פרסומים
מזכר 243, יולי 2025
הכישלון הצבאי בהגנה על תושבי הדרום ב-7 באוקטובר יצר שבר אמון עמוק בין הציבור לצה"ל, והיה מבחן חסר תקדים ביחסים בין החברה הישראלית לצבא. אף שהציבור המשיך לבטא זיקה רגשית הדוקה כלפי צבא העם, הנהנה בקביעות מהדרגה הגבוהה ביותר של לגיטימציה ואהדה, יצר המחדל הקשה סדק עמוק באמון המקצועי בצה"ל.
הכישלון המקצועי של מערכות המודיעין, ההגנה והפיקוד נתפס בתודעה הישראלית גם ככישלון ערכי. הצבא שהושקעו בו משאבים אדירים של שנות שירות, תקציבים ולגיטימציה, כשל במשימה הבסיסית ביותר שלו.
אזרחי המדינה ישבו במשך שעות רבות במרחבים המוגנים והתחננו לעזרה שבוששה לבוא, בשעה שהאירועים הועברו בשידור חי בטלוויזיה וברשתות החברתיות. עבור רבים בישראל נגעו מראות אלה בחרדות הקיומיות הבסיסיות ביותר, שכדי להתמודד איתן הוקמו המדינה והצבא, אך למרבה הצער הם כשלו ברגע האמת.
מחקר זה מציג ניתוח של ההתפתחויות השונות במהלך חודשי המלחמה עד אוקטובר 2024 באמצעות חמישה צירים מרכזיים: תפיסות הציבור בנוגע ללחימה, כוח אדם, סוגיית החטופים, התפתחויות חברתיות-פוליטיות ואמון הציבור. מפרוץ המלחמה בחנו חוקרי המכון את הצירים האלה באופן רציף באמצעות מחקר שטח, סקרים וניטורי שיח בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות. התנודות בהם מלמדות על השפעתם של תהליכים ואירועים מעצבים, ועשויות לספק תובנות באשר ליכולתה של החברה להשתקם מהטראומה הלאומית שחוותה ולחדש את האמון הציבורי החיוני לפעולתו של הצבא.