ישראלים ופלסטינים אחרי אנאפוליס - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ישראלים ופלסטינים אחרי אנאפוליס

ישראלים ופלסטינים אחרי אנאפוליס

מבט על, גיליון 37, 1 בדצמבר 2007.

עקבו אחרינו בגוגל
English
מרק הלר

לדברי נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, אפשר לחלק את היחסים בין ישראל והפלסטינים לשני שלבים היסטוריים נפרדים: לפני אנאפוליס ואחרי אנאפוליס. השבועות האחרונים של התקופה שלפני אנאפוליס צוינו על ידי השתוללות של ספקולציות בשאלה – מה נועד המפגש ליצור ומהם סיכויי הצלחתו. רוב הספקולציות התבססו על יסודות עובדתיים רעועים מאד, אולם פרשנים מתוסכלים מן הערפל של אי-הוודאות שלפני המפגש, יכולים היו לפחות להתנחם בתקווה כי עד מהרה יתפזר הערפל ולאחר המפגש יובהרו הדברים לאשורם. תקווה זו התגשמה רק במידה מועטה.


לדברי נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, אפשר לחלק את היחסים בין ישראל והפלסטינים לשני שלבים היסטוריים נפרדים: לפני אנאפוליס ואחרי אנאפוליס. השבועות האחרונים של התקופה שלפני אנאפוליס צוינו על ידי השתוללות של ספקולציות בשאלה – מה נועד המפגש ליצור ומהם סיכויי הצלחתו. רוב הספקולציות התבססו על יסודות עובדתיים רעועים מאד, אולם פרשנים מתוסכלים מן הערפל של אי-הוודאות שלפני המפגש, יכולים היו לפחות להתנחם בתקווה כי עד מהרה יתפזר הערפל ולאחר המפגש יובהרו הדברים לאשורם. תקווה זו התגשמה רק במידה מועטה.

אפשר לטעון כי אנאפוליס השיקה תהליך רציני של ניהול סכסוך. ישראל והפלסטינים התחייבו מחדש למפת הדרכים, שהוכרזה ב-2003 ומאז למעשה, התעלמו ממנה, והסכימו להקמת מנגנון אמריקאי- פלסטיני-ישראלי כדי לפקח על יישומה ובכך משתפרים הסיכויים כי התחייבויותיהם של שני הצדדים תבוצענה הלכה למעשה. יתרה מזאת, השתתפות מדינות מהמזרח התיכון ומהעולם באנאפוליס מציינת תמיכה רחבה יותר במאמצים להקים מוסדות פלסטינים, מילות-צופן לכסף ולצורות סיוע אחרות המיועדות לחזק את עבאס בתחרותו מול חמאס, ולעשותו לבן-שיח סמכותי ויעיל לגבי ישראל. אכן, אי בהירות רבה כרוכה עדיין במרכיבים אלה של ניהול הסכסוך. לדוגמה, מלבד מינויו של מי שהיה מפקד נאט"ו, הגנרל ג'יימס ג'ונס (Jones) כמשגיח ושופט אמריקאי, אין כל סימן המרמז כיצד בדיוק יפעל המנגנון ומה תהיינה התוצאות אם ג'ונס ימצא כי צד זה או אחר אינו עומד בהתחייבויותיו. יתרה מזאת, אין אמות מידה ברורות כלשהן שיסייעו לקבוע מה מהווה אי מילוי התחייבות. פסיקות לגבי הפסקת בנייתן של התנחלויות ישראליות יכולה להתבסס על ראיות אמפיריות (אף שיש מחלוקת בנוגע ליוצא מן הכלל לגבי "גידול טבעי" בהתנחלויות קיימות), אולם פסיקות לגבי מהם מאמצים כנים של הפלסטינים להפסיק את ההסתה ולמנוע טרור, הן סובייקטיביות באורח בלתי נמנע ויישאו גוון של שיקולים פוליטיים, כולל שיקוליה של ארצות הברית. בדומה לכך, אפשר שיגויסו עוד כספים בוועידת תורמים נוספת ואפשר שיוצעו סיוע וייעוץ טכני על ידי טוני בלייר בשם הקווארטט, אולם אנאפוליס אינה מעניקה הנחיה חדשה כלשהי לגבי הגורם המכריע ביותר בשיפור ביצועיהם של הממשלה הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה, דהיינו, תרומתה של הרשות הפלסטינית עצמה. למרות נדבכים חסרים אלה, ההבטחה של מבני תמיכה יעילים יותר לייצוב ולבניית מוסדות היא בכל זאת תוצאה ראויה לציון של אנאפוליס, במיוחד על רקע הכישלון בניהול סכסוך במשך השנים האחרונות.

לעומת זאת, אין זה ברור כלל ועיקר כי אנאפוליס השיקה גם תהליך אמיתי של ישוב סכסוך. אף שהצדדים הסכימו להתחיל במשא ומתן רצוף באמצע דצמבר, אין דבר שהתרחש באנאפוליס הנותן ולו רמז כיצד אפשר יהיה להתגבר על הפערים המהותיים בסוגיות הליבה -- ובמיוחד גבולות, פליטים וירושלים. לאמיתו של דבר, הצהרת ההבנות המשותפת לא הצליחה אף לנקוב בשמן של סוגיות אלה, כנראה כדי להימנע מנגיעה ברגישויות הפוליטיות וכן להימנע מאיום על המשך קיומה של הקואליציה השלטת בישראל. עובדה זו מצביעה על המכשול הגדול הראשון שריחף מעל באי הוועידה: הפוליטיקה הפנימית בשני הצדדים. גם לפני צאתו לאנאפוליס, ניצב ראש הממשלה אהוד אולמרט בפני איומי פרישה מצד שותפיו לקואליציה אם יסכים לוויתורים בסוגיות אלה (או אף אם יסכים לדון במקצתן), ומציאות זו תמשיך להשפיע על עמדותיו במשא ומתן. עבאס נמצא בעמדה מעורערת עוד יותר, מאחר שכבר הפסיד את עזה לחמאס ומולו ניצבת אופוזיציה רחבה גם בגדה המערבית המתנגדת לשלום מכל סוג שהוא עם ישראל (אופוזיציה אשר הכלתה אפשרית, במידה רבה, רק הודות לנוכחות הצבאית הישראלית). לאופוזיציה זו ניתן ביטוי נמרץ בהפגנות הסוערות נגד השתתפותו של עבאס בוועידה, והפגנות אלו עלולות להיות רק מתאבן לסוג הפעולות, כולל הגברת הטרור, אשר חמאס ופטרוניו הזרים עלולים לנסות, כדי להבטיח מעל ומעבר לכל ספק את חוסר התוחלת של אנאפוליס, אותה ניבאו בביטחון כה גדול.

ייתכן כי פגיעות פוליטית זו מבית מסבירה גם את כישלונה של אנאפוליס ליצר אווירת פיוס אמיתית. על אף שאולמרט הביע אמפתיה לסבלם של הפלסטינים במשך השנים, עבאס לא רצה או לא יכול היה להשיב לו באותה מטבע והגביל עצמו לתיאורים מרגיעים של מעלות השלום ולחזרה על הדרישות הפלסטיניות הישנות והידועות. אפשר שמגזימים בחשיבותה של האווירה בקידום פתרון של סכסוכים מהותיים, אולם אופיים של חילופי הדברים באנאפוליס שימש כתזכורת עד כמה קטנה הייתה תרומתה של אווירה למשאים ומתנים וכמה נחוץ שינוי כדי שאווירה תשפיע באורח שונה על משא ומתן בעתיד.

מפגש אנאפוליס גם מילא כמה תפקידים אחרים, כולל שיקום מעמדה המרכזי של ארצות הברית בדיפלומטיה של המזרח התיכון, וגיוס קבוצת מדינות וארגונים גדולה שממנה נעדרה איראן ואליה הצטרפה סוריה, ולו בצורה מהוססת. אלה אינם הישגים מבוטלים – אפילו יוכח שהם עראיים – לנוכח המאמצים המתמשכים לארגן תשובה לאתגר שמובילה איראן לסדר האזורי והבינלאומי. יתכן שמאמצים אלה הם אף בעלי משקל אסטרטגי רב יותר מאשר התקדמות בערוץ הישראלי-פלסטיני. אולם הם משניים למה שלכאורה היה מוקד הוועידה: קידום הסכם שלום ישראלי-פלסטיני מתוך משא ומתן. בשונה ממאמצים קודמים, הפעם לא הוזכר מועד סופי להשלמת המשא ומתן, ובמקומו התפשרו על התחייבות לנסות להגיע להסכם עד סוף 2008. ייתכן שזה משקף את ההכרה באבסורד ההגיוני שבהגדרה מראש את אורך הזמן הדרוש כדי להשלים משא ומתן. זה בוודאי משקף הערכה שקולה מה רבה המלאכה ומה קטנה ההבנה כיצד יש לעשותה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.