לקראת בחירות 2026: דוח התערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות

על הדוח

הדוח^[2] מבוסס על מעקב שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) אחר רשת איסנאד ברשת X, בעזרת כלי האיסוף של חברת Xpoz, על תיעוד של ארגון פייק ריפורטר, ועל מחקרים שערכו שלוש חברות מסחריות: חברות ה-OSINT Golden Owl ו-Alethea וחברת הסייבר ClearSky. הנתונים נכונים למחצית אוקטובר 2026.

הדוח עוסק בהתערבות סמויה של שחקנים זרים, שבמסגרתה גורמים מסתירים את זהותם או מתחזים לישראלים, ואינו עוסק בהתבטאויות גלויות של מנהיגים זרים שנועדו להשפיע על הבחירות, דוגמת קריאתו המפורשת של הנשיא טראמפ לתמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא מתמקד בהתערבות זרה בבחירות ואינו עוסק בהגברה מלאכותית של שיח פוליטי פנימי באמצעות חשבונות מזויפים, רשתות או תכנים סינתטיים, אשר עלולה להעצים קיטוב וליצור מצג שווא של היקף התמיכה בעמדות מסוימות, גם ללא מעורבות של גורם זר.

איומי התערבות זרה בבחירות

את ייחוס החשבונות הזרים ניתן לחלק לשתי קבוצות: מדינות, ורשת אידאולוגית שאינה מדינתית. ההבדלים ביניהם גדולים, במשאבים העומדים לרשותם, במבנה ובמידת הקשר לבחירות. ועדיין, עבור כולם מערכת הבחירות משמשת בעיקר הזדמנות להגביר מאמץ שקדם לה – ערעור האמון במוסדות הדמוקרטיים והגברת הקיטוב - והוא צפוי להמשיך אחריה.

איראן: מערכה מדינתית להחלשת ישראל מבפנים

את מאמצי ההשפעה האיראניים לקראת הבחירות כדאי לבחון כחלק מהמערכה האסטרטגית הרחבה שמנהלת איראן נגד ישראל, לצד מאמציה הצבאיים, המודיעיניים והמדיניים. מבחינת המשטר בטהראן,  העמקת הפילוג בחברה הישראלית היא הישג בפני עצמו, יהיה המנצח בבחירות אשר יהיה. על רקע העימותים הצבאיים שאירעו בין המדינות בשנים האחרונות, אפשר להעריך שההנהגה האיראנית רואה בהעמקת השסעים בישראל אמצעי לשחיקת החוסן הלאומי ולהחלשת אמון הציבור בהנהגה המדינית והביטחונית. חברה שקבוצותיה חשדניות זו כלפי זו מתקשה לגבש הסכמות לגבי איומים ביטחוניים ומחיר ההתמודדות איתם, ובעיני טהראן היא אמורה להיות פגיעה ביותר. לכן, בחישוב האיראני, ישראל מפולגת תתקשה לגייס תמיכה ציבורית ומדינית למערכה צבאית נוספת, ומרחב התמרון של מקבלי ההחלטות בה יצטמצם.

כדי לקדם יעד זה, אין צורך בהעדפת מחנה פוליטי אחד על פני האחר. די להחריף את החשדנות ההדדית, לשחוק את האמון בתקינות ההליך הדמוקרטי ולהפוך מחלוקות פוליטיות, שהן חלק מהותי בדמוקרטיה, לקרעים חברתיים. כן אין צורך ליצור מחלוקות חדשות - אחרי שנים של מתחים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים בישראל, די בהעצמת אלה שקיימים. מבחינת איראן, לכן, הישג משמעותי יהיה מציאות שבה מחנות פוליטיים מסרבים להכיר בלגיטימיות של תוצאות הבחירות והאמון במוסדות המדינה ממשיך להישחק, בלי קשר לתוצאות הבחירות עצמן.

פייק ריפורטר תיעדו, למשל, רשת שהקשר שלה לאיראן חזק - חשבונותיה מתחברים דרך חנות אפליקציות איראנית ונתוני המיקום שלהם מצביעים על איראן. רשת זו פונה למגוון קהלי יעד באמצעות הפצת תכנים מקטבים ומנוגדים כדי לערער את היציבות החברתית והפוליטית בישראל. Golden Owl מתארים מערך רחב ברשת X (טוויטר לשעבר) של דמויות שכותבות בעברית ומציגות את עצמן כישראלים – פרסונות מתחזות. לפי נתוני החשבון ש-X מציגה, כ-150 מהן משויכות לאיראן, לפי מראה מיקום באיראן או לפי שימוש בגרסה האיראנית של האפליקציה. לפי Golden Owl, חלק מהדמויות האלה נוצרו בימי מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. מוערך שחלק מהתשתית שהופעלה בזמן אותה מלחמה משמש בימים אלה, לקראת הבחירות לכנסת.

בחודשים האחרונים הותאמו המסרים לקהלים שונים בחברה הישראלית, ולעיתים קרובות לקהלים שעמדותיהם מנוגדות. גם המסרים שהתייחסו להצבעה כזו או אחרת השתנו מקהל לקהל וסתרו זה את זה. למשל, רשת שתיעדו פייק ריפורטר, הפיצה במקביל מסרים התומכים במאבק החרדי נגד הגיוס ומסרים נגד הציבור החרדי. מכאן שהסתירות מלמדות על היעדר מחויבות לעמדה אידאולוגית, כשלכל קהל מנותבים מסרים  העשויים להחריף את תחושותיו. הסבר אפשרי אחר הוא חוסר תיאום בין מספר מפעילים שונים.

הניסיון האיראני לנצל תקופות בחירות אינו חדש. כבר בבחירות 2022 זוהו חשבונות חשודים שפעלו לפני הבחירות, במהלכן ואחרי פרסום התוצאות, והפיצו טענות שנועדו להטיל ספק בתקינות ההליך. יש לשער כי מאז השתכללו היכולות: טהראן צברה חיכוך ניסיון בפעולה מול החברה הישראלית ולמדה להכיר טוב יותר את השסעים בה, ובנוסף - כלי בינה מלאכותית מאפשרים לה לייצר תוכן אמין לכאורה במהירות ולהתאים אותו לקהלים שונים.

יש להביא בחשבון שילוב בין מתקפות סייבר למבצעי השפעה בימים שנותרו עד הבחירות וגם אחריהן. איראן עלולה לנסות להשיג מידע רגיש באמצעות פריצה, הדלפת מסמכים והתכתבויות של גורמים פוליטיים או ביטחוניים - אמיתיים, מזויפים או כאלה שעברו מניפולציה - והפצתם באופן מתואם ברשתות ההשפעה. מהלך כזה עלול לשמש הן להעמקת הקיטוב ולערעור האמון במוסדות והן לניסיון להשפיע על העדפות הבוחרים ועל תוצאות הבחירות. כמו כן, פריצה שהישגיה הטכנולוגיים מוגבלים עשויה לייצר השפעה ציבורית ניכרת, גם ללא פגיעה בפועל במערכות הבחירות,  כדי לעורר ספק באמינותן. הסיכון לערעור אמון הציבור בהליך הבחירות ובתוצאותיו עלול להתעצם בפרק הזמן שבין סגירת הקלפיות לפרסום התוצאות הסופיות. עם זאת, מדובר בתרחיש אפשרי ולא בממצא המעיד על תוכנית איראנית קונקרטית מסוג זה לגבי הבחירות שבפתח.

איסנאד: רשת אידאולוגית המזדהה עם האחים המוסלמים

איסנאד היא רשת השפעה חברתית אסלאמיסטית שהחלה לפעול בסוף 2023. היא מזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, ומוביל אותה פעיל אופוזיציה מצרי שפועל מטורקיה. הרשת מבוססת על מתנדבים, ולא ידוע האם קיימת מעורבות של מדינה בהפעלתה. פרסום קודם של INSS תיאר את המבנה שלה, הכולל יחידות השפעה, תמיכה והגנה, ואת המעבר לאסטרטגיה שמפעיליה מכנים "מלחמה סוציולוגית": קרי שחיקה מתמשכת של החברה הישראלית מבפנים.

מוביל הרשת מציג בפומבי את הפעילות כמערכה ארוכת טווח, שתימשך גם אחרי הבחירות. לקראת הבחירות הוא קרא לפעילי הרשת להירתם לפעילות והגדיר את הבחירות כמערכה חשובה במיוחד, כאשר במספר החודשים קרא לגייס מאות מתנדבים מספר פעמים. לא ידוע כמה הצטרפו בפועל, ולא זוהתה עלייה בחשיפה לתכני הרשת ככל שהתקרבו הבחירות. הרשת לא פעלה בבחירות הקודמות, ולכן אין בסיס להשוואה.

המעקב שנערך ב-INSS כלל כ-100 חשבונות שמתחזים לישראלים אשר פרסמו כ-25 אלף פוסטים בין 1 באוגוסט ל-13 באוקטובר 2026. נמצאו מסרים שמערערים על הלגיטימיות של מוסדות השלטון ועל אמינות הבחירות, וכן נמצא שברוב המקרים - הרשת מגיבה בתוך יום או יומיים לאירועים חדשותיים ומשלבת התייחסות אליהם במסריה. הרשת מפעילה פרסונות משני צדי המפה הפוליטית, שמלבות עימותים בין משתמשים.

התכנים של איסנאד נשענים בעיקר על מחלוקות אמיתיות שבמרכז השיח הישראלי, וכך הם משתלבים בו בלי צורך להמציא מידע כוזב או מחלוקות חדשות. נרטיב בולט במיוחד הוא הייאוש מעתיד החיים בישראל ועידוד הגירה מהמדינה. נרטיב נוסף מערער על האמון בהליך הבחירות ובתוצאותיו (הבחירות כמשחק מכור וכמאמץ ללא תכלית), ונראה שהוא מכוון ללגיטימיות של התהליך עצמו יותר מאשר להנעת מצביעים. לצד אלה, הרשת מפיצה מסרים שמציגים קבוצות שונות בחברה הישראלית כמהוות איום זו על זו.

יש להניח כי האיום המיידי הנשקף מפעילות הרשת מוגבל, אך פוטנציאל ההיזק שלה בטווח הארוך משמעותי יותר. הנחה זו נשענת על הפער בין יכולת הפרסום וההתארגנות של הרשת לבין החשיפה הנמוכה של רוב פרסומיה, לצד יכולתה לשמור על פעילות לאורך זמן ולהגיע לקהל באמצעות משתמשים אמיתיים.

רוסיה: ישראל כחלק ממערכה רחבה

לפי Alethea, מבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger, שארצות הברית ומדינות החברות באיחוד האירופי ייחסו לרוסיה, פעל באוקטובר 2026 גם מול הבחירות בישראל, במקביל לפעילות מול הבחירות בארצות הברית ובצרפת. לפי חברת ClearSky באוקטובר 2026 זוהתה התחדשות בפעילות הקמפיין בישראל מאז אוגוסט, לאחר הפסקה של כחודשיים, לצד התמקדות בנרטיבים בדבר התרחקות ארצות הברית מישראל, עימות אפשרי עם טורקיה, משבר כלכלי והגירה מהמדינה. להערכת החברה התחדשות הפעילות עשויה להיות קשורה לניסיון להשפיע על דעת הקהל בישראל לקראת הבחירות. חברת Alethea מצאה כי המבצע הרוסי הפעיל עשרות חשבונות שהפיצו תוכן ויותר מאלף חשבונות שהגבירו אותו. החלק הישראלי כלל בעיקר אתר שמתחזה לאתר חדשות ישראלי מוכר, ובו כתבות בדויות בעברית. האתר נרשם כבר במאי 2025 ונשמר כשנה וחצי, עד מספר שבועות לפני הבחירות. התכנים עסקו בשחיקת האמון ביחסים שבין ישראל לארצות הברית, ולא תועד בהם עיסוק במפלגות או במועמדים ספציפיים בישראל. נראה שהעניין הרוסי רחב יותר מהבחירות עצמן ונוגע לקשר בין ישראל לארצות הברית.

בדיקה שנערכה ב-INSS אישרה את קיומה של הפעילות. נכון ל-19 באוקטובר, כל החשבונות שנבדקו מבין אלה שהפיצו את התוכן הושעו, ולא נמצאו גל המשך או פעילות ייעודית בעברית. גם בדיקה של רשתות נוספות שמזוהות עם רוסיה ושל שרשורי התגובות לפוסטים פוליטיים בולטים, לא העלתה ממצאים פוזיטיביים.

שיטות הפעולה ("מודוס אופרנדי")

פלטפורמת X היא הזירה המרכזית שבה תועדה הפעילות המדוברת. לצידה זוהתה פעילות בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובטלגרם, ולעיתים אותו מפעיל פועל במספר פלטפורמות במקביל ומעביר ביניהן תכנים. ב-,X הדמויות נצמדות לשיחות קיימות סביב פוליטיקאים, עיתונאים וחשבונות גדולים.

הבסיס אצל כל השחקנים הוא דמויות שמתחזות לישראלים, עם שמות עבריים ותמונות גנובות או כאלה שנוצרו ב-AI. חלקן נפתחו זמן קצר לפני הבחירות, ואחרות הן חשבונות ותיקים שהוסבו למטרה. חשבון אחד, למשל, פרסם בפרסית עד אפריל 2026, ואז החל להציג את עצמו כישראלי ולכתוב בעברית. חשבון שמושעה מוחלף בחשבון שהוכן מראש. חלק מהחשבונות שתועדו, ובהם חשבונות ותיקים, כבר הושעו.

לרוב הדמויות אין קהל משלהן והן משתילות תגובות בשיחות של חשבונות גדולים (Reply Seeding) ותלויות בישראלים אמיתיים שישתפו את התוכן (Borrowed Amplification), בדרך כלל בלי לדעת מה מקורו. לעיתים, החשבונות משתפים תוכן ביניהם כדי להגביר חשיפה.

רשתות של חשבונות שמשתפים זה את זה יוצרות מראית עין של הסכמה רחבה. ברשת איסנאד, למשל, תועדו שבעה חשבונות שהפיצו בתוך יומיים ניסוחים בעלי ליבה משותפת, שלא הופיעו בשיח הישראלי האותנטי שנבדק. עם זאת, גם קמפיינים ישראליים מתאמים תגובות, כך שתיאום כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מקור זר.

חלק מהפעילות נשען על טענות קונספירטיביות, על "חשיפות" שמיוחסות למקורות חסויים ועל "מסמכים" שאין להם אחיזה במציאות ממקורות שמתיימרים להיות אותנטיים. עם זאת, התוכן אינו תמיד שקרי. לעיתים מדובר במידע נכון או בביקורת לגיטימית, כשהחשד לגבי התערבות זרה מתמקד בזהות המפיץ ואופן ההפצה.

מהרשת לשטח - מגמה מדאיגה במיוחד היא הניסיון לעבור מהפצת תוכן למגע ישיר עם ישראלים: תועדו פניות לפעילים פוליטיים, הצעות להכין עבורם כרזות, יוזמות לתחרויות עם פרסים ובקשות לתיעוד של פעילותם, וכן ניסיון ליצור קשר עם עיתונאים דרך קבוצת וואטסאפ. דמות שמקושרת לאיראן הציעה למשתמשים ישראלים "עבודה בשכר טוב", בדפוס שגורמי הביטחון מזהירים מפניו בהקשר של ניסיונות גיוס.

סיכום: מה עוד צפוי לנו בבחירות שבפתח?

אצל כל השחקנים, עיקר הפעילות אינו מכוון להשפעה על ההצבעה עצמה אלא להעמקת החשדנות, להצגת המדינה כנתונה במשבר ולערעור הביטחון בתקינות התהליך.

על רקע דפוסי הפעילות האיראניים שנחשפו בבחירות 2022, חשוב להיערך לא רק לתקופה שעד הבחירות, אלא גם ליום הבחירות עצמו ולימים שלאחר פרסום התוצאות. ניתן להעריך כי גורמי השפעה, למשל מטהראן, ינסו לנצל אירועים נקודתיים, תקלות בקלפיות, שמועות על אודות זיופים, סרטונים המוצגים ללא הקשרם המקורי או עיכובים בפרסום התוצאות, כדי לעורר ספקות באשר לתקינות ההליך הדמוקרטי ולהעצים את תחושת הכאוס והחשדנות בציבור, וכל זאת, אולי גם באמצעות חשבונות "רדומים" שיתעוררו רק ביום הבחירות עצמו.

במבט על הבחירות עצמן, הסיכון שעולה מהממצאים נוגע פחות לתוצאה ויותר לאמון בתהליך. בעיני השחקנים הזרים, ובראשם איראן, מציאות שבה מחנות פוליטיים מסרבים להכיר בלגיטימיות של תוצאות הבחירות, המערכת הפוליטית משותקת והאמון במוסדות ממשיך להישחק, תהיה הישג גדול יותר מכל שינוי בחלוקת המנדטים. מעבר למידע הכוזב עצמו, הסיכון נובע מהיכולת של רשתות מוסוות להשתלב בשיח המקומי, להגיע לקהל דרך משתמשים אמיתיים וליצור מראית עין של תמיכה ציבורית רחבה – בלי קשר לתוכן הספציפי של המסר.

המעקב אחר גורמים זרים עוינים שמנסים לנצל את הבחירות להתערבות זרה נמשך ושינויים יעודכנו בהתאם להתפתחויות והצורך.

כלים מעשיים לזיהוי פעילות השפעה חשודה ברשתות החברתיות

פעילות השפעה זרה ברשתות החברתיות מתבססת לעיתים על התחזות למשתמשים מקומיים, הפצת מסרים באמצעות חשבונות לא-אותנטיים וניצול האמון שהציבור מעניק לתכנים המוצגים כדעותיהם של אזרחים מן השורה. חשבונות מסוג זה עשויים להיראות כפרופילים ישראליים רגילים, להשתתף בדיונים פוליטיים, לפרסם תכנים אקטואליים ואף ליצור קשר ישיר עם משתמשים ופעילים חברתיים. לפיכך, זיהוי פעילות חשודה מחייב בחינה לא של התוכן המפורסם בלבד, אלא בעיקר של מאפייני החשבון, היסטוריית פעילותו ודפוסי ההתנהגות שלו.

סימני האזהרה המרכזיים, שאפשר לבדוק באופן עצמאי:

• זהות החשבון ואמינות הפרופיל: ב-X, באינסטגרם ובעמודי פייסבוק אפשר לפתוח את "מידע על החשבון" או את "שקיפות העמוד" ולראות את תאריך הפתיחה, את המיקום ואת שינויי השם. כדאי לבדוק מתי נפתח החשבון, האם קיימת בו היסטוריית פעילות רציפה, והאם פרטיו האישיים עקביים. חשבון שנפתח לאחרונה ומציג עצמו כדמות ציבורית ותיקה, פרופיל ששינה את שמו באופן חריג או כזה שכמעט אינו כולל מידע אישי עשויים להצדיק בדיקה נוספת. ניתן גם לחפש את שם המשתמש ברשת ולבחון אם קיימות עדויות נוספות לזהותו.
• תמונת הפרופיל: חשבונות חשודים עשויים להשתמש בתמונות גנובות, בתמונות ממאגרי תמונות או בדמויות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. ניתן לבצע חיפוש תמונה הפוך באמצעות Google Lens כדי לבדוק אם התמונה מופיעה בפרופילים אחרים או תחת שמות שונים. יש לזכור כי היעדר תוצאות בחיפוש אינו מעיד בהכרח שהתמונה אותנטית. ניתן לבדוק האם תמונה נוצרה או נערכה באמצעות בינה מלאכותית באמצעות הכלי com שמאפשר להעלות אליו תכנים לבדיקה. יש לציין שהכלי לא מזהה את כל סוגי התוכן שנוצר בבינה מלאכותית, כך שתשובה שלילית לא בהכרח אומרת שהתוכן אותנטי.
• שפה וניסוח: שגיאות חוזרות בעברית, בלבול בין זכר לנקבה, שימוש בביטויים שאינם מקובלים בשפה המדוברת, כתיבה הנראית כתרגום אוטומטי או שימוש בסימני פיסוק חריגים עשויים לעורר חשד, במיוחד כאשר החשבון מציג עצמו כישראלי דובר עברית. עם זאת, טעויות שפה אינן מעידות כשלעצמן על פעילות זרה. הן מאפיינות גם עולים חדשים ודוברי ערבית שכותבים בעברית. גם עברית מלוטשת מדי, שנראית כתוצר של בינה מלאכותית, יכולה להיות סימן, אך גם היא אינה הוכחה. שימוש בתגיות (#האשטגים), בעיקר בפלטפורמות כמו X ופייסבוק, מהווה גם הוא סימן שיכול להעיד על חשבון זר, וזאת מאחר והשימוש בו לא רווח בקרב ישראלים. לעתים התגיות שבהן משתמשים חשבונות זרים אינן קשורות בהכרח לתוכן הפוסט.
• דפוסי הפרסום והתגובות: מומלץ לבחון אם החשבון מפרסם תוכן אישי ומקורי או מתמקד כמעט לחלוטין בהפצת מסרים פוליטיים, בשיתוף חוזר של תכנים ובתגובות לחשבונות אחרים. פרסום בתדירות גבוהה במיוחד, העתקת אותם מסרים שוב ושוב או תגובות זהות המופיעות במספר דיונים שונים עשויים להעיד על פעילות אוטומטית או מתואמת.
• קשרים בין חשבונות: כאשר מספר חשבונות מפרסמים נוסחים זהים או דומים מאוד, מגיבים זה לזה בקביעות או מפיצים את אותם קישורים בפרקי זמן קצרים, ייתכן שמדובר בפעילות מתואמת שנועדה להגביר באופן מלאכותי את נראות המסרים. במקרים כאלה מומלץ לבחון את דפוס הפעילות המשותף ולא להסתמך על מאפייניו של חשבון יחיד.
• אמינות התוכן ומקורות המידע: יש לנהוג בזהירות כלפי פרסומים המוצגים כחשיפות בלעדיות, ידיעות המבוססות על מקורות חסויים או תכנים שמעוררים תגובה רגשית חריפה ללא אסמכתאות. מומלץ לחפש את הידיעה במקורות עצמאיים ואמינים ולבדוק אם האתר שאליו מפנה הפרסום הוא אכן האתר הרשמי של גוף התקשורת או אתר המתחזה אליו. שימוש בשם מוכר, בלוגו של כלי תקשורת או בתצלום אותנטי אינו מבטיח שהתוכן עצמו אמין.
• פניות אישיות והנעה לפעולה: יש לגלות ערנות מיוחדת כאשר חשבון שאינו מוכר יוצר קשר ומבקש להפיץ מסרים פוליטיים, להצטרף לקבוצות, לצלם אירועים, לספק מידע או לבצע משימות בתמורה לתשלום או לתגמול אחר. פניות מסוג זה, גם כאשר הן מוצגות כיוזמות מחאה או כפעילות אזרחית לגיטימית, מחייבות בדיקה של זהות הגורם הפונה ושל מטרת הבקשה.
• תכנים ונרטיבים מעוררי חשד: פעילות השפעה עשויה לכלול הפצה שיטתית של מסרים שנועדו להעצים תחושות פחד, ייאוש וחוסר אמון בציבור. בהקשר הישראלי, מסרים כאלה עשויים להתמקד בהצגת ישראל כחלשה וחסרת אונים מול איראן, בהפרזה בהיקפי ההרס והנזק במהלך מלחמות, או בהצגת תמונת מצב קודרת במיוחד של החיים בישראל, לרבות בתחומים כלכליים וחברתיים. סימני אזהרה עשויים להיות שימוש חוזר בטענות בלתי מבוססות, הצגת תצלומים ישנים כאילו צולמו באירועים עכשוויים, הוצאת מידע מהקשרו והפצה מתואמת של אותם מסרים באמצעות חשבונות שונים. חשוב להדגיש כי ביקורת פוליטית, תיאור קשיים אמיתיים או הבעת פסימיות אינם מעידים כשלעצמם על פעילות זרה. החשד מתחזק כאשר התכנים מלווים בהטעיה, בהתחזות או בדפוסי הפצה לא אותנטיים.
• התחזות לארגונים, לקבוצות וליוזמות מקומיות: פעילות השפעה עשויה להתבצע גם באמצעות עמודים וקבוצות המתחזים ליוזמות אזרחיות, לקהילות מקומיות או לארגוני מחאה. מומלץ לבדוק מי עומד מאחורי העמוד או הקבוצה, האם קיימים פרטי קשר אמינים, והאם אפשר למצוא עדויות לפעילות ממשית מחוץ לרשת. יש להיזהר במיוחד כאשר גורם המציג עצמו כארגון מקומי מבקש ממשתמשים למסור פרטים אישיים, להצטרף לקבוצות סגורות או להשתתף בפעילות מבלי שניתן לברר מי מארגן אותה.

אף אחד מסימני האזהרה האלה אינו מהווה כשלעצמו הוכחה לכך שחשבון מסוים הוא פיקטיבי או מופעל בידי גורם זר. ככל שמצטברות אינדיקציות בלתי תלויות, כך מתחזק הצורך בבדיקה מקצועית. יש להבחין בין חשבון מזויף, פעילות מתואמת ולא-אותנטית ופעילות שניתן לייחס לגורם מדינתי זר; אלו אינן קטגוריות זהות, וייחוס מדינתי מחייב ראיות נוספות.

כאשר עולה חשד לפעילות לא-אותנטית, מומלץ להימנע מהעברת מידע אישי, מהפצת תכנים בלתי מאומתים ומהיענות לבקשות חריגות. ניתן לתעד את החשבון באמצעות קישור לפרופיל, צילומי מסך ודוגמאות לפרסומים החשודים, ולדווח לפלטפורמה, לפייק ריפורטר או לאיגוד האינטרנט.

______________

[1] ד״ר גיתית בר און היא סמנכ״לית מיזם המחקר פייק ריפורטר. עמית שרון הינה חוקרת במיזם.

[2] לכתיבת הדוח סייעו חברת Golden Owl וה"קו החרדי".