האוהלים בהר דב כהזדמנות אסטרטגית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים ניירות מדיניות האוהלים בהר דב כהזדמנות אסטרטגית

האוהלים בהר דב כהזדמנות אסטרטגית

נייר מדיניות, 2 ביולי, 2023

על ישראל לפעול בכל דרך אפשרית להסרת האוהלים של חזבאללה בהר דב. יש למצות את המהלך המדיני אך לתחום אותו בזמן. במידה ויכשל, יש לפעול להסרת האוהלים גם במחיר של סיכון בהידרדרות לעימות מוגבל בשטח.


העובדות

באמצע יוני נחשף בתקשורת הישראלית בעקבות הדלפה מדיון בוועדת חוץ וביטחון קיומם של שני אוהלים המאוישים על ידי אנשי חזבאללה בסמוך להר דב. האוהלים הוקמו בצידו הישראלי של הקו הכחול (אשר סומן על ידי האו"ם כקו הגבול בין ישראל ללבנון ב-2000 ואומץ על ידי ישראל), קרי בתחום הריבוני של מדינת ישראל, אשר לגביו קיימת מחלוקת עם חזבאללה, שאיננו מכיר בקו הכחול וטוען שמרחב זה הינו חלק מלבנון (למרות שב- 1967 נכבש מסוריה). הקמת האוהלים לא נעלמה מעיני צה"ל, אך בישראל הוחלט בשלב הראשון שלא לפעול להסרת האוהלים בכוח, אלא לפעול בערוצים דיפלומטיים. במסגרת זאת נעשתה פנייה לאו"ם ולארה"ב להעברת מסרים לצד הלבנוני כדי שיפעל בעצמו להסרת האוהלים.

משמעויות

הקמת האוהלים והנחישות שמפגין חזבאללה שלא להסירם משקפים עלייה בביטחון העצמי של חזבאללה מול ישראל בתקופה האחרונה ויתר תעוזה מצידו, תוך נכונות ליטול סיכונים. ביטויים בולטים לכך מהווים האירועים החריגים מהחודשים האחרונים: האולטימטום שחזבאללה הציב בסוגיית מאגר כריש, הפיגוע בצומת מגידו באמצעות מחבל פלסטיני שחדר מגבול הצפון (13 במרץ) וירי הרקטות מלבנון (6 אפריל), שעל אף שבוצע על ידי גורמים פלסטינים, סביר שההכנות והתשתית הוקמו בידיעת חזבאללה. במקביל ניכרת עלייה בהיקף נוכחותם של פעילי חזבאללה לאורך הגבול ובמידת נכונותם לייצר חיכוכים עם צה"ל לאורך הגבול.

מניעי החזבאללה

נראה כי חזבאללה מונע על ידי הבנתו המוטעית, כי הקשיים הפנימיים בישראל מאז הקמת הממשלה הנוכחית מבשרים חולשה וכי בישראל אין עניין בעת הזאת לצאת למערכה מולו. להבנתנו, גם חזבאללה איננו מעוניין במערכה צבאית רחבה אך מפרש את ההתפתחויות כהזדמנות עבורו, הן לשיפור "מאזן ההרתעה" מול צה"ל, והן להרחבת נוכחותו בדרום לבנון ואחיזתו בגבול. חזבאללה סומך על העניין הישראלי להכיל את האירועים ולמנוע הדרדרות רחבה ולכן לא חושש מחיכוכים. גם אם הקמת האוהלים התחילה בטעות של פעילים בשטח שלא היו מודעים למיקום קו כחול (הגבול), הרי שהמשך נוכחותם ואף ההרחבה מאוהל אחד לשניים משרתים את חזבאללה לשיפור מעמדו כ"מגן לבנון" מול הציבור הלבנוני ולהפגנת חשיבותו עבור איראן ותפקידו המרכזי במסגרת "ציר ההתנגדות" לישראל.

המסקנה

אנו מצויים בתהליך של שחיקת ההרתעה הישראלית מול חזבאללה. הוא מעז יותר ופועל באופן בוטה יותר מבעבר. התהליך המתמשך של בניין הכח של חזבאללה, והפרשנות של פעולת כוחותינו ככזו הנמנעת מחיכוך עם הארגון מביאים למצב חמור מבחינה אסטרטגית. מצב של ביטחון עצמי מופרז העלול להביא להסלמה. בין אם חזבאללה פועל ממצוקה לאור המצב הקשה בלבנון, והוא מבקש להצדיק את קיומו, או בין שפועל מתוך יוהרה וביטחון עצמי מופר, המגמה מסוכנת, ויש לעצור אותה.

המלצות

  1. מבחינתה של ישראל בנסיבות שנוצרו חשוב מאוד שלא לשחק לידיו של חזבאללה. על ישראל לפעול בכל דרך אפשרית להסרת האוהלים של חזבאללה בהר דב. זאת משתי סיבות עיקריות: ברמת השטח, נוכח הצורך לעצור את מאמצי חזבאללה להרחיב את נוכחותו בסמיכות לגבול. חזבאללה מנסה, ליצר באופן הדרגתי מציאות חדשה והפעם תוך חדירה לתחום הריבוני של ישראל – מצב שישראל לא יכולה להסכים לו. במישור האסטרטגי, נדרשת הפגנת כוח ונחישות מצד ישראל כדי לשפר לטובתה את "מאזן ההרתעה" מול חזבאללה שנשחק בתקופה האחרונה.

  1. נכון עשתה ישראל שפנתה תחילה לערוצים הדיפלומטיים על מנת לחשוף את מהלכיו של חזבאללה, המפר באופן בוטה וקבוע את החלטת מועבי"ט 1701. ויש למצות את המהלך המדיני אך לתחום אותו בזמן. לזכות בהכרה ותמיכה בינ"ל בעמדתה ובדרישותיה לפירוק האוהלים, שנבנו בשטחה; ולבסס את הלגיטימציה לאפשרות של פעולה ישראלית להסרת האוהלים.

  1. בהנחה, שלאחר חשיפת האירוע, הסיכויים להצלחת המהלך הדיפלומטי נמוכים ביותר יש לבצע פעולה ישראלית להסרת האוהלים, גם במחיר של הדרדרות לעימות מוגבל בשטח. שיטת הפינוי ואופן הביצוע ראוי שתשלב תחבולה מצד אחד אך נחישות והמחשת עוצמה החורגת מהציפיות של חזבאללה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום ניירות מדיניות
נושאיםלבנון וחזבאללה

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25
REUTERS/Mohammed Yassin
השינוי הפוליטי בלבנון - אתגרים לישראל
לבנון נכנסת לעידן חדש לאחר בחירת הנשיא שהביאה לסיומו של וואקום שלטוני מתמשך, והמכה הקשה שספג חזבאללה במלחמה. מהן המשמעויות של השינויים המתרחשים בארץ הארזים, וכיצד הדבר משפיע על ישראל?
28/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.