תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

נרשמת ירידה נוספת בהערכת הציבור את היקף הפגיעה הצפוי באיראן בעקבות המערכה: בעוד שבימים הראשונים למערכה 69 אחוזים מהמשיבים העריכו כי המשטר ייפגע באופן משמעותי, שיעור זה עומד כעת על 43.5 אחוזים בלבד. מגמה דומה ניכרת גם ביחס להערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין, כאשר שיעור הסבורים כי ייפגע באופן משמעותי ירד מ-62.5 אחוזים בתחילת המערכה ל-48 אחוזים כיום. כך גם באשר למערך הטילים הבליסטיים: שיעור המעריכים פגיעה משמעותית ירד מ-73 אחוזים ל-58.5 אחוזים. במקביל, נמשכת מגמת דעיכה בתמיכה בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, מ-63 אחוזים בימים הראשונים ל-54 אחוזים לאחר כשבועיים ועד ל-45.5 אחוזים התומכים בכך כיום. בחזית הצפונית, הציבור חלוק בשאלה האם ניתן לפרק את חיזבאללה מנשקו. אמון הציבור בצה"ל נותר גבוה ועומד על 77 אחוזים, בעוד שהאמון בממשלה נותר נמוך (30 אחוזים) ומאופיין בקיטוב פוליטי מובהק. בנוסף, 63 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי צדק הרמטכ"ל בהתרעתו כי ריבוי המשימות המוטלות על צה"ל בזירות השונות, לצד הימנעות מהרחבת בסיס הגיוס, עלולים להביא את הצבא "לקרוס לתוך עצמו".

מתודולוגיה

הסקר נערך בהובלת מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי, כחודש לאחר תחילת המערכה מול איראן במסגרת מבצע "שאגת הארי", בין התאריכים 29–30 במרץ 2026. איסוף הנתונים בוצע באמצעות חברת iPanel, במסגרתו השיבו לסקר באופן מקוון 805 משיבים ומשיבות בשפה העברית ו-154 בשפה הערבית. לאחר שקלול מגזרי, המדגם מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (בני 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא ±3.16 אחוזים, ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | תוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

איומים ואתגרים ביטחוניים-מדיניים

זירת איראן: מבצע "שאגת הארי"

נמשכת מגמת ההתמתנות בעמדות הציבור ביחס לתוצאות המערכה באיראן וליעד הרצוי לסיומה. הציבור מעריך כעת באופן זהיר יותר את מידת הפגיעה הצפויה בפרויקט הגרעין, במערך הטילים ובמשטר האייתולות. במקביל, עם הימשכות המערכה, ניכרת עלייה בהערכת יכולתו של העורף להחזיק מעמד מעבר לחודש.

• 48 אחוזים מהציבור מעריכים כי פרויקט הגרעין האיראני ייפגע באופן משמעותי במהלך המערכה, מהם 39 אחוזים המעריכים פגיעה "במידה רבה" ו-9 אחוזים המעריכים "פירוק מלא של הפרויקט". מנגד, 45 אחוזים מעריכים כי הפגיעה תהיה מועטה או שלא תתרחש כלל. בהשוואה לתחילת המערכה נרשמה ירידה משמעותית בהערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין, מ-62.5 אחוזים ל-48 אחוזים.

  • פער פוליטי מובהק ניכר בהקשר זה: 70 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.

• 58.5 אחוזים מעריכים כי מערך הטילים הבליסטיים של איראן ייפגע באופן משמעותי, מהם 52 אחוזים המעריכים פגיעה "במידה רבה" ו-6.5 אחוזים המעריכים "פירוק מלא של המערך". מנגד, 36 אחוזים סבורים כי הפגיעה תהיה מועטה או שלא תתרחש כלל. גם כאן נרשמה ירידה בהשוואה לתחילת המערכה, מ-73 אחוזים ל-58.5 אחוזים.

  • הפער הפוליטי נותר בולט: 74 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 48 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.

• 43.5 אחוזים מהציבור סבורים כי משטר האייתולות ייפגע באופן משמעותי במהלך המערכה, מהם 33.5 אחוזים המעריכים פגיעה "במידה רבה" ו-10 אחוזים הסבורים כי תתרחש "נפילת משטר מלאה". מנגד, 48 אחוזים סבורים כי המשטר ייפגע במידה מועטה או לא ייפגע כלל. בהשוואה לסקר הקודם (16-15 במרץ 2026), נרשמה ירידה ניכרת בהערכת הפגיעה המשמעותית במשטר (מ-58 אחוזים ל-43.5 אחוזים), ובהשוואה לתחילת המערכה הירידה חדה אף יותר (מ-69 אחוזים ל-43.5 אחוזים).

  • גם כאן ניכר פער פוליטי: 63 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או נפילת משטר, לעומת 27 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.

• רק 45.5 אחוזים מהציבור סבורים כי יש להמשיך את המערכה עד להפלת המשטר באיראן. 30 אחוזים תומכים בחתירה להפסקת אש לאחר מיצוי הפגיעה ביכולות הצבאיות, ו-19 אחוזים סבורים כי יש לחתור להפסקת אש בהקדם האפשרי. גם כאן ניכרת מגמת התמתנות: שיעור התומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר ירד מ-63 אחוזים בימים הראשונים, ל-54 אחוזים לאחר כשבועיים, ול-45.5 אחוזים כיום, בעוד ששיעור התומכים בהפסקת אש לאחר מיצוי הפגיעה עלה מ-16 אחוזים בימים הראשונים ל-22.5 אחוזים ול-30 אחוזים בהתאמה.

  • הפערים הפוליטיים משמעותיים: 74 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, לעומת 28 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 47 אחוזים ממצביעי האופוזיציה תומכים בהפסקת אש לאחר מיצוי הפגיעה, לעומת 22 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פער מגזרי בולט אף הוא: 54 אחוזים מהציבור היהודי תומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, לעומת 13 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי, שבו רוב של 69 אחוזים מעדיף חתירה להפסקת אש בהקדם האפשרי.

• 37 אחוזים מעריכים כי העורף יוכל להתמודד עם מצב מלחמה עד חודש לכל היותר (12 אחוזים "עד שבועיים" ו-25 אחוזים "עד חודש"), בעוד ש-56 אחוזים מעריכים כי יוכל להחזיק מעמד מעבר לחודש (34 אחוזים "עד חודשיים-שלושה", 10 אחוזים "עד חצי שנה", 5 אחוזים "עד שנה" ו-7 אחוזים "מעל שנה"). בהשוואה לסקר הקודם (16-15 במרץ 2026), שיעור המעריכים עמידות עד חודש ירד מ-46 אחוזים ל-37 אחוזים, ושיעור המעריכים עמידות מעבר לחודש עלה מ-47 אחוזים ל-56 אחוזים. בהשוואה לתחילת המערכה, מדובר בשינוי חד אף יותר (מ-62 אחוזים ל-37 אחוזים).

  • גם בהקשר זה ניכר פילוח פוליטי: 65.5 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים עמידות מעבר לחודש, לעומת 46 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 28.5 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים עמידות עד חודש, לעומת 48 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.

• 57 אחוזים מהציבור שבעי רצון מהטיפול בעורף לאורך המערכה, לעומת 39 אחוזים שאינם שבעי רצון.

  • גם כאן ניכרים פערים פוליטיים: 75 אחוזים ממצביעי הקואליציה שבעי רצון מהטיפול בעורף, לעומת 44 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 58 אחוזים מהציבור היהודי שבעי רצון, לעומת 51 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 55 אחוזים מהציבור מביעים אמון בדיווחים הרשמיים על ההישגים המבצעיים בזירות השונות (42 אחוזים "במידה רבה" ו-13 אחוזים "במידה רבה מאוד"), לעומת 41 אחוזים המאמינים להם במידה מועטה או כלל לא.

  • פערים פוליטיים בולטים: 5 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון בדיווחים הרשמיים, לעומת 43 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 61 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון בדיווחים הרשמיים, לעומת 33 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

זירת לבנון

• הציבור חלוק בשאלה האם ניתן לפרק את חיזבאללה מנשקו: 46 אחוזים סבורים כי ניתן לעשות זאת, לעומת 43 אחוזים הסבורים כי לא ניתן, ו-11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי מצביע על פערים מובהקים: 65 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ניתן לפרק את חיזבאללה מנשקו, לעומת 36 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 55 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי לא ניתן לפרקו, לעומת 28 אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה.
  • גם בפילוח מגזרי ניכרים פערים: 51 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ניתן לפרק את חיזבאללה מנשקו, לעומת 27 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי, שבו 58 אחוזים סבורים כי הדבר אינו אפשרי.

איומים ואתגרים פנימיים-חברתיים

יחסי צבא-חברה

• רוב הציבור היהודי (63 אחוזים) מסכים עם אמירת הרמטכ"ל בקבינט המדיני-ביטחוני, שלפיה קיימת סכנה אמיתית כי עודף המשימות המוטלות על צה"ל, לצד ההימנעות מהרחבת בסיס הגיוס, עלולים לגרום לצבא "לקרוס לתוך עצמו", וסבורים כי טוב שהרמטכ"ל התריע על כך. 19 אחוזים סבורים כי אין סכנה אמיתית, ו-12 אחוזים רואים בעמדתו של הרמטכ"ל התערבות לא ראויה בהליך פוליטי של חקיקת חוק גיוס.

  • פילוח פוליטי מצביע על פערים חדים: 90.5 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מסכימים כי קיימת סכנה אמיתית וכי נכון היה להתריע עליה, לעומת 40 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה. מנגד, 32 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי אין סכנה אמיתית וכי צה"ל יוכל למלא כל משימה שתוטל עליו, לעומת 5.5 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.

אמון באישים ובמוסדות

הדרג הביטחוני

רמת האמון הציבורי בדרג הביטחוני נותרת גבוהה, לצד שחיקה מתונה בחלק מן המדדים בהשוואה לתחילת המערכה. האמון בצה"ל נותר גבוה ויציב, בעוד שנרשמה ירידה באמון ברמטכ"ל ובדובר צה"ל.

• 77 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בצה"ל (41 אחוזים "במידה רבה" ו-36 אחוזים "במידה די רבה"), לעומת 21 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה למדידה שנערכה עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" (2-1 במרץ 2026), ניכרת ירידה קלה בלבד בשיעור המביעים אמון גבוה (מ-79 אחוזים ל-77 אחוזים), אך ביחס לחודש פברואר ניכרת יציבות (76 אחוזים בפברואר).

  • פילוח פוליטי מצביע על כך שהאמון הגבוה בצה"ל חוצה מחנות: 90 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-80 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה.
  • עם זאת, בפילוח מגזרי ניכר פער חד: 88 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 31 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 66 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לעומת 27 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה (2-1 במרץ 2026) נרשמה ירידה מתונה בשיעור האמון הגבוה (מ-71 אחוזים ל-66 אחוזים), וכן ירידה קלה ביחס למבצע "עם כלביא" (16 ביוני 2025), שבו עמד שיעור האמון הגבוה על 69 אחוזים.

  • בפילוח פוליטי: 73 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-77 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל.
  • בפילוח מגזרי: 76 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 27 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 56 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בדובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, לעומת 34 אחוזים המדווחים על אמון נמוך, ו-10 אחוזים שהשיבו "לא יודע/ת". בהשוואה לתחילת המערכה ניכרת ירידה ברמת האמון (מ-64 אחוזים ל-56 אחוזים), וכן רמה נמוכה מזו שנמדדה במבצע "עם כלביא" (63 אחוזים בתחילת המבצע ו-68 אחוזים לקראת סופו).[1]

  • בפילוח פוליטי: 70 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בדובר צה"ל, לעומת 55 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 64 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בדובר צה"ל, לעומת 23 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

הדרג הפוליטי

האמון בדרג הפוליטי נותר נמוך, ומתאפיין בקיטוב פוליטי חד לצד פערים מגזריים. בהשוואה לסקר הקודם (16-15 במרץ 2026), נרשמה ירידה קלה נוספת ברמת האמון בממשלה ובראש הממשלה.

• 30 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 68 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה (2-1 במרץ 2026) נרשמה ירידה קלה בשיעור המביעים אמון גבוה (מ-34 אחוזים ל-30 אחוזים), וביחס לחודש פברואר ניכרת יציבות.

  • פילוח פוליטי מצביע על קיטוב חריף: 62 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 7 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 36 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 8 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 36 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעומת 62 אחוזים המביעים אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה (2-1 במרץ 2026) ניכרת יציבות יחסית (מ-38 אחוזים ל-36 אחוזים), ברמה הדומה לזו שנמדדה במבצע "עם כלביא" (35 אחוזים).

  • גם כאן ניכר פילוח פוליטי חד: 77 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 7 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 43 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 8 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

הערות

[1]  בחודש יוני 2025 השאלה התמקדה באמון בדיווחי דובר צה"ל בסולם של 1-5.