העמקת הקרע: רוב דמוקרטי בבית הנבחרים האמריקאי תומך בהפסקת הסיוע הצבאי לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על העמקת הקרע: רוב דמוקרטי בבית הנבחרים האמריקאי תומך בהפסקת הסיוע הצבאי לישראל

העמקת הקרע: רוב דמוקרטי בבית הנבחרים האמריקאי תומך בהפסקת הסיוע הצבאי לישראל

רוב חברי הקונגרס של המפלגה הדמוקרטית תמכו בהצעה שנועדה לבלום מיידית את 3.3 מיליארד הדולר השנתיים לצורך רכש צבאי המובטחים לישראל. מהן המשמעויות של האירוע המדאיג, לקראת בחירות האמצע בנובמבר?

מבט על, גיליון 2171, 16 ביולי 2026

עקבו אחרינו בגוגל
English
אבישי בן ששון-גורדיס

בהצבעה בבית הנבחרים של הקונגרס האמריקאי תמכו אמש כמחצית מחברי המפלגה הדמוקרטית, המהווים רוב בפועל, בהפסקה מיידית של הסיוע הצבאי הכספי לישראל בסך 3.3 מיליארד דולר בשנה. ההצעה להפסקת הסיוע נכשלה בשל התנגדות המפלגה הרפובליקנית והמחצית השנייה של הדמוקרטים, אולם השיעור הניכר של החברים שתמכו בה מבטא את השבר העמוק ביחס המפלגה הדמוקרטית לישראל. שבר זה התבטא גם בבחירות הפנימיות במפלגה בהן הפכה הברית עם ישראל לסוגיית מחלוקת המועילה בעיקר למתנגדי ישראל. אם תזכה המפלגה הדמוקרטית ברוב בבית הנבחרים, כצפוי בבחירות האמצע בנובמבר, סביר שהיא תוביל לשינויים חדים במבנה היחסים עם ישראל. שינויים אלה עשויים להשפיע כבר על הסכם הסיוע שנמצא בתוקף עד 2028. שינוי במדיניות הישראלית, בעיקר בנושא הפלסטיני, עשוי לרכך את עמדת מרכז המפלגה הדמוקרטית ביחס לישראל, אך לא יעלים את הביקורת. כדי להיות אפקטיבי, שינוי כזה במדיניותה הנוכחית של ישראל ידרוש יותר מהתחייבויות כלליות או הצהרות רטוריות.


רוב חברי הקונגרס של המפלגה הדמוקרטית (103 מתוך 212) תמכו אמש בהצעת תיקון לתקציב שנועדה לבלום מיידית את 3.3 מיליארד הדולר השנתיים לצורך רכש צבאי המובטחים לישראל על ידי הממשל האמריקאי. 98 דמוקרטים הצביעו נגד ההצעה ועוד עשרה נמנעו.

ההצעה, שהוגשה על ידי חבר הקונגרס הרפובליקני המורד מהאגף הימני של המפלגה, תומאס מאסי, נכשלה כצפוי כאשר כל הרפובליקנים מלבדו הצביעו נגדה. דמויות בכירות משורות המפלגה הדמוקרטית, ובהן החברה השנייה במעמדה בהנהגת המפלגה בקונגרס, יושבת ראש בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי, וכן נציגים הידועים ברקורד הפרו־ישראלי שלהם, הצביעו בעד ההצעה. בכירים אחרים במפלגה, ובהם מנהיג המיעוט הדמוקרטי חאקים ג'פריס, התנגדו לעצירת התקציב, אולם נמנעו מהפעלת משמעת מפלגתית, בין היתר מתוך הבנה שמהלך כזה נידון כנראה להיכשל והיה מעמיק את הקרע הקיים ממילא במפלגה סביב ישראל.

בהודעות חברי הקונגרס בהן נימקו את החלטתם ביחס להצעה, שולטות התייחסויות שליליות לממשלת ישראל הנוכחית והעומד בראשה; לאופן שבו ישראל ניהלה ומנהלת את מלחמותיה באזור, ובכלל זאת הפגיעה בחפים מפשע (רבים השתמשו במושג genocide); ולהיותה מדינה עשירה עם תקציב ביטחון גדול שאינה זקוקה לסיוע אמריקאי ישיר. חלק ממתנגדי ההחלטה נמנעו מלצאת להגנת ישראל ישירות ותלו את התנגדותם בכך שההצעה היא תרגיל פוליטי מצד הרפובליקנים וכרוכה ברכיבים אליהם הם מתנגדים.

תוצאות ההצבעה מצביעות על השחיקה החמורה במעמדה של ישראל בקרב דמוקרטים. על אף שנכשלה, יש לה כמה משמעויות חשובות לישראל:

  1. עתיד הסיוע הצבאי לישראל – אם, כצפוי, יתגבש בקונגרס רוב דמוקרטי לאחר בחירות האמצע ב-3 בנובמבר, סביר כי נראה לחץ עז מצד מחוקקים לשנות את דפוס היחסים בין ישראל לבין ארצות הברית. מטרתם הראשונה תהיה לשנות את הסיוע הכספי השנתי שמשמש את ישראל לרכש בתעשיות האמריקאיות. בימים אלה, נדון בין ישראל לארצות הברית מזכר הבנות ביטחוני חדש (MoU) שיחליף את זה שנחתם ב-2018. על פי דיווחים, במזכר זה כלולה הפחתה הדרגתית של רכיב הסיוע הישיר. השאלה כעת תהיה לא האם סיוע זה יפחת, אלא באיזו מהירות. בנוסף, תוכניות לשיתוף פעולה בתעשיות הצבאיות יזכו גם הן לביקורת, ויגבר הלחץ להשתמש בחקיקה קיימת לפיקוח על שימוש בנשק אמריקאי, כדי להגביל גם את הרכש הצבאי הישראלי.
  2. חולשת מודל ה-MoU – מזכר ההבנות בין ישראל לארצות הברית נחתם בין ממשלות שתי המדינות ולא עובר כחקיקה באף אחת מהמדינות. כתוצאה מכך, הממשל האמריקאי נדרש לאשר מדי שנה במסגרת התקציב את רכיב הסיוע לישראל. בעבר, נהנתה ישראל מתמיכה רחבה בשתי המפלגות הגדולות בארצות הברית, ולכן התקציב לא עורר קושי משמעותי. אולם, ההצבעה אתמול ממחישה כי לא רק שההסכם הבא מצוי בסיכון, גם מימוש ההסכם הנוכחי בזמן שנותר  עשוי להיתקל בקשיים. אם יצליח הקונגרס לבלום תקציבים שכבר הובטחו, תיאלץ ישראל (ועמה הממשל האמריקאי) למצוא מקורות מימון חלופיים להתחייבויות רכש שכבר ניתנו בעד תקציב זה.
  3. מרכזיות הנושא הפלסטיני והשדולה הפרו-ישראלית – עבור רוב הולך וגדל בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית, נתפסת ישראל כמדינה דכאנית הפועלת בניגוד לערכיהם ולאינטרס האמריקאי. בליבת תפיסה זו נמצאת מדיניות ישראל ביחס לפלסטינים. מגמה זו משליכה גם על תפיסת השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק שהופכת במהירות לסמל לכוחות השליליים הפועלים בפוליטיקה האמריקאית. שינוי במדיניות ממשלת ישראל בנושא הפלסטיני יקל על תומכי ישראל במפלגה – מהם עדיין יש רבים, כולל אלה שנדחקו לתמוך בהצעה אמש – להצדיק את תמיכתם בברית בין המדינות. עם זאת, ככל שחולף הזמן, הדרישות המינימליות שיוצבו לישראל בהקשר זה רק יגברו, ויפחת כוחן של הבטחות כלליות לשנות את המגמה.
  4. בהקשר רחב יותר, קשיים גם בצד הרפובליקני של המפה – מתוצאות ההצבעה אמש ניתן היה להתרשם כי מצבה של ישראל במפלגה הרפובליקנית שפיר, כאשר רק חבר קונגרס מודח שהסתכסך עם הנשיא טראמפ תמך בהפסקת הסיוע. עם זאת, במעגלים אחרים ניכרת שחיקה מסוג אחר במעמדה של ישראל שאינה קשורה למדיניותה בתחום הפלסטיני. סגן הנשיא ואנס, שנמצא כעת במגננה על רקע הדשדוש בניסיונות עמם הוא מזוהה לפתור את המלחמה באיראן, יצא בשורת אמירות קשות ביחס לישראל. בראיון לפודקאסט הפופולרי של ג'ו רוגאן שפורסם אתמול, הסכים ואנס עם האמירה כי לג'פרי אפשטיין, עבריין המין שדמותו מרכזת אליה עיסוק בלתי פוסק בימין האמריקאי, היו קשרים למוסד או לרמות הבכירות ביותר במודיעין הישראלי. הוא גם טען שישראל מפעילה נגדו מערך הסברה על רקע תמיכתו בהסכם עם איראן, וחותרת להארכת המלחמה באופן נצחי. זאת, על רקע דיווחים כי ישראל שכרה את שירותיו של יועץ קמפיין לשעבר של טראמפ כדי לבצר את מעמדה בקרב צעירים שמרנים. ואנס נחשב למועמד מרכזי להוביל את המפלגה הרפובליקנית ביום שאחרי טראמפ. הוא איננו הסמן הקיצוני ביותר במפלגה ביחסו לישראל, אך הערותיו מבהירות כי גם במפלגה הרפובליקנית העתידית, מעמד ישראל אינו מובטח כלל.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
אבישי בן ששון-גורדיס
ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס הוא ראש תחום ארה"ב וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). מחקרו במכון מתמקד בהשפעות הפוליטיקה האמריקאית על הביטחון הלאומי של ישראל ועל מערכת היחסים המיוחדת בין המדינות. במסגרת זו, הוא בוחן מגמות פוליטיות וחברתיות בארצות הברית והשלכותיהן על מרחב התמרון האסטרטגי הישראלי, ופרסם מחקרים העוסקים בתמורות בתמיכה האמריקאית בישראל ובעתיד סיוע החוץ.

סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
יחסי ישראל-ארצות הברית כנייר לקמוס: הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית והמאבק על עתידה
היחס לישראל הפך בפריימריז הדמוקרטיים לאחד המבחנים המרכזיים בדרך לקלפי. כיצד הדבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על יחסי וושינגטון-ירושלים, והאם לישראל יש מה לעשות בנדון?
13/07/26
REUTERS and U.S. Air Force photo by Master Sgt. Donald R. Allen (modified by INSS)
עסקת המנועים ומטוסי F-35 לטורקיה – השלכות על מאזן הכוחות האזורי והגלובלי
הממשל האמריקאי הנוכחי מקדם עסקת ענק בשווי של למעלה מ-700 מיליון דולר למכירת מנועי F110 לטורקיה עבור פרויקט מטוס ה-KAAN. חרף ניסיונות הממשל לעקוף את חסמי הקונגרס, המהלך אינו אירוע מבודד אלא מאיץ אסטרטגי שנועד לסלול את חזרתה המלאה של אנקרה לתוכנית ה-F-35. בעוד שהרציונל בוושינגטון חותר לשמר את טורקיה כעוגן בנאט"ו, בפועל הוא מייצר דילמה חריפה ומציב משולש סיכונים כבדי משקל: ערעור נאט"ו מבפנים: העצמת שחקן המנהל תחרות אגרסיבית מול בנות ברית מערביות (כמו יוון) ומקבע נוכחות צבאית מתריסה בקפריסין. הזנת החיכוך האזורי: מתן לגיטימציה למעצמה תחרותית המעניקה מקלט לחמאס ותומכת במשטר א-שרע בסוריה. סיכון מערכתי לרשת ה-F-35 הגלובלית: הצבת יכולות דור 5 בסמיכות למערכות ה-S-400 הרוסיות מעמידה בסכנת פיצוח את ביטחון המידע של הפלטפורמה כולה. איום זה אינו מתמצה בשחיקת היתרון היחסי של ישראל וחשיפת תעשיותיה, אלא מהווה איום ישיר על כל מדינה בעולם שהצטיידה ב-F-35, לצד חשש מהפצת מטוסי ה-KAAN לצבאות נוספים במרחב הסוני
09/07/26
Generated with AI
עת לפרוץ את הלימבו האסטרטגי – האתגר המהותי שבפני ישראל
ישראל נמצאת בקיפאון מתמשך, שבו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים לא מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני. כיצד ניתן להיחלץ מה"לימבו" בחזיתות השונות?
01/07/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.