רבותי, ההיסטוריה חוזרת: חמאס, ישראל, והתהליך המדיני - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על רבותי, ההיסטוריה חוזרת: חמאס, ישראל, והתהליך המדיני

רבותי, ההיסטוריה חוזרת: חמאס, ישראל, והתהליך המדיני

מבט על, גיליון 195, 3 באוגוסט 2010.

עקבו אחרינו בגוגל
English
ענת קורץ
בשלהי יולי 2010, מספר שבועות לפני תום פרק הזמן בן ארבעת החודשים שהוקצב לשיחות קירבה בין ישראל לרשות הפלסטינית, שב הנשיא ברק אובמה וקרא לחידוש הדיאלוג הישיר בין הצדדים. האחריות לחידוש השיחות הוטלה על ישראל והרשות כאחד, אם כי ניכר שינוי מה באווירה שבחודשים האחרונים ליוותה את המאמץ הבינלאומי, ובפרט האמריקאי, להעלות את התהליך המדיני על דרך המלך ולצקת בו תוכן.

בשלהי יולי 2010, מספר שבועות לפני תום פרק הזמן בן ארבעת החודשים שהוקצב לשיחות קירבה בין ישראל לרשות הפלסטינית, שב הנשיא ברק אובמה וקרא לחידוש הדיאלוג הישיר בין הצדדים. האחריות לחידוש השיחות הוטלה על ישראל והרשות כאחד, אם כי ניכר שינוי מה באווירה שבחודשים האחרונים ליוותה את המאמץ הבינלאומי, ובפרט האמריקאי, להעלות את התהליך המדיני על דרך המלך ולצקת בו תוכן.

מחד גיסא, ניכר כרסום בדימויה של ישראל כסרבנית עיקרית של משא ומתן תכליתי וישיר, וזאת בתגובה להצהרותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל נכונה לחידוש המשא ומתן בכל עת. מאידך גיסא, קריאתו של אובמה הופנתה במפגיע למחמוד עבאס, נשיא הרשות. לאחר חודשים שבהם נהנתה הרשות מתמיכה נרחבת בדרישות שהציבה לישראל כתנאים לחידוש המשא ומתן הישיר - הקפאה מוחלטת ובלתי מוגבלת בזמן של ההתנחלויות בגדה המערבית והתחייבות לדון בגבולות הקבע - שבה הרשות והייתה מטרה ללחץ לשוב לשיחות, אם כי בליווי הבטחה אמריקאית כי ישראל תידרש לדון בנושא הגבולות והשטחים המפורזים בינה לבין המדינה הפלסטינית העתידית. בנוסף, הליגה הערבית, מצידה, פנתה לרשות בקריאה לשוב לשיחות ישירות; כך הגבירה הליגה את הלחץ על הרשות ולכאורה גם את הסיכוי, שההידברות הישירה בין ישראל לרשות אכן תחודש.

בה בעת הופר השקט היחסי בזירת עזה. ירי הרקטות מן הרצועה התגבר, וכן התגובה הצבאית הישראלית. התפתחות זו, שהתרחשה דווקא על רקע הקלה ניכרת בסגר הישראלי על עזה, שיקפה היבט בעייתי של התהליך המדיני - הפיצול בזירה הפלסטינית.

יכולתן של היריבות וניגודי העניינים בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס להקשות על התהליך המדיני הומחשה בברור בזמן המערכה, שהתחוללה ברצועת עזה בין ישראל לחמאס בתחילת 2009. השיחות הישירות שהתנהלו עד אז בין ישראל לרשות במסגרת תהליך אנאפוליס הושעו עם יציאתה של ישראל למבצע "עופרת יצוקה" בתגובה להסלמה בירי לעבר הנגב המערבי, ומאז לא חודשו. במהלך אותן שיחות, שנועדו לגבש ולו 'הסכם מדף', ולצד התפתחות חיובית שהושגה באמצעותן באשר לניהול הסכסוך בגדה המערבית, התחוורו הקשיים שיהיו כרוכים בגישור על אי-הסכמות בנושאי הליבה של הסכסוך. לאור קשיים אלה, ניתן להטיל ספק באשר לתוקפה של ההערכה הרווחת כי המלחמה בעזה, על סמיכות הזמנים בינה לבין תום כהונתם של ממשלת אהוד אולמרט וממשל ג'ורג' וו. בוש, היא שקטעה תנופת התקדמות מעשית לקראת הסדר. לעומת זאת, קשה להתכחש ליכולתה של הסלמה בזירת עזה, כמו שהוכחה בזמן "עופרת יצוקה", לספק לישראל ולרשות הפלסטינית כאחד עילה להשעיית הדיאלוג ולדחיית חידושה של ההידברות.

הביקורת הבינלאומית על ישראל בגין המהלך הצבאי המקיף שנקטה נגד חמאס בתחילת 2009, תסייג את יכולתה לנקוט שוב מהלך דומה בעוצמתו, אולם התגברות נמשכת של הירי מן הרצועה - על ידי פעילי חמאס או כתוצאה מהרפייתו של המאמץ מצד חמאס לרסן פלגים אסלאמיים לוחמניים - צפויה להיענות בתגובה צבאית, חריפה מזו שננקטה בתגובה לירי הספוראדי מן הרצועה מאז תום "עופרת יצוקה". אם כך יקרה, ואם בעקבות זאת יתחולל סבב עימות נוסף בזירת עזה, יגבהו המכשולים, שממילא מקשים על ישראל והרשות את חידוש השיחות הישירות.

אפשר שעימות מחודש בין ישראל וחמאס יתפרש על ידי ישראל והרשות הפלסטינית כמוצא מן המצוקה המדינית, שאליה נקלעו עקב הלחץ עליהן לשוב לשיחות ישירות, אך הסטת תשומת הלב הבינלאומית ממאמץ לחדש את התהליך המדיני למאמץ לשכך עימות – אם אכן יפרוץ - תהיה זמנית בלבד. עם שוך הקרבות ישובו ויתעוררו בזירה הבינלאומית ציפיות לחידוש הדיאלוג הישראלי-פלסטיני ולחצים על הצדדים לעשות כן יתחדשו, וביתר שאת.

לעומת זאת, עימות מחודש, שימחיש שוב את פער העוצמה בין ישראל לחמאס ובמהלכה ייגרמו הרס והרג בעיקר בשטח הרצועה, יעצים את הקשיים הפוליטיים-ביתיים שבפניהם ניצבת הרשות בבואה לשקול ריכוך עמדה ביחס למשא ומתן ישיר. מנגד, עימות נוסף יקשה על המערכת הפוליטית בישראל לגייס בקרב הציבור הרחב תמיכה בפשרה מדינית-טריטוריאלית, שתלווה בהכרח בפירוק התנחלויות ובנטילת סיכון ביטחוני. באורח בלתי נמנע, יחלשו אז גם סיכויי שחזורו של האמון ההדדי בין ישראל לרשות, שהוא תנאי הכרחי לשיחות ישירות וכל שכן לגיבוש הבנות על אודות מרכיביו של הסדר קבע.

זאת ועוד, הסלמה מחודשת בזירת עזה, שתשמש לישראל ולרשות עילה לדחיית חידושו של התהליך המדיני – גם אם לא תסכל כוונה ממשית להתקדם לקראת הסדר – תחבל במאמציה של הרשות לשמר את דימוייה כצד המוכן עקרונית לחדש את ההידברות, תחזק את דימויה של ישראל כתוקפנית ותערער את הרושם החיובי שיצרו ההקלות שהוחלו לאחרונה בסגר הכלכלי על הרצועה. במילים אחרות, חמאס יוכל אז לטעון להישג מדיני.

דחיית חידושה של ההידברות הישירה על רקע הסלמה בין ישראל לחמאס תצורף אז לשורה ארוכה של מקרים שבהם, באמצעות ליבוי עימות אלים וגירוי תגובתה הצפויה של ישראל, עלה בידי חמאס לשבש מהלכים לקראת פריצת דרך בדיאלוג הישראלי-פלסטיני. בדרך זו הצליח חמאס לאורך שנים שוב ושוב למנוע התקדמות לקראת הסדר, שיסתור את הסעיפים הקיצוניים במצעו הרעיוני של הארגון. כך גם מנע חמאס מהרשות הפלסטינית הזדמנויות לחזק את מעמדה בזירה הביתית ובזירה הבינלאומית כהנהגה הפועלת למימוש היעד ההיסטורי המחייב שלשמו הוקמה, וכן סיכל איום לדחוק אותו עצמו לשולי המערכת הפוליטית הפלסטינית. יעד נוסף, שקודם כל אימת שההידברות הישראלית-פלסטינית נקלעה לקיפאון מתמשך ונדחתה הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל, היה האצת תהליך הדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

ישראל והרשות הפלסטינית יידרשו למאמץ ציבורי ומדיני לא מבוטל על מנת לשלול מחמאס הישגים נוספים כגון אלה. למרות ההסלמה בעימות בין ישראל לחמאס, אם תתרחש, יהיה על הרשות לרכך את תנאיה לחידוש ההידברות הישירה, כך שתוכל להיענות להזמנה הישראלית ולדרישת הממשל האמריקאי והליגה הערבית לשוב למשא ומתן ישיר. על ממשלת ישראל מצידה לנסות ולהקשות על הרשות הפלסטינית להשתמש בעימות כעילה להתחמקות משיבה לשיחות ישירות. זאת תוכל ישראל לעשות אם תתמיד בקריאתה לחידוש הדיאלוג, ומוטב בליווי הצעת פשרה עניינית ומגובשת, שיקשה על הרשות לסרב לה ולגייס הבנה בינלאומית לדחייתה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.