הגיעה העת לחוזה הגנה אמריקאי־ישראלי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים הגיעה העת לחוזה הגנה אמריקאי־ישראלי

הגיעה העת לחוזה הגנה אמריקאי־ישראלי

מזכר 235, יוני 2024

English
עורכים:
צ'ק פרייליך
אלדד שביט
בנימין נתניהו וג'ו ביידן

הנשיא ג'ו ביידן, שעל פי הדיווחים בחן אפשרות לכונן חוזה הגנה עם ישראל, הוא אחד משני נשיאים אמריקאים בלבד ששקלו זאת ברצינות. ראשי ממשלה ישראלים אחדים שקלו במהלך השנים חוזה הגנה עם ארצות הברית, בעיקר כאמצעי שיסייע להפיג את החששות הביטחוניים ואת ההתנגדות הציבורית לוויתורים שעלו בשיחות השלום. בניגוד לצפוי, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה כל השנים לחוזה הגנה רשמי.


המחקר המובא כאן מנתח את היתרונות והחסרונות של חוזה הגנה בילטרלי משתי נקודות המבט, הישראלית והאמריקאית, ומציע דרכים להתמודדות עם החששות בשני הצדדים. כל חוזי ההגנה של ארצות הברית הם אסימטריים ביסודם באשר ליתרונות, אולם גם היא צפויה לזכות ביתרונות חשובים מכריתת חוזה הגנה עם ישראל, בייחוד אם יתלווה לכך כינון ארכיטקטורה ביטחונית אזורית רחבה בהובלה אמריקאית שערב הסעודית במרכזה, והיא תשיג יתרונות רבים יותר אם חוזה ההגנה יקושר להתקדמות בסוגיה פלסטינית.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

מזה קרוב לשנה עוסקים האמריקאים בניסיון לקדם עסקת חבילה אמריקאית־סעודית־ישראלית רחבה. במסגרת זו אמורים הסעודים לנרמל את היחסים עם ישראל בתמורה להתחייבות ישראלית להתקדם לקראת מדינה פלסטינית, ובעיקר בתמורה לתמריצים אמריקאיים הכוללים חוזה הגנה בילטרלי, הכרה בתוכנית הגרעין האזרחי שלהם וגישה בלתי מוגבלת כמעט לנשק אמריקאי. על פי דיווחים, בתחילת סתיו 2023 שקל הנשיא ביידן חוזה הגנה גם עם ישראל...
קרא/י עוד

הסתמכות עצמית ואוטונומיה אסטרטגית היו מאז ומתמיד עקרונות יסוד באסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל, אך אביה המייסד של ישראל, דוד בן־גוריון, היה מעוניין בחוזה הגנה עם ארצות הברית כבר בשנות ה־50 של המאה ה־20 , כאמצעי להעצים במידה רבה יותר את ביטחונה של המדינה. ראשי הממשלה יצחק רבין ואהוד ברק שקלו ברצינות חוזה הגנה בשנות ה־90 וה־2000, הן כדי למתן את הסכנות הצבאיות המשמעותיות הנובעות מהוויתורים הטריטוריאליים שהיו חלק מהצעות השלום הדרמטיות שלהם לפלסטינים ולסורים, והן כדי לשכך את הפחדים העמוקים ואף הקיומיים שהוויתורים היו מעוררים בציבור הישראלי. אולי בניגוד למצופה, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה במשך שנים רבות לחוזה הגנה רשמי....
קרא/י עוד

ארצות הברית היא מעצמת־על עולמית וכל חוזי ההגנה שלה הם אסימטריים ביסודם מבחינת היתרונות שלהם עבור הצדדים. חוזה עם ישראל לא יהיה שונה, אך גם ארצות הברית תרוויח יתרונות חשובים מחוזה כזה עם ישראל, בייחוד אם הוא יהווה חלק מארכיטקטורה ביטחונית אזורית כוללת שבה ערב הסעודית ממלאת תפקיד מרכזי, ואף יותר מכך אם הדבר יקושר להתקדמות בסוגיה הפלסטינית...
קרא/י עוד

דוגמאות לערבויות ביטחוניות בחוזי הגנה נבחרים של ארצות הברית
קרא/י עוד

סוגיות קריטיות בעת משא ומתן על חוזה הגנה אמריקאי־ישראלי והמלצות
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
צ'ק פרייליך
ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל"ל, הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והעורך הבכיר של כתב העת הישראלי לענייני חוץ Israel Journal of Foreign Affairs. ד"ר פרייליך פרסם מחקרים אקדמיים ומאמרים רבים וכתב את הספרים הבאים:Zion's Dilemmas: How Israel Makes National Security Policy (Cornell, 2012); תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות (מודן-מערכות, 2019) (במקור: Israeli National Security: a New Strategy for an Era of Change, Oxford, 2018); Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power, Oxford, 2023.
אלדד שביט
אלוף-משנה (מיל') אלדד שביט הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), היה עוזר ההערכה של ראש חטיבת המחקר במודיעין וראש חטיבת המחקר במשרד ראש הממשלה. כיהן כראש תחום המודיעין בלשכת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
היום שאחרי טראמפ: כיצד צריכה ישראל להיערך לטלטלה הצפויה
דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי אפשרי עתידי במדיניות ארצות הברית באזור.
04/11/25
REUTERS and Shutterstock (modified by INSS)
מתווה טראמפ – סיכונים והזדמנויות, כיול המצפן האסטרטגי של ישראל
כיצד ניתן לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכנית הנשיא האמריקני ליום שאחרי המלחמה, באופן שיתאם את האינטרסט הישראלי?
26/10/25
EYEPRESS via Reuters Connect
יוזמת טראמפ לרצועת עזה: סיכונים והזדמנויות
כיצד יוזמת טראמפ לרצועת עזה יוצרת עבור ישראל הזדמנויות חדשות לשינוי המציאות הביטחונית והמדינית, ומהם האתגרים שעלולים לעמוד בדרכה?
30/09/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.