גיליון 715, 29 ביוני 2015

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר
מתקפות הטרור שבוצעו בשבוע האחרון בתוניסיה, כווית וצרפת מעידות יותר מכל, כי המערכה להבסת המדינה האסלאמית צפויה לגבות מחיר דמים כבד מאזרחים חפים מפשע במקומות שונים ברחבי העולם ולא רק בעיראק ובסוריה. האידאולוגיה שבשמה מבצעת המדינה האסלאמית את מעשי הזוועה שלה, תוך קריאת תגר בוטה נגד הקודים והנורמות המוסריות והחברתיות של החברה האנושית מחייבות את הבסתה המוחלטת. אם לא כן, אנחנו צפויים למראות זוועה רבים דומים לאלה בשנים הקרובות. ישראל אשר רואה עצמה חלק מהקואליציה הבינלאומית נגד המדינה האסלאמית חייבת לקחת בחשבון, כי גם היא תהווה יעד להתקפות מצדה ועל כן, היא חייבת לתמוך ולסייע ככול יכולתה לפעילות זו ולהיערך מודיעינית ומבצעית לסיכול ולפגיעה במי שינסה לתקוף את אזרחיה בגבולותיה ואף בחו"ל.

בימים אלה מציינת המדינה האסלאמית שנה לקיומה כישות אוטונומית השולטת על מרחב גיאוגרפי המתפרש לשטחים בעיראק ובסוריה – שתי מדינות מרכזיות במזרח התיכון. בבואו לסכם לעצמו את השנה הראשונה לכהונתו כח'ליף של המדינה האסלאמית, יכול אבו בכר אל-בגדאדי להכתיר את ההימור שלקח, כהצלחה, לפחות בינתיים.
בגדאדי עצמו הצליח לשרוד כמה ניסיונות התנקשות בחייו והמיזם של המדינה האסלאמית לא קרס, על אף הלחץ הבינלאומי שמופעל נגדה. כך, למרות שנבלמה תנופת כיבושיה של המדינה האסלאמית, אשר החלה בעקבות הקמת דאע"ש באפריל 2013, יש לה הישגים טריטוריאליים חדשים גם בעיראק (רמאדי) וגם בסוריה (פלמירה). גם האבדות הלא מבוטלות שספגה בעיראק ובסוריה, לא בלמו את זרם המצטרפים החדשים לשורותיה. על פי דיווחים, המתפרסמים במערב, מספרם אף גדל בהתמדה וכבר עולה בהיקפו על מספרם של כלל המתנדבים אשר ביקשו ללחום נגד צבא ברית המועצות בעתו, והצטרפו במשך עשור לשורות המוג'אהדין באפגניסטאן.
הפעילות הצבאית של כוחות הקואליציה הבינלאומית נגד המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה בשנה שחלפה, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בהפצצות מהאוויר ובייעוץ, לא הביאו למפלתה ונראה, כי היעדר הישגים משמעותיים בפעילות זו, מאפשר לבגדאדי להמשיך ולהקרין כלפי תומכיו, דימוי של הצלחה וחוסן. דימוי זה מועצם באמצעות אסטרטגיה תקשורתית אינטנסיבית, המנוהלת באופן מרוכז ומתוחכם בידי העושים במלאכה ובאופן מבוזר בידי תומכיה ברחבי העולם, דרך מגוון של ערוצי המדיה החברתית.
גם בתוך מחנה הג'האד העולמי הצליח בגדאדי לבסס את מעמדו, בעקבות ההפיכה שביצע עם מינויו העצמי לח'ליף, כשהוא העמיד את עצמו במעמד עליון על פני זוואהירי, מנהיג אל-קאעדה. בעקבות הפילוג שנוצר בשורות הג'יהאד העולמי, פנו ארגונים וקבוצות שונות ברחבי העולם אל המדינה האסלאמית, כדי להצטרף לשורותיה כשותפים-כפיפים. אמנם הקבוצות המרכזיות, המשתייכות למערכת הבריתות של אל-קאעדה ובהם אל קאעדה בחיג'אז, אל-קאעדה במגרב האסלאמי, 'שבאב' הסומאלי, ג'בהת אל-נוצרה ואקי"ס (אל-קאעדה בתת היבשת ההודית), לא נטשו אותה אך ארגונים אחרים כדוגמת אנצאר בית אל-מקדס בסיני, בוקו חראם בניגריה, וקבוצות באפגניסטאן, בקווקז, ובפיליפינים כבר נשבעו אמונים לבגדאדי.
זאת ועוד, המדינה האסלאמית ניצלה את האנרכיה וחולשת השלטון המרכזי בלוב, תימן ותוניסיה, בעקבות אירועי האביב הערבי, על מנת לשגר אליהן קבוצות לוחמים מאומנות משורותיה, אשר חברו לקבוצות מורדים מקומיות, ויחד גיבשו קואליציות צבאיות אפקטיביות. לאחר שכוחות אלה ביססו את שליטתם באזורים נרחבים במדינותיהם, והקימו בהם אזורי בסיס ("וליאתים") ברוחה ובצלמה של המדינה האסלאמית, הם נשבעו לה אמונים וצורפו כשותפים-כפיפים לשורותיה. כך למשל, משמשת לוב, שבה מתרחבים האזורים, הנתונים להשפעת המדינה האסלאמית, כזירת אימונים ומקלט של המדינה האסלאמית והיא אף עשויה לשמש בעתיד כאזור אלטרנטיבי לעת דחק במקרה של אבדן משמעותי של שליטתה בשטחים בעיראק ובסוריה.
בשנה השנייה לקיומה צפויה המדינה האסלאמית להמשיך ולהיאבק נגד שלל יריבותיה. בעיראק, הם כוללים את צבא עיראק, המיליציות העממיות השיעיות (חשד אל-שעבי) והכוחות הכורדיים אשר פועלים בסיועם של כוחות הקואליציה הבינלאומית ומשמרות המהפכה האיראניים. כוחות אלה ימשיכו לפעול על מנת לשחרר מידי המדינה האסלאמית את השטחים המרכזיים שאותם כבשה, בראשם, העיר מוסול, ואזורים במערב עיראק. במקביל, יושפע עתידה של המדינה האסלאמית מההתפתחויות במלחמת האזרחים הנמשכת בסוריה כבר למעלה מארבע שנים. אם משטרו של אסד יקרוס, כפי שרבים מנבאים, תנסה המדינה האסלאמית להשתלט על סוריה, תוך מאבק בגורמי האופוזיציה השונים הפועלים בה ובכללם גורמים ג'האדיסטיים-סלפיים, כדוגמת ג'בהת אל-נוצרה ושותפיה מקואליציית "ג'ייש אל-פתאח". היה והדבר יעלה בידיה, הוא יתרום לגיבוש מעמדה כשחקן אזורי משמעותי. עם זאת, במצב כזה קיימת סבירות גבוהה להגברה משמעותית בפעילות הקואליציה הבינלאומית נגדה, כדי למגרה בשל המשמעויות הנובעות משליטתה באזור כה מרכזי במזרח התיכון.
סוגיה מרכזית נוספת העלולה להשפיע על עתידה של המדינה האסלאמית קשורה בחשש, המטריד את מנהיגי מדינות המערב ושירותי הביטחון שלהן באשר לכוונותיה של המדינה האסלאמית להוציא לפועל מערכת טרור בתחומן. עד כה, רוב הפיגועים שהתרחשו בשנה האחרונה באירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה הוצאו לפועל ביוזמה מקומית של פעילים בודדים או זוגות, מתוך הזדהות עם המדינה האסלאמית ולעתים אף בשמה, זאת מבלי ששוגרו על ידי מפקדיה או שפעלו ישירות מטעמה. עם זאת, החשש הוא, כי המדינה האסלאמית תשתמש בטרור בינלאומי, כדי לנקום על פעילות הקואליציה הפועלת נגדה וכדי לערער את גיבושה ואת התמיכה בה. העובדה, כי צעירים מערביים רבים, בעיקר אירופאים, כבר הגיעו לסוריה ועיראק ואומנו בלוחמת טרור וגרילה, צברו ניסיון קרבי בלחימה וספגו אינדוקטרינציה סלפית-ג'האדיסטית, מאיימת לבוא לידי ביטוי בפעילות טרור עתידית במדינות המערב, בהשראה או בשליחות המדינה האסלאמית.
התכנית האסטרטגית אותה גיבש הגנרל ג'ון אלן – השליח הנשיאותי המיוחד לקואליציה הבינלאומית, המרכז מטעם הנשיא אובמה את פעילות הקואליציה במטרה להביא לבלימתה ולהבסתה של המדינה האסלאמית – צפויה להציב בפני הקואליציה אתגר רציני ומורכב הרבה יותר מזה שמולו התמודדה בשנה הראשונה לקיומה. תכנית זו כוללת חמישה מאמצים מרכזים: 1. פעילות צבאית לצמצום השטחים בהם היא שולטת לקטיעת הרצף הטריטוריאלי בו היא מחזיקה; 2. פעילות לניתוק המדינה האסלאמית ממקורותיה הכלכליים באזורי השליטה שלה ומהמערכת הפיננסית הגלובאלית; 3. יצירת אזורי מחסה ומקלט בטוח לאוכלוסיות המקומיות, שיאפשר להן לנהל חיי שגרה; 4. עצירת זרם הלוחמים הזרים, המגיעים לסוריה ברובם דרך הגבול הטורקי; 5. פעילות פיזית והסברתית נגד מערכת הפצת המסרים והתעמולה של המדינה האסלאמית ברחבי העולם. מערכה זו חייבת להתנהל בראשות גורמים מוסלמיים בשיתוף פעולה עם המדינות החברות בקואליציה הבינלאומית.
מתקפות הטרור שבוצעו בסוף יוני 2015 בתוניסיה, כווית וצרפת מעידות יותר מכל, כי המערכה להבסת המדינה האסלאמית צפויה לגבות מחיר דמים כבד מאזרחים חפים מפשע במקומות שונים ברחבי העולם ולא רק בעיראק ובסוריה. אולם פעולותיה והאידיאולוגיה שבשמם מבצעת המדינה האסלאמית את מעשי הזוועה שלה, תוך קריאת תגר נגד הקודים והנורמות המוסריות, חברתיות ומשפטיות של החברה האנושית במאה העשרים ואחת, מחייבות את הבסתה המוחלטת. אם היא לא תבלם ומהר אנו צפויים למראות זוועה רבים, דומים לאלה גם במהלך השנים הקרובות.
ישראל אשר עוקבת בערנות אחר המתרחש בגבולותיה ורואה עצמה חלק מהקואליציה הבינלאומית נגד המדינה האסלאמית חייבת לקחת בחשבון, כי גם היא תהווה יעד להתקפות מצדה או מצד שותפיה בעתיד, בין אם מגבולותיה או בחו"ל, חייבת לתמוך ולסייע ככל יכולתה לפעילות זו ולהיערך מודיעינית ומבצעית לסיכול ולפגיעה במי שינסה לתקוף את אזרחיה בגבולותיה ואף בחו"ל.
________________________

ראו קובץמאמרים: פרויקט מיוחד - שנה להכרזת הח'ליפות האסלאמית  
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמדינה האסלאמיתסוריהעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
REUTERS/Goran Tomasevic
פיגועי התאבדות ברחבי העולם בשנת 2020
הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?
12/01/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.