הצעה לחידוש המשא ומתן הישראלי – פלסטיני להשגת פתרון של שתי מדינות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הצעה לחידוש המשא ומתן הישראלי – פלסטיני להשגת פתרון של שתי מדינות

הצעה לחידוש המשא ומתן הישראלי – פלסטיני להשגת פתרון של שתי מדינות

מבט על, גיליון 162, 15 בפברואר 2010.

עקבו אחרינו בגוגל
English
עודד ערן
ארצות הברית עסוקה בימים אלה בנסיון לחדש את המשא ומתן בין הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל בסוגיות הסטטוס הסופי. בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז זה מכבר על נכונותו לפתיחת משא ומתן ללא תנאים מוקדמים, דרש הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) יותר מפעם את ההקפאה המוחלטת של פעילות הבנייה בהתנחלויות למספר חודשים לכל הפחות. בנוסף, הוא מבקש לקבל "הבהרות" באשר להצעה האמריקאית לחידוש השיחות במתכונת של שיחות קרבה, דהיינו מבלי שיתקיים משא ומתן פנים מול פנים בין ישראלים לבין פלסטינים, כאשר ארצות הברית משמשת בהן כמתווכת.

ארצות הברית עסוקה בימים אלה בנסיון לחדש את המשא ומתן בין הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל בסוגיות הסטטוס הסופי. בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז זה מכבר על נכונותו לפתיחת משא ומתן ללא תנאים מוקדמים, דרש הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) יותר מפעם את ההקפאה המוחלטת של פעילות הבנייה בהתנחלויות למספר חודשים לכל הפחות. בנוסף, הוא מבקש לקבל "הבהרות" באשר להצעה האמריקאית לחידוש השיחות במתכונת של שיחות קרבה, דהיינו מבלי שיתקיים משא ומתן פנים מול פנים בין ישראלים לבין פלסטינים, כאשר ארצות הברית משמשת בהן כמתווכת.

אין זה ברור האם לנתניהו או אבו מאזן יש רצון אמיתי לחדש את השיחות. שניהם ניצבים מול מגבלות משמעותיות מבית, אשר ללא ספק ילכו ויתגברו ברגע שהשיחות בין הצדדים יחלו. קרוב לוודאי שהיה עדיף אילו היו מתחילים את התהליך תוך נקיטת גישה של צעד אחר צעד, שהייתה מביעה תמיכה במאמציה של הרשות הפלסטינאית בכל הקשור לניסיונה לבנות מוסדות של מדינה ולהמשיך להקים ולחזק את כוחות הביטחון המקומיים שלה. סיועה העקיף של ישראל יוכל להתבטא בהעברת יותר שטחים לסמכותה של הרשות הפלסטינית ובחיזוק הפעילות הכלכלית הפלסטינית על ידי הסרת ההגבלות הקיימות על תנועתם של אנשים וסחורות.

גישה זו עדיין אינה מקובלת על הצד הפלסטיני, המתעקש על חידוש שיחות על סוף המשחק, כלומר על כינונו של פתרון שתי המדינות. בעוד שהן מנהיגים ישראליים והן המנהיגים הפלסטינים מאוחדים בדעתם בדבר המטרה הסופית, היא מצב של שתי מדינות, הם ככל הנראה חלוקים בדעותיהם באשר לדרך בה יש לנקוט על מנת להגיע אליה, כמו גם באשר למאפייניה של אותה המדינה הפלסטינית העתידה לקום.

המסמך האחד המחייב את שני הצדדים, והמשלב בין הגישה החלקית ובין השגתו של פתרון שתי המדינות הוא מסמך מפת הדרכים מתאריך 30 באפריל 2003. מפת הדרכים מורכבת משלושה שלבים, המובילים לפתרונו הכולל של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במועד פרסומו הוסיפה ממשלת ישראל 14 הסתייגויות כתנאי לקבלתו. אם נניח כי הממשלה הנוכחית מחויבת להחלטה שהתקבלה על ידי ממשלה קודמת, צריכה מפת הדרכים לשמש כמסגרת ההתייחסות (Terms of Reference). בנוסף, תוכל מפת הדרכים לגשר בין העמדה הפלסטינית, הטוענת כי הם מילאו זה מכבר אחר התחייבויותיהם בשלב 1 של מפת הדרכים, וכי, על כן, על הצדדים לנוע כעת ישירות לעבר שלב 3, לבין העמדה הישראלית הגורסת כי נרשמה התקדמות, גם אם בלתי מספקת, בעמידה בהתחייבויות הפלסטיניות. הצד הפלסטיני מעלה את סוגית הקפאת ההתנחלויות המהווה התחייבות ישראלית במסגרת שלב 1 של מפת הדרכים, למרות היות הנושא אחד מארבעה עשר ההסתייגויות של מדינת ישראל כאמור לעיל.

מפת הדרכים של שנת 2003 קראה להסרתם המיידית של "מאחזים בלתי מורשים" שנבנו אחרי שנת 2001. אלה הוזכרו גם במכתב שנשלח על ידי ממשלת ישראל לממשלה האמריקאית בחודש אפריל 2004. אחת הדרכים להתמודדות עם נושא זה, על מנת לאפשר לנשיא עבאס לפתוח במשא ומתן, היא להעביר את סוגית עמידתה של מדינת ישראל בהתחייבות זו לועדה דו-צדדית ישראלית אמריקאית, או לחילופין להשגת הצהרה מחודשת בדבר התחייבות זו מאת הממשלה הישראלית הנוכחית, אשר תכלול מועד מובטח לקיומה.

להלן מובאת הצעה לאימוץ מפת הדרכים כמסגרת ההתייחסות לחידוש השיחות בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית.

הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל יחדשו את הדיונים ביניהן ליישומה של המטרה המשותפת של השגת פתרון של שתי מדינות כאמצעי לסיומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שני הצדדים מסכימים, כדלקמן:

מסגרת ההתייחסות (T.O.R.)

1. מסמך מפת הדרכים להשגת שלום במזרח התיכון מתאריך 30 באפריל 2003 יהווה את הבסיס למשא ומתן זה. עמדות שני הצדדים, כפי שהן הוצגו במועד פרסומו של מסמך מפת הדרכים, נרשמו.

2. שני הצדדים רושמים לפניהם את התחייבויותיהם על פי שלב 1 של מפת הדרכים. הם מסכימים על כך כי ארצות הברית של אמריקה תכין דין וחשבון בדבר יישומו של שלב 1 תוך 30 יום ממועד קבלתו הפורמלית של מסמך זה על ידי שני הצדדים.

הצדדים יסכימו להוסיף את הבעיות הקשורות לרצועת עזה לתוכן דיוניהם.

שני הצדדים יהיו רשאים להוסיף נושאים נוספים לשלב זה של הדיונים. נושאים אלה יוכלו לכלול את הרחבת הפעילות הכלכלית הפלסטינית לאזור C ואת בחינתם מחדש של ההסכמים הקיימים ביניהם, כגון את זו של פרוטוקול פריס.

3. שני הצדדים נותנים את הסכמתם לניהול בו-זמני של משא ומתן בדבר יישומם של שלבים 2 וגם 3 של מפת הדרכים.

המכאניזם ולוח הזמנים של מפת הדרכים

1. שני הצדדים יודיעו לארצות הברית תוך 14 יום האם הם מקבלים את ה- T.O.R..

2. לא יאוחר מאשר בחלוף 14 ימים ממועד קבלת תחום הסמכות יסכימו הצדדים על פתיחת המשא ומתן בשתי וועדות.

(א) ועדה שתדון בנושאים הקשורים לשלב 1 של מפת הדרכים ולנושאים אחרים
המוסכמים ביניהם.

(ב) ועדה אשר תדון ביישומם של השלבים 2 ו-3 של מפת הדרכים.

(ג) שני הצדדים יהיו רשאים להסכים על הקמתן של ועדות משנה כפי
שיידרש.

3. הדיונים בדבר השלמתו של שלב 1 יושלמו עד לתאריך 31 במאי 2010. יישום ההתחייבויות המפורטות במפת הדרכים (שלב 1), כמו גם של הסכמים נוספים שיתכן ויושגו על ידי הצדדים יושלמו עד לא יאוחר מתאריך 30 בספטמבר 2010.

4. הדיונים בדבר יישומם של השלבים 2 וגם 3 של מפת הדרכים יושלמו עד לא יאוחר מתאריך 30 באפריל 2011. שני הצדדים יסכימו על לוח זמנים ליישום ההסכמים התקפים ביניהם והמתייחסים לשלבים 1 ו-2 של מפת הדרכים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.