המערכה של הג'יהאד העולמי בסוריה — שיח פולמוסי לצד אחדות המטרה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על המערכה של הג'יהאד העולמי בסוריה — שיח פולמוסי לצד אחדות המטרה

המערכה של הג'יהאד העולמי בסוריה — שיח פולמוסי לצד אחדות המטרה

מבט על, גיליון 419, 17 אפריל 2013

English
יורם שוייצר
בשבוע האחרון נשמעו כמה הצהרות מפי גורמי הג'יהאד העולמי בסוריה ומחוצה לה אשר מהן ניתן ללמוד לא רק על החזון המשותף להם באשר להפיכתה של סוריה בעידן שאחרי אסד לחלק מהח'ליפות האיסלאמית שהם שואפים להקים, אלא גם על חילוקי הדעות הקיימים בקרבם באשר לדרך ניהול המאבק לשחרורה של סוריה והתנהלותם מול האוכלוסיה המקומית.

ההערכות המגוונות שפורסמו בשנה האחרונה באשר לאופן והמועד בו יגיע לקיצו שלטון שושלת אסד והמציאות שתשרור בסוריה ביום שאחרי, נמשכות וקרוב לוודאי כי לא יסתיימו עד אשר תיפול הכרעה כלשהי במדינה השסועה הזו. במקביל, נמשכת גם התלבטותן של מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית, לגבי המדיניות הנכונה והאפקטיבית באשר לסוג ואופן העברת הסיוע המוענק לגורמי האופוזציה הסורית, בהם נכללים גם גורמים אסלאמיים שזיקתם הדתית נעה בין הזרם המזוהה עם האחים המוסלמים לבין הזרם הסלאפי-ג'יהאדיסטי עליו נמנים גורמי ג'יהאד עולמי.

בשבוע האחרון נשמעו כמה הצהרות מפי גורמי הג'יהאד העולמי בסוריה ומחוצה לה אשר מהן ניתן ללמוד לא רק על החזון המשותף להם באשר להפיכתה של סוריה בעידן שאחרי אסד לחלק מהח'ליפות האיסלאמית שהם שואפים להקים, אלא גם על חילוקי הדעות הקיימים בקרבם באשר לדרך ניהול המאבק לשחרורה של סוריה והתנהלותם מול האוכלוסיה המקומית.

ביטוי לחזון המשותף ניתן היה למצוא בדבריו של ד"ר איימן אל-זוואהירי, המנהיג הנוכחי של ארגון אל-קאעדה המרכזי, שפרסם ב-7 באפריל 2013 קריאה ללוחמים המזדהים עם ארגונו לפעול למען הקמת מדינה אסלאמית הלכתית בסוריה. בדבריו הדגיש אל-זוואהירי את חשיבות תרומתו הייחודית של אל-קאעדה בעיראק למאמץ זה ולאפשרות שניקרתה בפני הלוחמים לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הזו כדי להחזיר עטרה ליושנה ולהקים בלב הלבאנט הערבי את הח'ליפות האיסלאמית. יומיים לאחר דברי אל-זוואהירי, פרסם אבו באכר אל-בגדאדי, מנהיג ארגון "המדינה האסלאמית בעיראק" (ISI) – ארגון גג של גורמי הג'יהאד העולמי בעיראק שהדומיננטי בהם הוא ארגון אל-קאעדה בעיראק – הודעה על הרחבת הח'ליפות האסלאמית בעיראק גם אל אזור אל-שאם (סוריה), ובמשתמע הכריז על איחוד בין הארגון העיראקי לבין ג'בהת אל-נוצרה. בקשרי שני הארגונים עד כה, היה הארגון בעיראק אחראי על העברת מגוייסים חדשים שהתנדבו לקחת חלק במערכה בסוריה והגיעו ממקומות שונים בעולם ועל העברת אמצעי לחימה לסוריה דרך עיראק ואף הינחה את מדיניות הפיגועים של ג'בהת אל-נוצרה. בדבריו טען אל-בגדאדי, כי ארגונו לא פרסם עד כה את הקשרים הללו הן מסיבות בטחוניות, והן משום רצונו כי תושבי סוריה יזכו להכיר את ג'בהת אל-נוצרה כארגון העומד בפני עצמו ולוחם למען העם הסורי, מבלי שיושפעו מעוותי התפישה, הנוצרים במכוון על ידי התקשורת הבינלאומית, לגבי כל מי שקשור לאל-קאעדה.

למחרת פרסום דבריו של אל-בגדאדי, פורסמה הודעה בשם אבו מחמד אל-ג'ולאני, מנהיג ג'בהת אל-נוצרה, ובה הוא התנער מההכרזה שהגיעה מעיראק על איחוד הכוחות בין אל-קאעדה בעיראק לבין ארגונו. למרות שהבהיר כי הוא וארגונו ממשיכים להתגאות בדגלה של המדינה האסלאמית של עיראק, קבע כי אין בכוונתם לאמצו כדגלם והוסיף כי דבר האיחוד נודע לו ולאנשיו מאמצעי התקשורת בלבד והם לא היו שותפים לה. מנגד, אל-ג'ולאני שב והכריז על חידוש שבועת האמונים שלו ושל ארגונו לאיימן אל-זוואהירי, אך הוסיף כי הצהרת האמונים הזו לא תשפיע על התנהלותו הפוליטית של הארגון בסוריה.

בחינת הצהרות ארגוני הג'יהאד העולמי בימים האחרונים מצביעה בברור על המתח הקיים בין שתי מגמות. מצד אחד, רצונו של מנהיג ג'בהת אל-נוצרה, הפעיל בסוריה, להיות דבק באידאה הנשאפת של שותפיו האידיאולוגיים, וזאת לאור ההכרח לשמור על ערוצי תמיכה וסיוע מצד שותפיו לדרך הג'יהאד העולמי בעיראק ובהנהגת אל-קאעדה המרכזי. ואילו מצד שני, רצונו לשמור על עצמאות הפעולה שלו ושל ארגונו וההכרח לשמור על ערוצי שיתוף פעולה עם גורמי הכוח האחרים, הפועלים בסוריה ועם האוכלוסיה האזרחית המקומית. כמו כן, הצהרותיו נועדו לשכך את החששות הקיימים במדינות במערב, התומכות באופוזיציה הסורית, לגבי האפשרות כי התמיכה הכספית והאמצעים תומכי הלחימה שמועברים לסוריה עלולים להגיע לידי גורמי הג'יהאד העולמי ולשמש בעתיד את לוחמי אל-קאעדה לפעולה נגד האינטרסים שלהן. יש לציין כי התנהלותו הזהירה של מנהיג ג'בהת אל-נוצרה מתבססת על הלקחים שהופקו מנסיונו המר של אל-קאעדה בעיראק, אשר אנשיו נהגו לכפות בכוח את אורחות חייהם על האוכלוסיה המקומית וקוממו נגדם את ראשי השבטים המקומיים ששיתפו לבסוף פעולה עם צבא ארצות הברית בלחימה נגדם. הדבר עולה בקנה אחד גם עם עם הנחייתו של בן לאדן לשותפיו לדרך בח'יג'אז, כפי שזו באה לידי ביטוי במכתביו שנתפסו באחוזתו באבוטאבאד, בהם קרא להתחשב באוכלוסיה המקומית ולהמנע מניכורה. טישטוש הזיקה בין ארגונים ג'יהאדיסטים סלאפים עם אל-קאעדה באה לידי ביטוי בהשמטת שם המותג אל-קאעדה משמם, כפי שנוהגים למשל ארגוני אנצאר אל-שריעה ואחרים, הפועלים ביחד עם אל-קאעדה לקידום סדר היום המשותף שלהם במדינות המזרח התיכון, המגרב והמפרץ. למרות הפולמוס המילולי שמתקיים בימים אלה בשיח הפנימי בקרב הארגונים הסלאפים ג'יהאדיסטים הפועלים יחדיו להכרעת המערכה בסוריה, החושף סדקים ומחלוקות טקטקיים בקרב מי שפעמים רבות מוצגים בתקשורת העולמית כגוש מונוליטי, אין לטעות במטרות המשותפות. רובם ככולם רואים במערכה בסוריה הזדמנות לכונן בה משטר אסלאמי הנוהג על פי ההלכה האסלאמית או למצער, להשתלט על חלקים ממנה ולהפכם לבסיס יציאה למערכת ג'יהאד אזורית.

ניתן להעריך כי הנוכחות של לוחמים צעירים מלאומים שונים, ובכללם עשרות מתנדבים ממדינות המערב, אינה מבשרת טובות באשר לפוטנציאל הטרור המתגבש בסוריה מזה חודשים רבים. קיבוץ צעירים מוסלמים שהגיעו מרחבי העולם באזור מסוים, הוכשרו ללחימה, צוברים ניסיון קרבי ונרתמים לפעולה למען מטרה איסלאמית משותפת, כבר התרחש בעבר באפגניסטאן ובעיראק, והביא ליצירתו של מאגר קאדרים חדשים של לוחמים שאותם ניתן לשגר להמשך פעילות ג'יהאד ברחבי העולם. עבור אל-זוואהירי, המחפש לגבש את דרכו של אל-קאעדה ושל שותפיו לדרך הג'יהאד העולמי ולנתב את פועלם תחת מנהיגותו, זוהי בשורה חשובה וברור כי אין בכוונתו להחמיצה. לאור זאת, ניתן לשער כי המנעותן של מדינות המערב, ובכללן ישראל, מלהתערב במתרחש בתחומה עד כה, תסתיים אם וכאשר יסתמן מצב בו סוריה עלולה להפוך למדינת הלכה ברוח הסאלפי ג'יהאדיסטי. במקרה כזה צפויה לא רק התנגדות פעילה מצד קבוצות שונות בסוריה המשתפות פעולה עם כל מי שלוחם נגד אסד, אלא גם להוביל להתערבות צבאית חיצונית שתמנע ממדינה מרכזית וחשובה במזרח התיכון להפוך למרכז חתרני באזור ואף מעבר לו.

________________________
יורם שוייצר הוא ראש התכנית למחקר הלוחמה בטרור במכון למחקרי ביטחון לאומי.
גל תורן הינה מתמחה בתכנית למחקר הלוחמה בטרור במכון למחקרי ביטחון לאומי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהלבנון וחזבאללהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.