תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

רוב גדול בציבור הישראלי (62.5 אחוזים) מעריך כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה נגד איראן בחצי השנה הקרובה. עם זאת, הציבור חלוק ביחס לתקיפה ישראלית יזומה נגד איראן בעת הזו - 45 אחוזים מהציבור תומכים בכך ואילו 43 אחוזים מתנגדים. במקביל, רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבורים כי על ישראל להתערב בהתפתחויות הפנימיות באיראן על רקע גל המחאה העממית, בעוד רוב של 54 אחוזים מתנגדים לכך; רוב הציבור (58.5 אחוזים) מדווח על שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בעזה; 55 אחוזים מהציבור סבורים כי המצב הביטחוני בצפון מחייב חזרה ללחימה, בעיקר במתכונת של לחימה מוגבלת; 51 אחוזים תומכים בצעדים הננקטים בשטח בעקבות ההחלטה על ביטול ההתנתקות בצפון השומרון.

מתודולוגיה

הסקר נערך בין התאריכים 14-16 בינואר, 2026, בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי חברת “iPanel” במסגרתה רואיינו באינטרנט 805 איש ואישה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים, לאחר שקלול מגזרי, מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.17 אחוזים ± ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | תוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

תפיסת האיומים והאתגרים

• כשליש מהציבור הישראלי (32 אחוזים) מעריך את מצב הביטחון הלאומי כיום כטוב או טוב מאוד, 30 אחוזים סבורים כי הוא רע או רע מאוד, ו-37 אחוזים מדרגים אותו כבינוני. בדירוג ממוצע על סולם של 1 (מצב רע מאוד) עד 10 (מצב טוב מאוד), מצב הביטחון הלאומי קיבל ציון 5.8 - ללא שינוי מהותי בהשוואה לחודש דצמבר (5.7). ניכר פער חד בין קבוצות אוכלוסייה:

• • בקרב הציבור היהודי, 38 אחוזים מעריכים את המצב הביטחוני כטוב או טוב מאוד, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 54 אחוזים מהציבור הערבי מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 24 אחוזים בקרב הציבור היהודי. בהתאם לכך, הדירוג הממוצע של מצב הביטחון הלאומי עומד על 6.1 בקרב יהודים לעומת 4.4 בקרב ערבים. בהשוואה לחודשים קודמים, ניכרת ירידה הדרגתית בתחושת הביטחון בקרב הציבור הערבי (4.4 בינואר, 4.8 בדצמבר ו-5 בנובמבר), בעוד שבקרב הציבור היהודי לא חל שינוי מהותי (6.1 בחודש ינואר, 5.9 בחודש דצמבר ו-6 בחודש נובמבר).
  • פערים מובהקים נרשמו גם לאורך הציר הפוליטי: 48 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים את המצב הביטחוני כטוב, לעומת 22 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. בהתאם, 47 אחוזים ממצביעי הימין מעריכים את המצב כטוב, לעומת 19 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

• במבט לחמש השנים הקרובות, ניכר שיפור בהערכת הציבור ביחס לעתיד הביטחון הלאומי. 47 אחוזים מהציבור מעריכים כי מצב הביטחון הלאומי ישתפר, מתוכם 34 אחוזים סבורים כי הוא די ישתפר ו-13 אחוזים כי המצב ישתפר מאוד. מנגד, 19 אחוזים מעריכים כי המצב יורע ו-23 אחוזים אינם צופים שינוי. בדירוג ממוצע על סולם של 1 (המצב יורע מאוד) עד 10 (המצב ישתפר מאוד), עתיד הביטחון הלאומי קיבל ציון 6 - עלייה בהשוואה לחודש דצמבר (5.4) ולחודש נובמבר (5.7). פערים בין קבוצות אוכלוסייה נרשמו גם בהערכת עתיד הביטחון הלאומי:

• • בקרב הציבור היהודי, 53 אחוזים צופים שיפור במצב הביטחון הלאומי ורק 12 אחוזים צופים החמרה (דירוג ממוצע 6.3, עלייה משמעותית לעומת דירוג 5.6 בדצמבר ו-5.9 בנובמבר). בקרב הציבור הערבי התמונה פסימית יותר, כאשר 46 אחוזים צופים החמרה ורק 23 אחוזים צופים שיפור (דירוג 4.8, ללא שינוי משמעותי בהשוואה לדירוג 4.6 בדצמבר ו-4.9 בנובמבר). כלומר, השיפור בהערכת עתיד הביטחון הלאומי מאפיין בעיקר את הציבור היהודי בישראל.
  • בפילוח פוליטי, 65 אחוזים ממצביעי הקואליציה צופים שיפור, לעומת 40 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. בהתאם, 61 אחוזים ממחנה הימין צופים שיפור, לעומת 35 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

• רמת הדאגה מהמתחים החברתיים בישראל נותרת גבוהה ויציבה: 83 אחוזים מהנשאלים מדווחים כי הם מודאגים מהמתחים החברתיים, מהם 41.5 אחוזים די מודאגים ו-41.5 אחוזים מודאגים מאוד. מנגד, 13 אחוזים די לא מודאגים ורק 3 אחוזים אינם מודאגים כלל. לא ניכר שינוי משמעותי ברמת הדאגה בהשוואה לחודש דצמבר ונובמבר (83 אחוזים). שיעורי דאגה גבוהים ניכרים בכל קבוצות האוכלוסייה:

• • 84 אחוזי דאגה בקרב הציבור היהודי ו-76 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • גם בחלוקה פוליטית מדובר ברוב מובהק, אם כי רמת דאגה גבוהה יותר נצפתה בקרב מצביעי האופוזיציה (92 אחוזים), לעומת 79 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה. בהתאם, 88 אחוזים ממחנה המרכז-שמאל מודאגים, לעומת 79 אחוזים במחנה הימין.

• הציבור מביע דאגה גם מהאיומים הביטחוניים על ישראל מבחוץ, אם כי בעוצמה מתונה יותר ביחס לאיומים מבית. 69 אחוזים מהציבור מדווחים כי הם מודאגים מאיומים ביטחוניים חיצוניים, מהם 50 אחוזים די מודאגים ו-19 אחוזים מודאגים מאוד. מנגד, 24 אחוזים די לא מודאגים ורק 6 אחוזים אינם מודאגים כלל. לא חל שינוי משמעותי בהשוואה לחודש דצמבר (70.5 אחוזים) ולחודש נובמבר (72 אחוזים). שיעורי הדאגה הגבוהים שמורים לכל קבוצות האוכלוסייה, אך נצפו פערים קלים:

• • בחלוקה למגזרים, שיעור המודאגים מאיומים חיצוניים עומד על 69 אחוזים בקרב הציבור היהודי (ירידה מ-74 אחוזים בחודש דצמבר), לעומת 66 אחוזים בקרב הציבור הערבי (עלייה מ-59 אחוזים בחודש דצמבר).
  • בחלוקה פוליטית הפערים בולטים יותר: 78 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מודאגים מאיומים חיצוניים, לעומת 62 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה. במחנה המרכז-שמאל שיעור המודאגים עומד על 73 אחוזים לעומת 64 אחוזים בימין.

• תחושת הביטחון האישי של הציבור יציבה אך איננה גבוהה במיוחד. 28 אחוזים מהנשאלים מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד, 44 אחוזים על תחושת ביטחון בינונית, ו-27 אחוזים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד. בדירוג ממוצע על סולם של 1 (תחושת ביטחון נמוכה מאוד) ועד 10 (תחושת ביטחון גבוהה מאוד), תחושת הביטחון האישית של הציבור קיבלה ציון 5.8, בדומה לחודשים דצמבר ונובמבר (5.9). נצפו פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה:

• • בקרב הציבור היהודי, 33 אחוזים מדווחים על ביטחון אישי גבוה ו-20 אחוזים על ביטחון נמוך (ציון ממוצע 6.1). בקרב הציבור הערבי, לעומת זאת, רק 7 אחוזים מדווחים על ביטחון אישי גבוה, בעוד 55 אחוזים מדווחים על ביטחון נמוך או נמוך מאוד (ציון ממוצע 4.5).
  • בחתך פוליטי, 41 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 17 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 29 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדווחים על ביטחון אישי נמוך, לעומת 17 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.

אמון באישים ובמוסדות

הדרג הביטחוני

רמת האמון הציבורי בדרג הביטחוני נותרת גבוהה יחסית, אם כי ניכרים פערים בין קבוצות אוכלוסייה ומחנות פוליטיים.

• 73 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בצה”ל (38 אחוזים במידה רבה ו-35 אחוזים במידה די רבה), לעומת כ-25 אחוזים בלבד המדווחים על אמון נמוך. לא נצפה שינוי משמעותי ברמת האמון השוואה לחודשים קודמים.

  • בחתך מגזרי ניכר פער חד: רמת האמון בקרב הציבור היהודי גבוהה מאוד (84 אחוזים), בעוד שבקרב הציבור הערבי רק 28 אחוזים מביעים אמון גבוה ו-65 אחוזים מדווחים על אמון נמוך.
  • עם בחתך פוליטי נרשים פערים אך הם מתונים יותר: אמון גבוה נרשם הן בקרב מצביעי קואליציה (83 אחוזים) והן בקרב מצביעי אופוזיציה (78 אחוזים), אך בחלוקה למחנות פוליטיים האמון גבוה יותר בימין (85 אחוזים) לעומת מחנה המרכז-שמאל (68 אחוזים).

• 75 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בחיל האוויר (45 אחוזים במידה רבה ו-30 אחוזים במידה די רבה), לעומת כ-22 אחוזים בלבד המדווחים על אמון נמוך.

  • גם כאן ניכר פער מגזרי בולט: 86 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה, לעומת 33 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי, רמת האמון דומה בקרב מצביעי קואליציה (82 אחוזים) ומצביעי אופוזיציה (83 אחוזים). עם זאת, בחלוקה למחנות פוליטיים נרשם פער: 84 אחוזים בימין לעומת 74 אחוזים במחנה מרכז-שמאל.

• 61 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לעומת 32 אחוזים המדווחים על אמון נמוך ו-8 אחוזים שהשיבו “לא יודע/ת”. מדובר ביציבות יחסית בהשוואה לחודשים דצמבר (58 אחוזים), נובמבר ואוקטובר (63 אחוזים).

  • בקרב הציבור היהודי, 71 אחוזים מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 19 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בחלוקה למחנות פוליטיים ניכר פער: 69 אחוזים במחנה הימין מביעים אמון גבוה, לעומת 59 אחוזים במחנה המרכז-שמאל. לעומת זאת, בחלוקה לפי הצבעה, לקואליציה ולאופוזיציה נרשם פער זניח בלבד (68 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה ו-71 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה).

• 49 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בראש השב"כ, דוד זיני, לעומת 38 אחוזים המדווחים על אמון נמוך, ו-12 אחוזים שהשיבו "לא יודע/ת".

  • גם כאן הפער המרכזי חד: 58 אחוזים מקרב הציבור היהודי מביעים אמון גבוה, לעומת 15 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי ניכרת קוטביות מובהקת: 74 אחוזים ממצביעי קואליציה מביעים אמון גבוה בראש השב"כ, לעומת 40 אחוזים ממצביעי אופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 69 אחוזים בימין מביעים אמון גבוה, לעומת 34 אחוזים בלבד במחנה מרכז-שמאל.

הדרג הפוליטי

רמת האמון הציבורי בדרג הפוליטי נמוכה במיוחד, ומאופיינת בפערים מגזריים חדים, לצד קיטוב מובהק בין מחנות פוליטיים.

• 27 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 71 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. מבין אלה, 44 אחוזים אינם מביעים אמון כלל ו-27 אחוזים מביעים אמון במידה מועטה. בהשוואה לחודש דצמבר, נרשמה עלייה קלה בשיעור המדווחים על אמון גבוה (מ-23 אחוזים בדצמבר ל-27 אחוזים בינואר), לצד ירידה מקבילה בשיעור המדווחים על אמון נמוך (מ-76 אחוזים ל-71 אחוזים).

  • בפילוח מגזרי, ניכר פער חד: 32 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • גם בפילוח פוליטי הפערים בולטים במיוחד: 58 אחוזים ממצביעי קואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 7 אחוזים בלבד ממצביעי אופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 49 אחוזים ממחנה הימין מביעים אמון גבוה, לעומת 7 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

• 36 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעוד 63 אחוזים מביעים בו אמון נמוך. גם כאן נרשמת עלייה קלה בהשוואה לחודש דצמבר, שבו 32 אחוזים דיווחו על אמון גבוה.

  • בפילוח מגזרי, 42 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 10 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי הקיטוב חד במיוחד: 74 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 10 אחוזים בלבד ממצביעי אופוזיציה. בהתאם, 64 אחוזים ממחנה הימין מביעים אמון גבוה, לעומת 10 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

איומים ואתגרים ביטחוניים-מדיניים

הזירות השונות

איראן ויהודה ושומרון ניצבות בראש סדר הדאגות הביטחוניות של הציבור הישראלי, בעוד תימן וסוריה מדורגות בתחתית.

• ניכרת עלייה בשיעור הציבור המוטרד מהזירה האיראנית - מ-67 אחוזים בחודש דצמבר ל-74 אחוזים בחודש ינואר - לצד ירידה בשיעור המוטרדים מהזירה הסורית (מ-44 אחוזים ל-35 אחוזים) ומהזירה הלבנונית (מ-58 אחוזים ל-52 אחוזים). בסך הכול, איראן היא הזירה שהמצב הביטחוני מולה מטריד ביותר את הציבור הישראלי (74 אחוזים), ולאחריה יהודה ושומרון (66 אחוזים), עזה (56 אחוזים), לבנון (52 אחוזים) וסוריה (35 אחוזים). בתחתית הרשימה ניצבת הזירה התימנית, שממנה מוטרדים 27 אחוזים בלבד מהציבור.
• בפילוח מגזרי בולט במיוחד הפער ביחס ליהודה ושומרון: 73 אחוזים מהציבור היהודי מדווחים כי הם מוטרדים מהמצב בזירה זו, לעומת 37 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. פערים משמעותיים ניכרים גם ביחס לזירת עזה, שבה 60 אחוזים מהיהודים מוטרדים מהמצב הביטחוני, לעומת 40 אחוזים בקרב הערבים, וכן ביחס לזירה הלבנונית - 55 אחוזים מהיהודים לעומת 40 אחוזים מהערבים.
• גם בפילוח פוליטי נרשמים פערים: בזירה האיראנית, 82 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדווחים על תחושת דאגה, לעומת 71 אחוזים ממצביעי הקואליציה. בזירה הלבנונית, 60 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני, לעומת 52 אחוזים ממצביעי הקואליציה. עם זאת, בחלוקה למחנות פוליטיים, שיעור המוטרדים מהזירה האיראנית דומה יחסית – 74 אחוזים במחנה הימין ו-73 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

זירת איראן

• 62.5 אחוזים סבורים כי ישראל תידרש לחדש את המלחמה נגד איראן בחצי השנה הקרובה, לעומת 19 אחוזים הסבורים כי לא תידרש לכך, ו-18.5 אחוזים שהשיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי ניכר פער חד: 70 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים כי תידרש מערכה נוספת מול איראן, לעומת 33 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • גם בפילוח פוליטי נרשמים פערים ברורים: 76.5 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי תידרש מערכה נוספת, לעומת 58.5 אחוזים ממצביעי האופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 77 אחוזים ממחנה הימין מחזיקים בעמדה זו, לעומת 52 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

• אשר לתמיכה בתקיפה ישראלית יזומה נגד איראן בעת הנוכחית, עמדות הציבור חלוקות כמעט באופן שווה. 45 אחוזים תומכים בתקיפה יזומה (27 אחוזים די תומכים ו-18 אחוזים תומכים מאוד), לעומת 43 אחוזים המתנגדים לכך (25 אחוזים די מתנגדים ו-18 אחוזים מתנגדים מאוד). 12 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״.

  • בפילוח מגזרי בולט הפער: בקרב הציבור היהודי 51 אחוזים תומכים בתקיפה יזומה, לעומת 20 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי, שם רוב ברור של 67 אחוזים מתנגדים למהלך.
  • גם בפילוח פוליטי ניכרת קוטביות: 62 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בתקיפה יזומה, לעומת 37 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. בהתאם, 61 אחוזים ממחנה הימין תומכים במהלך זה, לעומת 28 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

• רוב הציבור (54 אחוזים) מתנגד להתערבות ישראלית ישראל בהתפתחויות הפנימיות באיראן על רקע גל המחאה העממית, בעוד שכשליש (33 אחוזים) תומכים בהתערבות כזו, ו-13 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, 76 אחוזים מהציבור הערבי מתנגדים להתערבות, לעומת 49 אחוזים בקרב הציבור היהודי.
  • בפילוח פוליטי התמונה מורכבת יותר: בקרב מצביעי הקואליציה נרשם שוויון בין תומכים למתנגדים (44 אחוזים בעד ו-44 אחוזים נגד), בעוד שבקרב מצביעי האופוזיציה רוב ברור מתנגד להתערבות (59 אחוזים), לעומת 30 אחוזים התומכים בה. בחלוקה למחנות פוליטיים, בימין העמדות חצויות כמעט במידה שווה (43 אחוזים תומכים ו-45 אחוזים מתנגדים), בעוד שבמחנה המרכז-שמאל נרשם רוב מובהק המתנגד להתערבות (62 אחוזים), לעומת 24 אחוזים בלבד התומכים בה.

זירת עזה

• רמת שביעות הרצון מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בעזה נמוכה יחסית: 58.5 אחוזים מהציבור אינם שבעי רצון (45.5 אחוזים במידה מועטה ו-13 אחוזים במידה מועטה מאוד), לעומת 33.5 אחוזים שבעי רצון (29 אחוזים במידה רבה ו-4.5 אחוזים במידה רבה מאוד). 8 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, 64 אחוזים מהיהודים אינם שבעי רצון, לעומת 36 אחוזים בקרב ערבים. מנגד, בקרב ערבים 49 אחוזים מדווחים על שביעות רצון, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב יהודים.
  • בפילוח פוליטי, שיעורי אי-שביעות הרצון דומים בקרב מצביעי קואליציה (63 אחוזים) ומצביעי אופוזיציה (61 אחוזים). בחלוקה למחנות, 64 אחוזים בימין אינם שבעי רצון, לעומת 55 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

• באשר לשאלת פירוק חמאס מנשקו והגורם האחראי לכך, עמדות הציבור מפוצלות. 40 אחוזים סבורים כי רק צה״ל מסוגל לבצע את המשימה. מנגד, 23 אחוזים מעריכים כי אין אפשרות ממשית לפרק את חמאס מנשקו. שיעור דומה (23 אחוזים) סבורים כי יש להטיל את המשימה על כוח רב-לאומי וערבי, בעוד 7 אחוזים בלבד תומכים בהטלת האחריות על הרשות הפלסטינית.

  • בפילוח מגזרי ניכר פער משמעותי: 48 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי רק צה״ל יכול לפרק את חמאס, לעומת 11 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. בקרב ערבים, 30 אחוזים סבורים שאין אפשרות ממשית לפרק את חמאס, ו-15 אחוזים תומכים בהטלת המשימה על הרשות הפלסטינית.
  • בפילוח פוליטי הפער חד במיוחד: 69 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי רק צה״ל יכול לבצע את המשימה, לעומת 23 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 63 אחוזים ממחנה הימין מחזיקים בעמדה זו, לעומת 20 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

זירת לבנון

• רוב הציבור שבע רצון מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בצפון. 47 אחוזים מדווחים על שביעות רצון גבוהה (46 אחוזים במידה רבה ו-11 אחוזים במידה רבה מאוד), לעומת 34 אחוזים אשר דיווחו על שביעות רצון נמוכה (26 אחוזים במידה מועטה ו-8 אחוזים במידה מועטה מאוד), ו-9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". בהשוואה לחודש דצמבר נרשמה עלייה בשיעור שביעות הרצון הגבוהה, מ-49 אחוזים ל-58 אחוזים.

  • בפילוח מגזרי, 60 אחוזים מהיהודים שבעי רצון, לעומת 50 אחוזים בקרב ערבים.
  • בפילוח פוליטי אין פערים מהותיים: שיעורי שביעות הרצון דומים בקרב מצביעי קואליציה (59 אחוזים) ומצביעי אופוזיציה (60 אחוזים), וכן בין מחנה הימין (59 אחוזים) למחנה המרכז-שמאל (58 אחוזים).

• לצד זאת, רוב הציבור (55 אחוזים) סבור כי המצב הביטחוני בצפון עדיין אינו מאפשר ביטחון לתושבים. מתוכם, 42 אחוזים סבורים שיש לחזור ללחימה מוגבלת ללא תמרון קרקעי, ו-13 אחוזים תומכים בחזרה ללחימה עצימה הכוללת תמרון קרקעי. מנגד, 30 אחוזים סבורים שהמצב מאפשר ביטחון לתושבים, ו־15 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״.

• • בפילוח מגזרי, 43 אחוזים מהערבים סבורים שהמצב מאפשר ביטחון, לעומת 26 אחוזים בלבד בקרב יהודים.
  • בפילוח פוליטי, 34 אחוזים ממצביעי אופוזיציה סבורים שהמצב מאפשר ביטחון, לעומת 25 אחוזים ממצביעי קואליציה. בדומה לכך, 36 אחוזים במחנה המרכז-שמאל מחזיקים בעמדה זו, לעומת 25 אחוזים במחנה הימין. מנגד, שיעור התומכים בחזרה ללחימה עצימה גבוה יותר בקרב מצביעי קואליציה (20.5 אחוזים) מאשר בקרב מצביעי אופוזיציה (8 אחוזים).

זירת סוריה

• באשר לנוכחות צה״ל בדרום סוריה, 44 אחוזים סבורים כי על ישראל להחזיק בשטח באופן קבוע. מנגד, 30.5 אחוזים תומכים בנסיגה הדרגתית במסגרת הסדר, 12.5 אחוזים סבורים שיש לעזוב באופן מידי, ו-13 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״.

  • בפילוח מגזרי הפער חריף במיוחד: 53 אחוזים מהיהודים תומכים בהחזקה קבועה של השטח, לעומת 7 אחוזים בלבד בקרב ערבים. מנגד, 51 אחוזים מהציבור הערבי תומכים בנסיגה מיידית, לעומת 3 אחוזים בלבד בקרב יהודים.
  • בפילוח פוליטי, 72 אחוזים ממצביעי קואליציה תומכים בהחזקה קבועה של השטח, לעומת 30.5 אחוזים בלבד ממצביעי אופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 69 אחוזים בימין תומכים בהחזקה קבועה, לעומת 23 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

זירת יהודה ושומרון

• רוב הציבור (55 אחוזים) סבור כי מערכת הביטחון פועלת בצורה מקלה מדי בהתמודדות עם פשיעה לאומנית מצד יהודים ביהודה ושומרון. 25 אחוזים סבורים כי מערכת הביטחון פועלת במידה נכונה, 16 אחוזים סבורים שהיא פועלת בצורה מחמירה מדי, ו-10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, 57 אחוזים מהציבור הערבי סבורים שמערכת הביטחון פועלת בצורה מקלה מדי, לעומת 48 אחוזים מהציבור היהודי.
  • בפילוח פוליטי ניכר פער חד: בקרב מצביעי אופוזיציה 67 אחוזים סבורים שהאכיפה מקלה מדי, לעומת 33 אחוזים בלבד בקרב מצביעי קואליציה. במרכז-שמאל 67 אחוזים סבורים שהאכיפה מקלה מדי לעומת 36 אחוזים בימין. מנגד, 24 אחוזים בימין סבורים שהאכיפה מחמירה מדי לעומת 6 אחוזים במרכז-שמאל.

• כמחצית מהציבור הישראלי (51 אחוזים) תומך בצעדים הננקטים בשטח בעקבות החלטת הקבינט על ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, לרבות הקמה מחדש של יישובים, הקמת בסיס צבאי וסלילת כבישים. 26 אחוזים די תומכים ו-25 אחוזים תומכים מאוד. מנגד, 34 אחוזים מתנגדים לצעדים (16 אחוזים די מתנגדים ו-18 אחוזים מתנגדים מאוד), ו-15 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

  • בפילוח מגזרי, 60 אחוזים מהיהודים תומכים בצעדים אלה, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב ערבים, שם 62 אחוזים מתנגדים להם.
  • בפילוח פוליטי ניכר פער חד: 82 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בצעדים אלו, לעומת 29.5 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. בחלוקה למחנות, 79 אחוזים בימין תומכים, לעומת 25 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

יחסי החוץ של ישראל

• באשר להכרה הישראלית בסומלילנד, 35.5 אחוזים סבורים כי אין לה כל השפעה על הביטחון הלאומי של ישראל. מנגד, 33 אחוזים סבורים כי יש לה השפעה חיובית (25 אחוזים למשפיעה לטובה במידה מסוימת ו-8 אחוזים משפיעה מאוד לטובה), בעוד 10 אחוזים סבורים שהיא משפיעה לרעה, ו-21.5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, 38 אחוזים מהיהודים סבורים שהמהלך משפיע לטובה, לעומת 11 אחוזים בלבד בקרב ערבים. מנגד, 32 אחוזים מהערבים סבורים כי המהלך משפיע לרעה, לעומת 5 אחוזים בלבד מהיהודים.
  • בפילוח פוליטי, 44.5 אחוזים ממצביעי קואליציה סבורים שהמהלך משפיע לטובה, לעומת 28 אחוזים ממצביעי אופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 43 אחוזים בימין מחזיקים בעמדה זו, לעומת 24 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

• הציבור חלוק ביחס להצהרת ראש הממשלה בדבר הפסקה הדרגתית ,עד איפוס, של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל (3.8 מיליארד דולר בשנה). 41 אחוזים מתנגדים למהלך (27 אחוזים די מתנגדים ו-14 אחוזים מתנגדים מאוד), לעומת 39 אחוזים התומכים בו (25.5 אחוזים די תומכים ו-13.5 אחוזים תומכים מאוד), ו-20 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, בקרב ערבים שיעור ה"לא יודעים" גבוה במיוחד (37 אחוזים), לעומת 16 אחוזים בקרב יהודים.
  • בפילוח פוליטי, 55.5 אחוזים ממצביעי קואליציה תומכים במהלך, לעומת 25 אחוזים בלבד ממצביעי אופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 51 אחוזים בימין תומכים, לעומת 26 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

איומים ואתגרים פנימיים-חברתיים

יחסי צבא-חברה

• 63.5 אחוזים סבורים כי אישור תיקון החוק שיפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה״ל יפגע במוטיבציה לשירות (מהם, 26.5 אחוזים סבורים כי האישור די יפגע ו-37 אחוזים סבורים כי הוא יפגע מאוד). מנגד, 31.5 אחוזים סבורים שהמהלך לא יפגע במוטיבציה (17 אחוזים סברו כי האישור לא כל כך יפגע ו-14.5 אחוזים סבור כי הוא לא יפגע כלל).

  • בפילוח מגזרי: 64 אחוזים מהיהודים סבורים שהמהלך יפגע במוטיבציה לשירות לעומת 60 אחוזים מהערבים, אך בקרב ערבים שיעור המשיבים ”לא יודע/ת” גבוה יותר (15 אחוזים לעומת 3 אחוזים).
  • בפילוח פוליטי הקיטוב בולט: 82 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים שהמהלך יפגע במוטיבציה, לעומת 44 אחוזים ממצביעי קואליציה. במחנה המרכז-שמאל 76 אחוזים סבורים כך לעומת 53 אחוזים במחנה הימין.

החברה הערבית בישראל

• 65 אחוזים מהציבור מוטרדים מהעלייה במקרי האלימות בחברה הערבית (32 אחוזים די מוטרדים ו-33 אחוזים מוטרדים מאוד), לעומת 33 אחוזים שאינם מוטרדים.

  • בפילוח מגזרי, שיעור המוטרדים גבוה במיוחד בקרב הציבור הערבי (90 אחוזים), לעומת 58.5 אחוזים בקרב הציבור היהודי. פילוח פוליטי ניכר פער חד: 82 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהתופעה, לעומת 40 אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 83 אחוזים ממחנה המרכז-שמאל מוטרדים מכך, לעומת 45 אחוזים במחנה הימין.

• 70 אחוזים תומכים במעורבות שב״כ באלימות ובפשיעה בחברה הערבית (36 אחוזים די תומכים ו-34 אחוזים תומכים מאוד). מנגד, 22 אחוזים מתנגדים, ואילו 8 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי ניכרת תמיכה מעט גבוהה יותר בקרב הציבור הערבי (75 אחוזים), לעומת 69 אחוזים בקרב הציבור היהודי.
  • בפילוח פוליטי, 77 אחוזים ממצביעי האופוזיציה תומכים במעורבות שב״כ, לעומת 67 אחוזים ממצביעי הקואליציה. בחלוקה למחנות, 73 אחוזים במחנה המרכז-שמאל תומכים, לעומת 67 אחוזים במחנה הימין.

פרשת "קטרגייט"

• 59 אחוזים אינם מאמינים לטענת ראש הממשלה שלא ידע על מעורבות אנשי לשכתו בפרשת "קטרגייט" (42 אחוזים לא מאמינים כלל ו-17 אחוזים לא כל כך מאמינים). מנגד, 30 אחוזים מאמינים לטענה (17 אחוזים די מאמינים ו-13 אחוזים מאמינים מאוד), ו-11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, 74 אחוזים מהציבור הערבי אינם מאמינים לטענת ראש הממשלה, לעומת 56 אחוזים בקרב הציבור היהודי.
  • בפילוח פוליטי הקיטוב חריף במיוחד: 59 אחוזים ממצביעי הקואליציה מאמינים לטענת ראש הממשלה, לעומת 8 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 50 אחוזים ממחנה הימין מאמינים לראש הממשלה, לעומת 8 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

חוסנה של החברה הישראלית

• 65 אחוזים סבורים כי הסולידריות בחברה הישראלית אינה קיימת כלל או קיימת במידה מועטה (50 אחוזים במידה מועטה ו-15 אחוזים כלל לא קיימת). מנגד, 28 אחוזים סבורים שקיימת סולידריות במידה רבה או רבה מאוד. בהשוואה לחודש דצמבר נרשמת עלייה מתונה בתפיסת היעדר או מיעוט הסולידריות (מ-62.5 אחוזים בדצמבר ל-65 אחוזים בינואר).

  • פילוח מגזרי, 70 אחוזים מהציבור הערבי סבורים שהסולידריות אינה קיימת או מועטה, לעומת 64 אחוזים בקרב הציבור היהודי.
  • בפילוח פוליטי ניכר פער משמעותי: 78 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כך, לעומת 53 אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה. בחלוקה למחנות, 75 אחוזים ממחנה המרכז-שמאל סבורים שהסולידריות אינה קיימת או מועטה, לעומת 56 אחוזים במחנה הימין.