פרסומים

ב-19 במאי נאם בשאר אל-אסד על בימת הליגה הערבית בכינוסה בסעודיה, יותר מעשור לאחר שהושעה ממנה בעקבות הדיכוי האלים של המחאות העממיות בסוריה, שהתפתחו למלחמה מדממת וממושכת. הופעתו של אסד בכינוס הליגה היא תוצאה של נורמליזציה אזורית המתנהלת מולו בשנתיים האחרונות. תהליך השבתה של סוריה לחיק העולם הערבי, שצבר תאוצה בסוף 2021 עם חידוש היחסים בין משטר אסד לבין ירדן, התחזק בעקבות רעידת האדמה שפקדה את המדינה בפברואר 2023 – אז הוגש לסוריה סיוע הומניטארי נרחב על ידי מדינות האזור, ושיאו בחידוש היחסים בין סוריה לערב הסעודית חודש לאחר מכן. את תהליך הנורמליזציה מנחה עסקה ערבית בהובלה ירדנית, שנועדה להתוות את הדרך לסיום הסכסוך בסוריה. עיקריה הם הכרה בשלטון אסד והזרמתם של כספים ממדינות המפרץ לשיקום המדינה ההרוסה, בתמורה להשבת הפליטים לסוריה, בלימתה של תעשיית הסמים שאסד מנהל ומציפה את המזרח התיכון בכדורי קפטגון, והצאת הכוחות הזרים משטח המדינה.

עם זאת, עד כה ובאופן לא מפתיע, המשטר לא הביע התחייבות למלא אחר אי אילו מהתנאים שהוצגו לו ובשלב זה ואסד נהנה ממתנת הלגיטימציה בלי תמורה מצידו. יתר על כן, בראיון שהעניק לאחרונה לרשת "סקיי ניוז" בערבית, אסד לא חסך ביקורת מהמדינות הערביות וטען כי חזרת סוריה לחיק העולם הערבי היא בעיקר פורמאלית, ללא קשרים מהותיים בין המשטר למרביתן. זאת, כיוון שלדבריו הליגה הערבית אינה באמת מוסד אמיתי. מנגד, לגבי יחסיו עם רוסיה ואיראן הוא ציין כי הם מוכיחים שהמשטר יודע לבחור את חבריו היטב.

בעוד מעמדה האזורי של סוריה זוכה לעדנה מחודשת בקרב המדינות הערביות, משל מדובר במדינה ריבונית ומתפקדת, בחינת מצבה הפנימי חושפת תמונה עגומה של המשך שלטון אוטוריטארי המאופיין בתפקוד לקוי ויכולת חלקית בלבד לספק משילות וביטחון ולאכוף סדר. עשור של מלחמת אזרחים ודיכוי צבאי אלים הותירו את סוריה מדינה כושלת ומפורקת ללא נכונות לשיקום או לשיפור המצב מצד מנהיגה. למעשה, מאז אותו נאום חגיגי של אסד על בימת הליגה הערבית, מצבה של סוריה, הכלכלי והביטחוני, אך מידרדר:

מדינה רעבה - הלירה הסורית צנחה בחודש אוגוסט לשפל חדש וערכה כעת נאמד ביותר מ-15 אלף לירות לדולר אחד (לעומת 47 לירות טרם המלחמה). התייקרות של מעל 70 אחוזים במוצרי יסוד ותשתיות לא מתפקדות הניעו המונים למחות נגד המשטר בשבועות האחרונים. ההפגנות החלו זמן קצר לאחר החלטת הנשיא להכפיל את השכר והפנסיה לעובדי המגזר הציבורי, בעוד שמרבית העם סובל מעוני ומרעב. המחאות החלו בקרב האוכלוסייה הדרוזית בדרום סוריה, אזור הנמצא בשליטת המשטר, והתרחבו לאזורים נוספים שבשליטת האופוזיציה. המפגינים תובעים שיפור במצב הכלכלי, לחידוש הסובסידיות ללחם ודלק, ולאספקת חשמל סדירה. אולם עד מהרה התרחבו הדרישות הכלכליות לתביעות פוליטיות, שבמרכזן קריאות להפלת המשטר, שחרור עצורים וסילוק הנוכחות האיראנית והרוסית מהמדינה. המחאות לא מציבות בשלב זה איום ממשי על המשטר, אך קיים פוטנציאל להסלמתן ולהתרחבותן עקב מצבם הנואש של האזרחים.

הסמים של אסד - המשבר הכלכלי בסוריה והסנקציות הבינלאומיות המוטלות על המדינה העצימו את תופעת הייצור והסחר בסמים, בעיקר של סם הקפטגון, בחסות המשטר ויחידות בצבא הסורי הנהנות מהרווחים העצומים שתעשיה זו מניבה. כדורי הקפטגון מציפים בשנים האחרונות את המזרח התיכון ובעיקר את ירדן, ערב הסעודית ומדינות נוספות במפרץ. מומחים מעריכים שמאז אפריל נתפסו כדורי קפטגון בשווי של יותר ממיליארד דולר באזור. ואכן, שאיפה שאסד יחדל מהפצת הסם, תופעה שהוא אחראי לה, הייתה בין המניעים לחידוש היחסים עם משטרו. ירדן, המוטרדת מאוד מתפוצת הסם בשטחה, אימצה מדיניות כפולה מול המשטר הסורי: מצד אחד היא מגבירה עמו את שיתוף הפעולה המודיעיני והמבצעי כדי להיאבק יחד עימו בתופעה. ומנגד ועל בסיס הבנה מפוכחת שהמשטר אינו מתכוון באמת לבלום את ייצור הסם והסחר בו, נוקטת מהלכים תקיפים וחריגים, ביניהם תקיפות אוויריות של מעבדות סמים, האחרונה שבהן בוצעה בתחילת ספטמבר, סיכול ממוקד של סוחר סמים בדרום סוריה (במאי), וכן יירוטים של רחפנים נושאי סמים ונשק לשטח הממלכה. הסם הסורי לא תחום למזרח התיכון ולאחרונה אף דווח שבגרמניה נחשפו מעבדת סמים סורית וכדורי קפטגון בשווי של 20 מיליון דולר. מוערך שהיקף חדירת הסם לאירופה צפוי לגדול בשל הרצון הסורי לגרוף רווחים.

גלי אלימות וטרור -  חיסולים פנימיים ועימותים אלימים בין קבוצות שונות בסוריה הינם תופעה  שבשגרה בסוריה ובחודשים האחרונים נראה כי הגיעו לשיאים חדשים. דרום המדינה נותר אזור כאוטי, המהווה זירת התגוששות בין כוחות המשטר למתנגדיו. בצפון מערב התגברו תקיפות המשטר והכוחות הרוסיים נגד ארגוני אופוזיציה וחודשו ההפצצות חסרות ההבחנה, כולל מתקפה הרסנית על שוק ירקות במחוז אדליב ב-25 ביוני, שהותירה עשרות פצועים ולפחות 13 הרוגים. באותו אזור, ולראשונה מזה שנים, ארגון ג'האדיסטי בשם 'אנצאר אל-תוחיד', המזוהה עם אל-קאעדה, פוצץ מנהרת תופת מתחת למוצב צבאי סורי וגרם הרג בקרב כוחות הצבא.

במזרח המדינה ובאזור דמשק, ארגון הטרור דאע"ש ביצע לאחרונה רצף פיגועים קטלני שלא נראה כמותו מאז 2018, וגבה אבדות רבות מכוחות הצבא הסורי. הבולט ביניהם - בתחילת אוגוסט מארב ירי לאוטובוס של כוחות הצבא באזור דיר א-זור, שהוביל ליותר מ-30 הרוגים. בתחילת ספטמבר התגברו חילופי אש בין מיליציות שבטיות לבין לוחמים כורדים על רקע מאבקי שליטה בדיר א-זור. התפתחות זו, אם תתעצם, עלולה לערער את יציבותה של הברית בין הכורדים (בהובלת ארגון הכוחות הסורים הדמוקרטיים-SDF) לבין השבטים הערביים, הנאבקים יחד בדאע"ש בחסות אמריקאית. כל אלה מעידים על השליטה הרעועה של אסד במדינתו, כולל בשטחים הנמצאים לכאורה תחת שליטתו, וממחישים את הפער בין מעמדו האזורי לחולשתו הפנימית.

ריבוי המתיחויות וההיתקלויות הצבאיות לא מוגבל רק לכוחות המקומיים בסוריה אלא זולג כעת גם ליחסים בין רוסיה לארצות הברית הפועלות בזירה: האמריקאים מלינים בחודשים האחרונים על הטרדות בלתי פוסקות של מטוסים רוסיים, המפרים את המרחב האווירי שבו פועלים כוחותיהם במסגרת המאבק בדאע"ש. בסוף יולי, מטוס קרב רוסי אף גרם נזק למל"ט אמריקני מעל סוריה כשהיה במשימה שקשורה למלחמה בארגון הטרור. לטענת ארצות הברית, היה זה חלק ממזימה משותפת של מוסקבה וטהראן להתיש את הכוחות ולהביא לנסיגתם מסוריה.

הנשק האיראני והתקיפות הישראליות

מציאות כאוטית זו מאפשרת לאיראן ושלוחיה לפעול באופן חופשי כמעט בסוריה ולהעמיק את אחיזתם בצבא, ששיקומו ותפקודו תלויים בסיוע מטהראן. גם ההתמקדות הרוסית במלחמה באוקראינה מקלה על איראן להרחיב פעילותה ולהעמיק את שיתופי הפעולה הכלכליים והצבאיים שלה עם המשטר. המכון האמריקני לחקר המלחמה (Institute of War) ציין בדו"ח שפורסם ביוני 2023 כי כוח קדס של משמרות המהפכה וחזבאללה הקימו מפקדות ובסיסים צבאיים נוספים במזרח המדינה, ובהם מחסני נשק, מחנה אימונים ומבני מגורים. זאת, במסגרת מאמציה של איראן לאבטח נתיבי תחבורה ברחבי המדינה, כולל לרמת הגולן וללבנון. אל מול מאמצי ההתבססות והמשך העברות הנשק מאיראן, ישראל ממשיכה במערכה שבין המלחמות (מב"ם) ומתחזקת את מערך התקיפות בסוריה, בדגש על יעדי משטר, שלרוב מזוהים עם פעילות איראנית. הארגון הסורי לזכויות אדם פרסם בחודש אוגוסט דו"ח ולפיו ישראל תקפה בשטח סוריה 26 פעמים מאז תחילת השנה. בתקיפה שבוצעה ב-28 באוגוסט בשדה התעופה הבין-לאומי חלב הושמד משלוח צבאי איראני, שהכיל ציוד רגיש (ייתכן כזה הקשור להגנה אווירית). כפי שאירע על שום הנזקים שנגרמו בתקיפות קודמות, גם הפעם נסגר שדה התעופה לפעילות ושב לפעילות לאחר מספר ימים. ב-13 בספטמבר אירעו שתי תקיפות במערב סוריה: בשדה התעופה הצבאי אל-שועיראת וקודם לכן בטרטוס, ככל הנראה נגד עמדות הגנה אווירית.

על רקע הנורמליזציה האזורית עם אסד, שעה שכאוס פנימי מתחולל בסוריה ואיראן מתעקשת לשמר אחיזה במדינה, ראוי שהמדינות הערביות יציבו דרישות תקיפות יותר כלפי אסד ויתנו את העמקת הנורמליזציה עם סוריה והסיוע הכלכלי לה בנקיטת צעדים מוחשיים על ידי המשטר. במרכזם אמורים להיות בלימתה של תעשיית הקפטגון, מאבק בדאע"ש, הגברת המשילות בדרום וביתר האזורים שבשליטת המשטר וצמצום הנוכחות האיראנית בשטח סוריה. בנוגע לישראל, מעמדו האזורי המתחזק של אסד וביטחונו העצמי הגובר עלולים לצמצם את נכונותו להכיל את התקיפות הישראליות ולהאיץ בו להגיב, מה גם שתקיפות ישראליות במהלך עשור לא בלמו את מאמצי ההתעצמות הצבאית של איראן ושלוחיה בסוריה. מכאן מתבקש, שלצד שכלול ועדכון המערכה הצבאית של צה"ל בסוריה, ישראל תרחיב את מדיניותה ביחס למדינה זו גם למערכה דיפלומטית, ותעמיק את השיח ואת שיתופי הפעולה עם המדינות הערביות החולקות עימה אינטרס משותף ביחס אליה. שילוב מאמץ צבאי ומאמץ דיפלומטי עשוי לשפר את המענה לאתגרים הביטחוניים הנשקפים לישראל בזירה זו.