האם ישראל תמכור גז טבעי לסין? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם ישראל תמכור גז טבעי לסין?

האם ישראל תמכור גז טבעי לסין?

מבט על, גיליון 393, 17 בדצמבר 2012.

עקבו אחרינו בגוגל
English
עודד ערן
בחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי נדונה במסגרת ועדה בין-משרדית בראשות שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, אשר הגישה את המלצותיה לממשלה בקיץ 2012. חלק מההמלצות עסקו ביחס שבין הייצוא של הגז המופק לבין הכמות שתוקצה לצריכה בישראל. עם זאת, הן לא הציעו סדרי עדיפויות לשווקים החיצוניים (ובכל מקרה הן לא אומצו על ידי הממשלה). המחבר מתאר תמונת מצב בה מעורבות – על פי הדיווחים – חברות מארצות הברית ומאוסטרליה שקשורות לחברות בסין. כך עלול לצאת שללא החלטה ממשלתית, ישראל עשויה למצוא עצמה מייצאת את הגז שלה לסין, על כל ההשלכות האסטרטגיות החשובות שיש לכך. המכירה עצמה אינה בהכרח בעייתית, מה שמטריד כאן הוא היעדר תהליך מסודר שבו נשקלים היתרונות והחסרונות של מכירת גז טבעי ללקוחות פוטנציאלים מסוימים.

כמה סוגיות הקשורות לייצור גז טבעי במים הכלכליים הבלעדיים (EEZ) של ישראל, עדיין חסרות ניתוח מעמיק ואימוץ החלטות הולמות. לחלק מהסוגיות הללו יש השלכות אסטרטגיות כלכליות ופוליטיות, וחשוב שיישקלו ביסודיות, בייחוד לאור העובדה שהן מצויות בענף המחייב מדיניות ארוכת טווח ומסגרת עבודה חוזית עם טווחים של 15 שנים ויותר.

    בחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי נדונה במסגרת ועדה בין-משרדית בראשות שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, אשר הגישה את המלצותיה לממשלה בקיץ 2012. חלק מההמלצות עסקו ביחס שבין הייצוא לצריכה בישראל. עם זאת, הן לא הציעו סדרי עדיפויות לשווקים החיצוניים (ובכל מקרה הן לא אומצו על ידי הממשלה). 

    יתר על כן, בוויכוח על סדר העדיפות של השווקים, גם אם היה המחיר שישלמו כל הקונים החיצוניים זהה, עדיין חשוב לשקול את ההיבטים הגיאו-אסטרטגים. זאת יכולה לעשות בעיקר הממשלה עצמה, עם עזרה חלקית של יועצים מהמגזר הפרטי. לא ברור אם תהליך מעין זה אכן התקיים בממשלה, ולא ברור גם באיזו מידה הממשלה רשאית לבקש או להנחות את המגזר הפרטי לייצא ישירות לשווקים מסוימים. שוב, דברים אלה נאמרים מתוך הנחה שההכנסות נטו שיקבלו מפיקי הגז והממשלה בישראל משווקים פוטנציאלים שונים תהיינה שוות.

    חברת וודסייד האוסטרלית מצד אחד, והשותפות שמרכיבה את החברה האמריקנית נובל אנרג'י בע"מ ואת החברות הישראליות דלק קידוחים בע"מ, אבנר בע"מ ורציו בע"מ מצד שני, הכריזו ב-3 בדצמבר על כך שהגיעו להסכם עקרונות. על פי הסכם זה, חברת וודסייד פטרוליום בע"מ תרכוש זכויות בשווי 30% בשדה הקידוח 'לוויתן', שמכיל לפי ההערכות 17 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי בר-הפקה. החברות הוסיפו, כי בכוונתן לחתום על הסכם מלא עד תום פברואר 2013. 1

    חברת וודסייד, על פי עדותה, תעסוק בגז טבעי מעבר לגז שיסופק לישראל ובהנזלה שלו. חברת נובל אנרג'י תמשיך להיות המפעיל של פרויקט הגז המיועד לישראל. חברת וודסייד הכריזה בנוסף שלוח הזמנים לתשלום עבור 30 האחוזים שתרכוש, יהיה תלוי בחקיקה הישראלית שתתיר יצוא של גז טבעי. אם ההסכם המלא של וודסייד ושותפותיה יגיע לכלל חתימה, הרי ששתי חברות זרות, וודסייד ונובל, יחזיקו ב-60% מהזכויות של שדה הגז לוויתן.

    עיון באתר האינטרנט של וודסייד מגלה את הפעילות האינטנסיבית של החברה במזרח הרחוק, תוך התמקדות ביפן ובסין. מאז 2002 פועלת וודסייד אנרג'י ביחד עם חברות סיניות, בייחוד בתחום הנזלת הגז. ב-2006, וודסייד הייתה אחת השותפות שחתמו על הסכם לבניית מסוף להחזרת הגז הנוזלי למצב צבירה של גז (de-liquification) במחוז גוואנדונג. בטקס החניכה נכחו ראש ממשלת סין דאז, וון ג'יאבאו, וראש ממשלת אוסטרליה דאז, ג'ון הווארד. מאז 2007, סופק גז טבעי ממהחברה האוסטרלית NWSV (North West Shelf Venture), אשר וודסייד שותפה בה. ההסכם בין וודסייד אנרג'י בע"מ לבין החברה הסינית פטרו-צ'יינה בע"מ על מכירת LNG נחתם בספטמבר 2007, בנוכחות ג'ון הווארד וראש ממשלת סין הו ג'ינטאו.

     חברת קידוח הנפט הסינית הלאומית CNOOC (Chinese National Offshore Oil Corporation Ltd.) שותפה גם היא בפרויקט האוסטרלי NWSV. ככזו, היא זכאית ל-5.3% מהעתודות והזכויות של NWSV האוסטרלי. כפי שצוין, וודסייד אנרג'י בע"מ היא שותפה שווה ומפעילה בקידוח זה. החברה הסינית CNOOC היא חברה עמיתה בקרב בעלי המניות של וודסייד.

    לא סביר שכל המידע הזה לא היה ידוע לשותפים החדשים של וודסייד בשדה הגז לוויתן. נהפוך הוא. בהודעה שהוציאו לבורסת תל אביב, הם מזכירים את פעילותה של וודסייד במזרח הרחוק.2 לפיכך, ללא מעורבותה של ממשלת ישראל ומבלי שנושא זה יידון בה, נוצר פתח לכך שישראל תמכור לסין חלק מהכמות שבסופו של דבר תהיה זמינה לייצוא (בין 25 ל-50 אחוז, וייתכן שיותר מהכמות שהופקה), או אף את כולה.

     וודסייד לא הייתה החברה היחידה שגילתה עניין בהשגת זכויות על קידוח לוויתן. על פי דיווחי העיתונות,3 רוסיה דרך חברת 'גזפרום', החברה הצרפתית 'טוטאל' וכן חברת CNOOC עצמה הביעו עניין. לאור הדברים האלה, תוכל סין לצפות לכך שוודסייד תעניק לה עדיפות על חלקה בגז בקידוח לוויתן בעת קביעת עדיפויות השווקים, וזאת באמצעות חלקה בוודסייד דרך הבעלות על CNOOC, ושותפותה ביוזמות אחרות.

     וכך ללא החלטה ממשלתית, ישראל עשויה למצוא עצמה מייצאת את הגז שלה לסין, על כל ההשלכות האסטרטגיות החשובות שיש לכך. המכירה עצמה אינה בהכרח בעייתית, מה שמטריד כאן הוא היעדר תהליך מסודר שבו נשקלים היתרונות והחסרונות של מכירת גז טבעי ללקוחות פוטנציאלים מסוימים. יש אפשרות שאם הצעד שלעיל יתממש, הוא עשוי למנוע הקמת שותפות, ולו דרך צד שלישי, עם מפיקים אזוריים אחרים, היה ויחליטו מצרים, הפלסטינים, לבנון, קפריסין ואולי גם סוריה, כל אחת לחוד או כולן ביחד, שאירופה היא השוק המועדף עליהן. תרחיש כזה שבו גם ישראל היתה שותפה, היה מאפשר למנף את יצוא הגז הישראלי לאירופה, כדי למנוע חרם כלכלי על ישראל, ולסייע בטווח הארוך לשדרג את קשריה הרשמיים של ישראל עם האיחוד האירופי. אמנם שיתוף פעולה עם יוזמות כלכליות מובילות באזור אינו יכול להוות תחליף לתהליך מדיני בין ישראל לשכנותיה, אך הוא בהחלט יכול לסייע לו.

    מאידך, קישור ישראל לענק הכלכלה הסיני נושא יתרונות משלו, שעשויים לדחוק הצדה את אלה הצפויים מחוזה ארוך טווח מול האיחוד האירופי. כל ההיבטים הללו ראוי שיישקלו בקפידה בתהליך מסודר, בידי המשרדים וגופי הממשל הרלוונטיים בישראל.

______________

1. הכרזת ASX: וודסייד נכנסת לשותפות בגילוי הגז בחופי ישראל, 3 בדצמבר 2012.

2. אבנר בע"מ באתר הבורסה של תל-אביב, שתי ההכרזות היו ב-3 בדצמבר 2012.

3. הארץ, דה-מרקר, 5 בדצמבר, 2012, עמ' 28-29.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזראקלים, תשתיות ואנרגיה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
לא להתחיל מאפס: הניסיון הסיני כלקח למסדרון IMEC
אילו לקחים ניתן להפיק מהצלחותיה ומכשליה של יוזמת החגורה והדרך הסינית, עבור המסדרון הכלכלי החדש בין הודו, המזרח התיכון ואירופה?
02/09/26
Shutterstock
WAICO והמאבק על עיצוב הסדר העולמי של הבינה המלאכותית
מרוץ ה-AI העולמי: כיצד פועלת סין כדי להוביל על ארצות הברית?
24/08/26
Shutterstock
לעשות בלי לעשות? האסטרטגיה הסינית במלחמת ארצות הברית-איראן
כיצד מתנהלת בייג'ינג מול ההסלמה במפרץ הפרסי – ומהן המשמעויות של מהלכיה?
22/07/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.