האם נשק הנפט של איראן הוא חרב פיפיות?

והיה וארה"ב תארגן סנקציות כלכליות משמעותיות ואפקטיביות נגד איראן או אם יחליט ממשל בוש לפעול צבאית ולפגוע במתקני הגרעין האיראניים, סביר להניח שאיראן תגיב בנשק הנפט העומד לרשותה, משמע, הפסקת ייצוא הנפט שלה ומאמץ לשבש את תנועת הנפט במיצרי הורמוז, אשר דרכם עוברים כ-40% מכלל ייצוא הנפט העולמי. תוצאה אפשרית של מימוש איום איראני זה היא שמחיר הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית וכלכלות המערב ויפן תתמוטטנה.

אין ספק, שבמידה מסוימת כלכלות המערב הינן בנות ערובה לזרימת הנפט מהמפרץ הפרסי בכלל ומאיראן בפרט. מאידך גיסא, גם איראן תלויה בייצוא מסיבי של נפט כדי לקיים את כלכלתה ואת הסובסידיות לצבא ולחברה. בין %80 ל-90% מהכנסותיה של איראן מיצוא וקרוב ל-50% מתקציבה באים ממכירת נפט. ללא ייצוא של נפט, איראן תעמוד בפני פשיטת רגל. גם לאחרונה, למרות מחירי נפט הגבוהים, הכלכלה איראנית עומדת בפני בעיות חמורות כאינפלציה ואבטלה דו-ספרתיות והכנסה לנפש הנמוכה ב-25% לעומת זאת של שנות השבעים. ירידות במחיר הנפט, כמו זו של כ-30% בששת החודשים האחרונים, רק מחמירות את המצב.

איראן נאלצת לייבא שליש מהבנזין שהיא צורכת. היא תלויה כמעט באופן מלא בייבוא של תזקיקי נפט מאז הרס כל תשתיות הזיקוק שלה במלחמת עיראק-איראן. לאיראן עתודות של בנזין ל-45 יום. הפסקת ההכנסות מיצוא נפט תאלץ את ממשלת איראן לפקח על ולחלק מזון לאוכלוסיה, להפחית את ההקצבות לצבאה הזקוק נואשות לחלקי חילוף, ולצמצם באופן דרסטי את הקצבותיה לבעלות בריתה בעיראק, סוריה, לבנון, הרשות הפלסטינית ולגורמי טרור ברחבי העולם.
למרות העובדה שאיראן היא יצרן הנפט והגז הרביעי בגודלו בעולם, ירידת מחירי הנפט מצביעה על בעיה חמורה וארוכת טווח לאיראן וממסדה הפוליטי. הרווחים ממכירת נפט נתנו לממסד האיראני חלק גדול מהשפעתו הפוליטית על הנעשה בתוך המדינה בכך שאפשרו לו לסבסד באופן מסיבי מוצרי אנרגיה לאוכלוסיה. ההכנסות ממכירת נפט גם מהוות בסיס להשפעה הפוליטית שאיראן קנתה לעצמה ברחבי המזרח התיכון. אבל עתיד ההכנסות מנפט הוא מאוד בעייתי. איראן צורכת כבר עתה כ-40% מהנפט שהיא מייצרת. כל שנה קיימת ירידה של לפחות 10% ביצוא הנפט שלה והתחזית היא שהיצוא יקטן ב-50% לקראת 2010 ויגיע לקרוב לאפס ב-2015. בשנתיים האחרונות לא הצליחה איראן להפיק את כמות הנפק שהוקצבה לה על-ידי אופ"ק. איראן לא השקיעה את הסכומים החיוניים לפיתוח ולאחזקת שדות הנפט שלה. המשבר יבוא בשל העלייה החדה בצריכת נפט באיראן וההזנחה בפיתוח שדות עתודה חדשים ובעיקר בשל אי-פיתוח ותיקון התשתיות הרעועות של השדות הקיימים, הגורם לאיבודם של מיליוני חביות נפט בשלב ההפקה. המדינה זקוקה נואשות לכספי רווחי הנפט ולא משאירה לחברת הנפט הלאומית את הכספים הנחוצים לחידוש תשתיות. רווחי הנפט גם מושקעים בסדרה של פרויקטים שאינם תורמים דבר להשקעות חוזרות בתעשיית האנרגיה.

לפיכך ברור שלאיראן נחוץ פיתוח של אנרגיה גרעינית למטרות שלום. אך שר הנפט האיראני הודה לאחרונה שעם התגברות הוויכוח בנושא הפתוח של הגרעין האיראני, ירדה הנכונות של משקיעים ובנקים להשקיע בפרויקטים באיראן. קיימת באיראן גם עוינות להשקעות זרות וגם תקנות וחוקים המרחיקים משקיעים פוטנציאליים. גם ארה"ב, באמצעות מגוון של לחצים על משקיעים פוטנציאליים, מרתיעה ומונעת השקעות באיראן.

מומחים מאמינים שאיראן תמצא את הדרך לפתור את בעיות ההפקה לפני שהמשבר יגיע לשיאו. הם מצביעים על העובדה שהכנסות הנפט יגיעו השנה ל-50 מיליארד דולר, ושלאיראן יש עתודות כספיות ושכספים אלו ימצאו את דרכם להשקעה הנחוצה בתשתיות. ה (International Energy Agency) IEA-מעריכה שאיראן תצטרך להשקיע 165 מיליארד דולר כדי לעמוד ביעדי הפקת נפט וגז שהציבה לעצמה לקראת 2030.

מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מדגישים את פגיעותה הכלכלית של איראן. מאז 1979 הוכפלה אוכלוסייתה של איראן והיא עומדת כיום על 68 מיליון וצומחת בקצב של חצי מיליון לשנה. כוח העבודה שלה מונה 22 מיליון איש וצומח בקצב של 3.3% לשנה. על איראן ליצור 700,000 מקומות עבודה חדשים רק כדי לקיים את רמת האבטלה הנוכחית של 12% מכלל כוח העבודה.

אי לכך, יכולתו של המערב לסבול את עצירת ייבוא הנפט האיראני גוברת על יכולתה של איראן לעמוד בירידת ההכנסות כתוצאה מסנקציות חמורות על ייצוא הנפט שלה. החששות הקיימים מהטלת סנקציות או מפעולות צבאיות נגד איראן קשורים לאיומים האיראניים להפעלת אלפי מחבלים מתאבדים נגד כוחות הברית בעיראק ובמערב, לחסימת מיצרי חורמוז ולהפצצת שדות הנפט באמירויות ובערב הסעודית. לאיומים אלה מוסיפים האיראנים את האיום שמבול של טילים ייפול על ישראל. איומים אלה הנמצאים בארסנל האיראני הינם איומים שארה"ב, המערב וישראל עלולים לעמוד בפני הצורך להתמודד איתם במוקדם או במאוחר, ויש הטוענים כי ראוי להתמודד איתם עתה ולא לחכות ולתת למצב להחמיר.

לרוסיה וסין השקעות גדולות בתשתיות הנפט האיראני וארה"ב פועלת לשכנעם שהדרך הטובה ביותר להגן על השקעותיהם היא בריסון המנהיגות האיראנית. אך נראה שכל עוד רוסיה וסין לא תשתכנענה שארה"ב תפנה לאופציה הצבאית הן לא תלחצנה על האיראנים להתמתן.
והיה אם איראן תחסום את מיצרי הורמוז ותפציץ את שדות הנפט במפרץ ובערב הסעודית, התוצאות תהיינה הרות אסון למדינות ערב ולשאר העולם אך במיוחד לאיראן עצמה, ולא ברור שאיראן מוכנה להסתכן בהרס טוטאלי. מאחר ותרחיש זה אינו בלתי ריאלי לחלוטין, שאלה מרכזית שנשארת פתוחה היא: מה מוכנות ארה"ב ומדינות מפותחות אחרות לעשות כדי לצמצם את תלותן באנרגיה מיובאת מאזור זה של העולם?