תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

סקר יוני 2026 מצביע על ביקורת נרחבת בקרב הציבור הישראלי הן ביחס לתוצאות המערכה מול איראן והן ביחס למצב היחסים עם ארצות הברית: 66 אחוזים סבורים כי מזכר ההבנות שסוכם לאחרונה בין ארה״ב ואיראן רע לישראל; 37 אחוזים מעריכים כי איראן ניצחה במלחמה, ו-43 אחוזים מעריכים כי המלחמה הסתיימה ללא הכרעה, לעומת 15 אחוזים בלבד המעריכים כי ישראל היא המנצחת. במקביל, נרשם שפל חדש בתפיסת מחויבותו של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, לאינטרסים הביטחוניים של ישראל: 12 אחוזים בלבד סבורים כי הוא מחויב מאוד להגן על אינטרסים אלה. בזירה הצפונית, 81 אחוזים מעריכים כי המצב הביטחוני בצפון כיום אינו מאפשר ביטחון לתושבים, ו-57 אחוזים מתנגדים לנסיגה מלאה של ישראל מדרום לבנון, אף אם חיזבאללה יקיים את הסכם הפסקת האש. רוב הציבור, 59 אחוזים, תומך בפעולה צבאית מול חיזבאללה גם במחיר עימות עם הנשיא טראמפ, ו-52 אחוזים סבורים כך ביחס לפעולה צבאית נוספת באיראן.

מתודולוגיה

הסקר נערך בין התאריכים 22-16 ביוני, 2026, על ידי מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. הנתונים נאספו באמצעות סקר מקוון שאליו השיבו 805 משיבים בעברית ו-152 בערבית, בסיוע חברת iPanel. לאחר שקלול מגזרי, המדגם מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם עומדת על ±3.17 אחוזים, ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

תפיסת האיומים והאתגרים

הערכת הציבור את מצב הביטחון הלאומי של ישראל נחלשה בהשוואה לחודש מאי, ותחושת הביטחון האישי נותרת נמוכה יחסית. במקביל, לבנון ואיראן ממשיכות להיות הזירות המטרידות ביותר את הציבור מבחינת מצבן הביטחוני.

• 42 אחוזים מהציבור מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כיום כרע או רע מאוד, 37 אחוזים מדרגים אותו כבינוני, ורק 20 אחוזים מדרגים אותו כטוב או טוב מאוד. נתונים אלה משקפים הרעה בהשוואה לסקר מאי, אז 34 אחוזים דירגו את המצב כרע או רע מאוד, ו-26 אחוזים דירגו אותו כטוב או טוב מאוד.

  • פילוח פוליטי: 41 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, לעומת 5 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 61 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 20 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 24 אחוזים מהציבור היהודי מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, לעומת 6 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 57 אחוזים מהציבור הערבי מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 38 אחוזים מהציבור היהודי.

• 29 אחוזים מהציבור מדווחים על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד, 43 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון בינונית, ו-28 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד. בהשוואה לסקר מאי, נרשמת ירידה קלה: 32 אחוזים דיווחו אז על תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד, ו-26 אחוזים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד.

  • פילוח פוליטי: 51 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 14 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 35 אחוזים מהציבור היהודי מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 3 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 53 אחוזים מהציבור הערבי מדווחים על ביטחון אישי נמוך או נמוך מאוד, לעומת 21 אחוזים מהציבור היהודי.

איומים ואתגרים ביטחוניים-מדיניים

הזירות השונות

• לבנון ואיראן מוסיפות להיות הזירות המטרידות ביותר את הציבור. 80 אחוזים מוטרדים מהמצב הביטחוני בלבנון, 76 אחוזים מוטרדים מהמצב מול איראן, 61 אחוזים מוטרדים מהמצב ביהודה ושומרון, ו-57 אחוזים מהמצב בעזה. רמת הדאגה נמוכה יותר ביחס לסוריה (32 אחוזים) ולתימן (30 אחוזים). בהשוואה לסקר אפריל נרשמת ירידה מתונה ברמת הדאגה בכל הזירות המרכזיות, אך לבנון ואיראן נותרות בראש סדר הדאגות הביטחוניות.

  • פילוח פוליטי: ברוב הזירות, רמת הדאגה גבוהה יותר בקרב מצביעי האופוזיציה. כך, 88 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני בלבנון, לעומת 78 אחוזים ממצביעי הקואליציה; 86 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב מול איראן, לעומת 72 אחוזים ממצביעי הקואליציה; ו-66 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב בעזה, לעומת 49 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 84 אחוזים מהציבור היהודי מוטרדים מהמצב הביטחוני בלבנון, לעומת 63 אחוזים בקרב הציבור הערבי. גם ביחס לאיראן, רמת הדאגה גבוהה יותר בקרב יהודים (79 אחוזים) מאשר בקרב ערבים (66 אחוזים). ביחס ליהודה ושומרון, 64 אחוזים מהציבור היהודי מוטרדים, לעומת 49 אחוזים מהציבור הערבי.
    

זירת איראן

בעקבות הפסקת האש מול איראן, הציבור מביע ספקנות ניכרת ביחס לתוצאות המלחמה ולמזכר ההבנות שסוכם בין ארה"ב לאיראן. רוב הציבור מעריך כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה נגד איראן בשנה הקרובה, אך הדעות חלוקות בשאלה אם היא תוכל לעשות זאת בפועל.

• רוב הציבור אינו רואה בישראל מנצחת ברורה במלחמה מול איראן: 43 אחוזים סבורים כי המלחמה הסתיימה ללא הכרעה, 37 אחוזים סבורים כי איראן ניצחה, ורק 15 אחוזים סבורים כי ישראל ניצחה.

  • פילוח פוליטי: בקרב מצביעי הקואליציה, 30 אחוזים סבורים כי ישראל ניצחה ו-43 אחוזים סבורים כי המלחמה הסתיימה ללא הכרעה. בקרב מצביעי האופוזיציה, רוב (52 אחוזים) סבור כי איראן ניצחה, ורק 3 אחוזים סבורים כי ישראל ניצחה.
  • פילוח מגזרי: 18 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל ניצחה, לעומת 4 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 42 אחוזים מהציבור הערבי ו-36 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי איראן ניצחה.

• רק 8 אחוזים מהציבור סבורים כי מזכר ההבנות שסוכם לאחרונה בין ארה"ב ואיראן טוב לישראל, בעוד 66 אחוזים סבורים כי הוא רע לישראל. 15 אחוזים סבורים כי הוא אינו טוב ואינו רע, ו-11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 71 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-74 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי מזכר ההבנות רע לישראל.
  • פילוח מגזרי: 75 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי מזכר ההבנות רע לישראל, לעומת 28 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 25 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי הוא טוב לישראל, לעומת 4 אחוזים בלבד מהציבור היהודי.

• 26 אחוזים בלבד סבורים כי מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בהשוואה לתקופה שלפני מבצע "שאגת הארי", בעוד 41 אחוזים סבורים כי הוא הורע, ו-30 אחוזים סבורים כי לא חל שינוי.

  • פילוח פוליטי: 51 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי מצבה הביטחוני של ישראל השתפר, לעומת 9 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. מנגד, 62 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי המצב הורע, לעומת 18 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 32 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי מצבה הביטחוני של ישראל השתפר, לעומת 5 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 55 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי המצב הורע, לעומת 38 אחוזים מהציבור היהודי.

• 68 אחוזים מהציבור מעריכים כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה נגד איראן בשנה הקרובה, לעומת 16 אחוזים הסבורים כי לא תידרש לכך. 16 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". בהשוואה לסקר מאי נרשמת ירידה קלה בשיעור הסבורים כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה (73 אחוזים במאי לעומת 68 אחוזים כעת).

  • פילוח פוליטי: 81 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה, לעומת 66 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 76 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל תידרש לחדש את המלחמה, לעומת 34 אחוזים מהציבור הערבי.

• 54 אחוזים מהציבור סבורים כי ישראל תוכל לחדש את הלחימה נגד איראן במהלך השנה הקרובה, לעומת 29 אחוזים הסבורים כי לא תוכל לעשות זאת. 17 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 70 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ישראל תוכל לחדש את המלחמה, לעומת 36 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 55 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל תוכל לחדש את המלחמה, לעומת 49 אחוזים מהציבור הערבי.

• רק 24 אחוזים מעריכים כי פרויקט הגרעין האיראני נפגע באופן משמעותי במהלך המערכה הנוכחית, בעוד 69 אחוזים סבורים כי הוא לא נפגע כלל או נפגע במידה מועטה. בהשוואה לסקר אפריל, נמשכת הירידה בהערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין, אז 30.5 אחוזים העריכו כי הפרויקט נפגע באופן משמעותי, לעומת 24 אחוזים כעת.

  • פילוח פוליטי: 36 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא של הפרויקט, לעומת 13 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 24 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 27 אחוזים מהציבור הערבי.

• 52 אחוזים מהציבור תומכים בפעולה צבאית ישראלית באיראן גם במחיר עימות עם הנשיא טראמפ, לעומת 35 אחוזים המתנגדים לכך. 13 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 75 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בפעולה כזו, לעומת 44 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 61 אחוזים מהציבור היהודי תומכים בפעולה צבאית באיראן גם במחיר עימות עם טראמפ, לעומת 16 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 74 אחוזים מהציבור הערבי מתנגדים לכך, לעומת 25 אחוזים מהציבור היהודי.

זירת לבנון

על רקע המשך הלחימה בלבנון, רוב הציבור סבור כי המצב הביטחוני בצפון אינו מאפשר ביטחון לתושבים. יתר על כן, רוב הציבור תומך בפעולה צבאית ישראלית בלבנון גם במחיר עימות עם הנשיא טראמפ, ומתנגד לנסיגה מלאה מדרום לבנון אף אם חיזבאללה יקיים את הסכם הפסקת האש.

• 81 אחוזים מהציבור סבורים כי המצב הביטחוני בצפון כיום אינו מאפשר ביטחון לתושבים, ורק 15 אחוזים סבורים כי הוא מאפשר זאת.

  • פילוח פוליטי: 92 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי המצב אינו מאפשר ביטחון לתושבים, לעומת 78 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 86 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי המצב אינו מאפשר ביטחון, לעומת 59 אחוזים מהציבור הערבי. מנגד, 34 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי המצב מאפשר ביטחון, לעומת 10 אחוזים בלבד מהציבור היהודי.
  • פילוח מחוז מגורים: 22 אחוזים מתושבי הצפון סבורים כי המצב מאפשר ביטחון לתושבים, לעומת 8 אחוזים מתושבי המרכז ו-6 אחוזים בלבד מתושבי ירושלים.

• 57 אחוזים מהציבור סבורים כי גם אם חיזבאללה יקיים את הסכם הפסקת האש, אסור או עדיף שלא תהיה נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון. מנגד, 33 אחוזים סבורים כי עדיף או חובה לבצע נסיגה מלאה. 10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 81 אחוזים ממצביעי הקואליציה מתנגדים לנסיגה מלאה, לעומת 48 אחוזים ממצביעי האופוזיציה. מנגד, 42 אחוזים ממצביעי האופוזיציה תומכים בנסיגה מלאה, לעומת 13 אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 67 אחוזים מהציבור היהודי מתנגדים לנסיגה מלאה מדרום לבנון, לעומת 20 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 68 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי עדיף או חובה לבצע נסיגה מלאה, לעומת 23 אחוזים מהציבור היהודי.
  • פילוח מחוז מגורים: 64 אחוזים מתושבי הצפון מתנגדים לנסיגה מלאה, לעומת 31 אחוזים התומכים בכך. דפוס דומה נמצא בקרב תושבי הדרום, שבהם 68 אחוזים מתנגדים לנסיגה מלאה.

• 59 אחוזים מהציבור תומכים בפעולה צבאית ישראלית בלבנון גם במחיר עימות עם הנשיא טראמפ, לעומת 30 אחוזים המתנגדים לכך. 11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 79 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בפעולה כזו, לעומת 55 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 69 אחוזים מהציבור היהודי תומכים בפעולה צבאית בלבנון גם במחיר עימות עם הנשיא טראמפ, לעומת 17 אחוזים בלבד מהציבור הערבי. מנגד, 74 אחוזים מהציבור הערבי מתנגדים לכך.

יחסי ארצות הברית-ישראל

הציבור הישראלי נוטה לראות בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מנהיג התומך בישראל באופן מותנה, ולא מנהיג המחויב לאינטרסים הביטחוניים שלה. בד בבד, רוב הציבור סבור כי כאשר קיים פער בין עמדת ישראל לעמדת ארצות הברית בסוגיות מדיניות-ביטחוניות, יכולתה של ישראל לפעול לפי שיקוליה שלה מוגבלת.

• 57 אחוזים מהציבור סבורים כי הנשיא טראמפ תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים שלו; 27 אחוזים תופסים אותו כנשיא בלתי צפוי שקשה לסמוך עליו בנושאי ביטחון; ורק 12 אחוזים רואים בו מנהיג המחויב מאוד להגנת האינטרסים הישראליים.

  • בהשוואה לסקר מאי, נרשמת ירידה נוספת בשיעור הרואים בנשיא טראמפ מנהיג המחויב מאוד להגנת ישראל (מ-21 אחוזים ל-12 אחוזים), ועלייה בשיעור הרואים בו נשיא בלתי צפוי (מ-21 אחוזים ל-27 אחוזים).
  • פילוח פוליטי: 64 אחוזים ממצביעי האופוזיציה ו-61 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי תמיכתו של הנשיא טראמפ בישראל מותנית באינטרסים שלו. רק 12 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-7 אחוזים ממצביעי האופוזיציה רואים בו מנהיג המחויב מאוד להגנת האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
  • פילוח מגזרי: 63 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי הנשיא טראמפ תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים שלו, לעומת 34 אחוזים מהציבור הערבי. בקרב הציבור הערבי, 37 אחוזים רואים בו נשיא בלתי צפוי, לעומת 25 אחוזים מהציבור היהודי.

• 58 אחוזים מהציבור סבורים כי כאשר קיים פער בין עמדת ישראל לעמדת ארצות הברית בסוגיות מדיניות-ביטחוניות, ישראל יכולה לפעול לפי שיקוליה שלה רק במידה מועטה או כלל לא. לעומת זאת, 35 אחוזים סבורים כי ישראל יכולה לפעול לפי שיקוליה במידה רבה או באופן מלא.

  • פילוח פוליטי: 53 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ישראל יכולה לפעול לפי שיקוליה במידה רבה או באופן מלא, לעומת 19 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. מנגד, 76 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי יכולתה של ישראל לפעול באופן עצמאי מוגבלת או אינה קיימת כלל, לעומת 42 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 37 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל יכולה לפעול במידה רבה או באופן מלא לפי שיקוליה שלה, לעומת 32 אחוזים מהציבור הערבי.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

• 45 אחוזים מהציבור סבורים כי אירועי אלימות לאומנית מצד יהודים מהווים טרור יהודי ותופעה מסוכנת שיש לעצור. 20 אחוזים סבורים כי מדובר באירועים חמורים הדורשים מניעה, אך אינם מגדירים אותם כטרור; 13 אחוזים סבורים כי מדובר בעיקר בנוער שוליים הזקוק לטיפול ותמיכה; ו-15 אחוזים רואים בהם תגובה טבעית לטרור הפלסטיני.

  • פילוח פוליטי: 71 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי מדובר בטרור יהודי ובתופעה מסוכנת שיש לעצור, לעומת 17 אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה. מנגד, 31 אחוזים ממצביעי הקואליציה רואים בכך תגובה טבעית לטרור הפלסטיני, לעומת 4 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 63 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי מדובר בטרור יהודי ובתופעה מסוכנת שיש לעצור, לעומת 41 אחוזים מהציבור היהודי.

• ביחס לאופציה הרצויה בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הציבור מצוי בפיצול: 27 אחוזים סבורים כי ישראל צריכה לשאוף להיפרדות מהפלסטינים, 25 אחוזים תומכים בפתרון שתי מדינות לשני עמים, ו-25 אחוזים תומכים בסיפוח מלא ללא מתן זכויות אזרח. 10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: בקרב מצביעי הקואליציה, העמדה המובילה היא סיפוח מלא ללא מתן זכויות אזרח (50 אחוזים), בעוד שבקרב מצביעי האופוזיציה העמדות המובילות הן היפרדות מהפלסטינים (40 אחוזים) ושתי מדינות לשני עמים (36 אחוזים).
  • פילוח מגזרי: בקרב הציבור היהודי העמדות המובילות הן היפרדות מהפלסטינים (32 אחוזים) וסיפוח מלא ללא מתן זכויות אזרח (31 אחוזים). בקרב הציבור הערבי, הרוב תומך בשתי מדינות לשני עמים (57 אחוזים), ו-21 אחוזים תומכים במדינה אחת דו-לאומית.

• 42 אחוזים מהציבור תומכים בהרחבת הסכמי אברהם בין ישראל למדינות ערב, שבמסגרתה תוקם מדינה פלסטינית, ושיעור דומה (41 אחוזים) מתנגדים לכך. 17 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 61 אחוזים ממצביעי האופוזיציה תומכים בצעד כזה, לעומת 20 אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה. מנגד, 66 אחוזים ממצביעי הקואליציה מתנגדים לו, לעומת 22 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 66 אחוזים מהציבור הערבי תומכים בהרחבת הסכמי אברהם שבמסגרתה תוקם מדינה פלסטינית, לעומת 36 אחוזים מהציבור היהודי. מנגד, 48 אחוזים מהציבור היהודי מתנגדים לכך, לעומת 16 אחוזים בלבד מהציבור הערבי.

• 62 אחוזים מהציבור חוששים מהחמרה במצב הביטחוני בגזרת יהודה ושומרון, לעומת 34 אחוזים שאינם חוששים.

  • פילוח פוליטי: 68 אחוזים ממצביעי האופוזיציה חוששים מהחמרה במצב הביטחוני, לעומת 54 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 73 אחוזים מהציבור הערבי חוששים מהחמרה, לעומת 59 אחוזים מהציבור היהודי.

היחס ליהדות התפוצות

• בקרב הציבור היהודי, 55 אחוזים סבורים כי ישראל צריכה להביא בחשבון את סכנת האנטישמיות ליהודי התפוצות כשיקול בקבלת החלטותיה, במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 38 אחוזים הסבורים כי עליה להביא זאת בחשבון במידה מועטה או כלל לא.

  • פילוח פוליטי: 61 אחוזים ממצביעי האופוזיציה היהודים סבורים כי ישראל צריכה לייחס משקל רב לסכנת האנטישמיות ליהודי התפוצות קבלת החלטותיה, לעומת 53 אחוזים ממצביעי הקואליציה היהודים.

איומים ואתגרים פנימיים-חברתיים

יחסי צבא-חברה

• בקרב הציבור היהודי, 57 אחוזים תומכים בקיומו של מסלול המשלב שירות צבאי מקוצר ולימודי תורה עבור בני ישיבות ההסדר מהמגזר הדתי-לאומי, לעומת 32 אחוזים המתנגדים לכך. 11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 72 אחוזים ממצביעי הקואליציה היהודים תומכים במסלול זה, לעומת 44 אחוזים ממצביעי האופוזיציה היהודים. מנגד, 47 אחוזים ממצביעי האופוזיציה היהודים מתנגדים לו, לעומת 21 אחוזים ממצביעי הקואליציה היהודים.
  • פילוח דתי: 42 אחוזים מהחילונים תומכים בקיומו של המסלול, לעומת 67 אחוזים מהמסורתיים, 81 אחוזים מהדתיים ו-63 אחוזים מקרב החרדים.

אמון באישים ובמוסדות

האמון במערכת הביטחון נותר גבוה יחסית, אך נמשכת שחיקה מתונה בהשוואה לתחילת המערכה מול איראן. במקביל, האמון בדרג הפוליטי נותר נמוך ומקוטב מאוד.

• 73 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בצה"ל (33 אחוזים "במידה רבה" ו-40 אחוזים "במידה די רבה"), לעומת 25 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. מדובר בהמשך מגמת שחיקה: 79 אחוזים בתחילת מרץ, 78 אחוזים באפריל, 74 אחוזים במאי ו-73 אחוזים כעת. עם זאת, רמת האמון נותרת גבוהה, ודומה לרמות שנמדדו טרם המערכה מול איראן.

  • פילוח פוליטי: האמון בצה"ל נותר גבוה בשני המחנות – 84 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-79 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה.
  • פילוח מגזרי: הפער בין המגזרים נותר חד – 84 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 25 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 73 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. ם כאן נמשכת מגמת ירידה מאז תחילת המערכה – 34 אחוזים בתחילת מרץ, 30 אחוזים באפריל, 26 אחוזים במאי ו-25 אחוזים כעת.

  • פילוח פוליטי: הקיטוב הפוליטי חריף במיוחד – 57 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 5 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 31 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 4 אחוזים בלבד מהציבור הערבי.

• 62 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לעומת 31 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה נרשמת ירידה (71 אחוזים בתחילת מרץ), אך יציבות יחסית בהשוואה לחודש מאי (60 אחוזים).

  • פילוח פוליטי: 66 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-73 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל.
  • פילוח מגזרי: 71 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 23 אחוזים בלבד מהציבור הערבי.

• 31 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעומת 67 אחוזים המביעים בו אמון נמוך. מדובר בירידה קלה בהשוואה לחודש מאי (33 אחוזים), וברמה נמוכה מזו שנמדדה בתחילת המערכה (38 אחוזים).

  • פילוח פוליטי: 69 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 4 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 37 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 6 אחוזים בלבד מהציבור הערבי.