הפלסטינים והבקשה להכרה במדינה: היכן נמצאת המדינה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הפלסטינים והבקשה להכרה במדינה: היכן נמצאת המדינה?

הפלסטינים והבקשה להכרה במדינה: היכן נמצאת המדינה?

מבט על, גיליון 284, 3 באוקטובר 2011

עקבו אחרינו בגוגל
English
רובי סיבל
פרשנים מדיניים כתבו כי על אף העובדה שנאומו של הנשיא עבאס בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר כלל התקפה עוקצנית על ישראל, הנאום כלל גם ויתור היסטורי על השאיפות הטריטוריאליות הפלסטיניות לשטחים שמעבר לגבולות הארבעה ביוני 1967.

רשנים מדיניים כתבו כי על אף העובדה שנאומו של הנשיא עבאס בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר כלל התקפה עוקצנית על ישראל, הנאום כלל גם ויתור היסטורי על השאיפות הטריטוריאליות הפלסטיניות לשטחים שמעבר לגבולות הארבעה ביוני 1967.

מחמוד עבאס אכן ציין בנאומו כי הבקשה למתן מעמד של חברה באו"ם הומצאה "על בסיס הגבולות של ה-4 ביוני 1967, עם ירושלים כבירתה של המדינה העתידה לקום". קביעה זו זכתה לחיזוק כאשר עבאס הוסיף כי "מטרתו של העם הפלסטיני היא מימוש זכויותיו הלאומיות, הבלתי ניתנות לערעור במדינתו העצמאית פלסטין, עם מזרח ירושלים כבירתה, אשר תשתרע על כלל שטחי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית ורצועת עזה, שאותן כבשה ישראל במלחמת יוני 1967". לניסוח זה נוסף נספח אשר דרש "את השגתו של פיתרון צודק ומוסכם הדדית לסוגית הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטה 194, כפי שהדבר מנוסח ביוזמת השלום הערבית".

בשונה מן הנאום, הבקשה שהומצאה הלכה למעשה על ידי הפלסטינים מתחילה בהצהרה אשר לפיה הבקשה לקבלת מעמד של חברה מבוססת על שני מסמכים, "החלטה מספר 181 (II) של העצרת הכללית של האו"ם מתאריך 29 בנובמבר 1947, כמו גם הצהרת העצמאות של מדינת פלסטין מתאריך 15 בנובמבר 1988". הבקשה שהומצאה למוסדות האו"ם כדי להתקבל כחברה אינה מתייחסת כלל לקווי 1967 או לגבולותיה של המדינה הפלסטינית. במכתב למזכיר הכללי של האומות המאוחדות אשר צורף כנספח לבקשה,1 כותב מחמוד עבאס כי "הרוב המכריע של הקהילה הבינלאומית הביע את תמיכתו בזכויותינו הבלתי ניתנות לערעור כעם, לרבות למדינה, על ידי הענקת הכרה בילטראלית במדינה פלסטינית על בסיס גבולות ה-4 ביוני 1967, עם מזרח ירושלים כבירתה". במילים אחרות, המכתב מציין כי הקהילה הבינלאומית תומכת בעיקרון של קווי 1967, אך הוא שוב אינו מציין מה הפלסטינים עצמם רואים כגבול שלהם. כמו בנאום, המכתב מוסיף ומציין כי הבקשה להתקבל כחברה מבוצעת בהתאמה עם זכויותיהם של הפליטים הפלסטינים על פי החוק הבינלאומי וההחלטות הרלוונטיות של האו"ם, ובכלל זה בהתאם להחלטה 194 (III)".

מן ההיבט החוקי, אין הפלסטינים חייבים לציין בבקשה זו להכרה בפלסטין כחברה בארגון האו"ם מה הם מעריכים כגבולותיהם. עם זאת, לשני המסמכים אליהם הם מתייחסים בבקשתם, הלא הם החלטה 181 (תוכנית החלוקה משנת 1947) והצהרת העצמאות הפלסטינית משנת 1988 אין כל קשר לגבולות 1967. הצהרת 1988 2 נוסחה בעמימות במתכוון בכל הנוגע לגבולות, תוך שהיא ציינה, "הקמת מדינת פלסטין בטריטוריה הפלסטינית שלנו3 עם בירתה ירושלים (אל קודס א-שריף)". תוכנית החלוקה של שנת 1947 המליצה על גבולות, אשר, בין היתר, העניקו כמעט את כל הגליל ואת באר שבע למדינה הערבית המוצעת והוציאו את ירושלים הן מן המדינה הערבית והן מזו היהודית. תוכנית החלוקה של 1947 נדחתה בזמנו הן על ידי הפלסטינים והן על ידי כלל מדינות ערב. העובדה, אם כן, כי שני המסמכים דלעיל הם היחידים שאליהם ניתנה התייחסות בבקשה הפלסטינית שהופנתה לאומות המאוחדות בשנת 2011, היא בחירה בלתי מוצלחת, בנוסף להיותה עובדה הקוראת תיגר על הדעה הרווחת, אשר לפיה ויתרו הפלסטינים באופן רשמי על כל תביעה לשטח מן התקופה שקדמה לחודש יוני 1967. בנוסף, ההצהרה משנת 1988 ציינה באופן מפורש כי "מדינת פלסטין היא מדינה ערבית, חלק בלתי נפרד ובלתי ניתן לחלוקה מהאומה הערבית". לנוכח התבטאות פלסטינית זו, הופכות השאלות באשר לסירובם העיקש של הפלסטינים להכיר בישראל כבביתו הלאומי של העם היהודי לנוקבות במיוחד.

הסוגיה החשובה הנוספת העולה בבקשה הפלסטינית לקבלת הכרה במדינה, היא הדרישה, כי בנוסף למדינה הפלסטינית יהיה חייב להינתן פיתרון לבעיית הפליטים הערביים "בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם מספר 194". החלטה זו של האו"ם המליצה על כך כי "יותר לפליטים, אשר יהיו מעוניינים לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם, לעשות כן במועד המוקדם ביותר שבו הדבר יהיה בר-ביצוע".4 העמדה הפלסטינית גורסת כי המונח פליט חל על צאצאי פליטים, וכי לכן קיימים בעת הזו כ-5 מיליון פליטים פלסטינים5. הפלסטינים ציינו, בה בעת, כי הם אינם מצפים לכך שישראל תקלוט הלכה למעשה חמישה מיליון ערבים פלסטינים, וכי הם נכונים לנהל משא ומתן על יישומה של סוגיה זו. עם זאת, הם ממשיכים לדרוש כי ישראל תקבל את העיקרון של החלטת האו"ם מספר 194 וכי היא תיאות לנהל משא ומתן על פי החלטה זו. נראה כי בנוסח בקשתם לאומות המאוחדות הם מדגישים זאת כתנאי בל-יעבור.

למרות שלמראית עין הוא מגביל את הדרישות הטריטוריאליות הפלסטיניות לגבולות 1967, בדיקה מדוקדקת יותר של הטקסט מצביעה על כך כי הפנייה הפלסטינית לאו"ם בבקשה להכרה במדינה כרוכה בתנאים ודרישות שעלולים להעלות קשיים עצומים בכל משא ומתן עתידי. בנאומו בפני העצרת הכללית הזכיר הנשיא מחמוד עבאס את הנושאים "ירושלים, הפליטים הפלסטינים, התנחלויות, גבולות, ביטחון ומים" אשר בגינם יהיה חייב להתנהל משא ומתן בין הצדדים. סוגיות אלה יוכלו להיות מיושבות אך ורק באמצעות משא ומתן, והמצאת הבקשה הפלסטינית לאו"ם, על מרכיביה המטרידים, לא עומדת להפוך את התהליך הזה לפשוט יותר.

פרופ' רובי סייבל, מרצה לחוק בינלאומי, האוניברסיטה העברית, ירושלים. שימש בעבר כיועץ משפטי של משרד החוץ הישראלי.

_____________________________________

1. ראו: A/66/371 S/2011/5924 נספח 2.

http://www.al-bab.com/arab/docs/pal/pal3.htm .2

3. הדגשת המחבר.

4. http://domino.un.org/unispal.nsf/0/c758572b78d1cd0085256bcf0077e51a?OpenDocument

5. על פי נתוני סוכנות UNRWA. ראו כאן: http://unrwa.org/etemplate.php?id=86.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.