צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים ספרים צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם

צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם

המכון למחקרי ביטחון לאומי, יוני 2023

יורם שוייצר
אביב אורג
חיים איסרוביץ'

היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה.


ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה.


הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.


להורדת הספר המלא לחצו כאן | לרכישת הספר - שלחו בקשה למייל: omerw@inss.org.il

תוכן עניינים:

כשנשאל ראש ממשלת בריטניה לשעבר, הרולד מקמילן, כיצד נקבעת מדיניות של ממשלה, הוא השיב ״אירועים, נערי היקר, אירועים״ (Will, 2002). טוני בלייר ואחרים הרבו לצטט אותו משום שביטא אמת המוכרת לרבים מהמנהיגים, שלפיה אף כי לראשי מדינות יש מדיניות נשאפת ומתוכננת מראש, לאור שיקולים אסטרטגיים המנחים אותה, בסופו של דבר אירועים חריגים המתרחשים באופן בלתי מתוכנן וההד התקשורתי שנלווה אליהם הם שמשפיעים על דעת הקהל ומקבעים סדר יום ותודעה ציבורית. פעמים רבות אירועים חריגים בעלי פרופיל ציבורי גבוה מאלצים פוליטיקאים וראשי מדינות לעסוק בהם ולסטות מתוכניותיהם המקוריות, בהתאם לעוצמת הלחצים שמפעיל עליהם הציבור, התובע מהם לדאוג לביטחונו ולרווחתו...
קרא/י עוד

ארגון אל־קאעדה התבסס מאז תחילת דרכו על אידיאולוגיה דתית פונדמנטליסטית מזרם הסלפייה־ג׳האדייה, שהתגבשה במהלך שנות ה־80 של המאה ה־20 על בסיס כתביהם של אידיאולוגים אסלאמיים ממאות קודמות. אידיאולוגיה זו מגלמת תפיסות עולם, פרשנויות ודעות שהתפתחו לאורך השנים בקרב הוגי דעות וחכמי הלכה, תוך התאמתם לשינויים שהתרחשו בעולם הערבי־המוסלמי ולנוכח נסיבות המשתנות גם בעולם שמחוצה לו...
קרא/י עוד

בתאריך 26 בפברואר 1993 החריד פיצוץ אדיר את מרכז הסחר העולמי בניו יורק. טנדר גדול עמוס חומר נפץ מאולתר במשקל של טונה התפוצץ בחניון התת־קרקעי של צמד המגדלים. שישה בני אדם נהרגו ויותר מ־1,000 נפצעו, בעיקר משאיפות עשן רעיל. מומחי חבלה קבעו כי אילו החנו מבצעי הפיגוע את הטנדר שנשא את המטען בצמוד לעמוד מרכזי, היו המגדלים קורסים...
קרא/י עוד

הרושם שהותירה מתקפת ה־11 בספטמבר על העולם יצר לאל־קאעדה תדמית של ״כוח אסלאמי בנסיקה״ — ענק טרור רב־כוח ובעל השפעה מאגית על תומכיו. תדמית זו הגבירה את ההתלהבות מהארגון בקרב צעירים מוסלמים ברחבי העולם, תרמה להצטרפותם של מתנדבים חדשים רבים, הכניסה לו כסף רב מתרומות ובעיקר הכניסה את אל־קאעדה לתנופה לא רגילה של פעילות ותכנון פיגועים שיזמו מפקדיו הצבאיים של הארגון עוד לפני ה־11 בספטמבר 2001, בפרט ח׳אלד שיח׳ מחמד, שיזם שורה של מבצעי טרור במקביל להתמקדותו בהכנות ל״מבצע המטוסים״...
קרא/י עוד

לאחר מותו של בן לאדן נבחר סגנו, איימן א־זוואהירי, למנהיג אל־קאעדה והפך לדמות הסמלית הבכירה בארגון ובמערכת הבריתות שלו. על אף הדרך הממושכת שעשה א־זוואהירי לצידו של בן לאדן מאז המאבק בסובייטים באפגניסטן והקמת אל־קאעדה בשנות ה־80 , ולמרות שהיה אחד האידיאולוגים והדוברים המובילים של הארגון, מעמדו ההיררכי בארגון לא היה רם משל עמיתיו עד יוני 2001 , לאחר שארגון הג׳האד המצרי ואל־קאעדה התאחדו, והוא גם לא היה פופולרי. גם מעמדו הפורמלי החדש של א־זוואהירי, כסגנו של בן לאדן, לא העניק לו את ההילה שליוותה את בן לאדן, והוא המשיך לחסות בצילו לאורך השנים. גם אחרי שמונה לראש אל־קאעדה נאלץ א־זוואהירי להתמודד עם קשיים פנימיים שאתגרו את יכולות ההנהגה שלו עד חיסולו בתקיפה אמריקאית ב־31 ביולי 2022...
קרא/י עוד

אל־קאעדה ודאע״ש שמו דגש על העברת המסרים שלהם כחלק ממערכת תודעה מתוכננת ומאורגנת שניהלו לא רק בדרך של ״תעמולה באמצעות מעשה״, קרי ביצוע פיגועים המוניים אכזריים שזכו להדהוד בתקשורת הבינלאומית, אלא גם בהקמת מערכי הסברה ותעמולה שהתבססו על טכנולוגיות מתקדמות. בכך הפכו שני ארגוני הטרור ושותפיהם, ובייחוד דאע״ש, כשהפך לישות טריטוריאלית עם הקמת ׳המדינה האסלאמית׳ וניצל את השיפור הטכנולוגי וההתפתחות העצומה ברשתות החברתיות, למייצגים הנוכחיים והבולטים ביותר של ״תיאטרון הטרור״...
קרא/י עוד

עיון בתולדות תנועות זרם הסלפייה־ג׳האדייה, בעיקר בפעילותם של הארגונים שהתלכדו סביב אל־קאעדה ובהמשך סביב ׳המדינה האסלאמית׳ ודאע״ש ב־ 30 השנים האחרונות ואף יותר מכך, מלמד אותנו כי היו להן תקופות של גאות ושפל וכי ידעו להשתקם מתקופות השפל ולגלות כושר עמידה ויכולות התאוששות גבוהים....
קרא/י עוד

מול איום הטרור המתמשך, הקהילה הבינלאומית בהובלתה של ארצות הברית צפויה להמשיך להשתמש במגוון כלים — צבאיים, מודיעיניים, דיפלומטיים, משפטיים וכלכליים — שבהם נעשה שימוש בשני העשורים האחרונים בניסיון לצמצם, אם לא למנוע לחלוטין, את יכולתם של ארגוני הסלפייה־ג׳האדייה ותומכיהם להוציא לפועל פיגועים גדולים, בייחוד בסדר הגודל של מתקפת ה‑11 בספטמבר...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
יורם שוייצר
יורם שוייצר הוא חוקר בכיר וראש התוכנית למחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי משנת 2003. סא"ל (מיל') שוייצר שירת בקהילת המודיעין כראש מדור טרור בינלאומי באמ״ן וכאיש צוות בכוח המשימה לאיתור שבויים ונעדרים במשרד ראש הממשלה. לאחר שחרורו שימש יועץ מומחה לארגוני טרור במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון, וכן כיהן כחוקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) בהרצליה. בעל תואר MA בהיסטוריה צבאית ודיפלומטית מאוניברסיטת תל אביב, משתתף מזה שנים בכנסים בישראל ובחו״ל ומרצה בנושאים שבתחומי מומחיותו. בין פרסומיו: הספר ׳הפתעה צפויה – מתקפת הטרור בארצות הברית ב־11 לספטמבר 2001 והשלכותיה' (עם שאול שי, 2002); 'המדינה האסלאמית – דגל שחור מתנוסס מעליה' (עורך וכותב עם עומר עינב, 2015).
אביב אורג
אביב אורג הוא יוצא קהילת המודיעין הישראלית, עמד בראש דסק ׳אלקאעדה והג׳יהאד העולמי׳ בזירת טרור בחטיבת המחקר באגף המודיעין של צה״ל. לאחר שחרורו ייסד את חברת ׳סייפאיט׳ המייעצת לגורמים בינלאומיים ממשלתיים ופרטיים בנושאי מודיעין וטרור, בדגש על טרור מבית מדרשם של גורמי הג׳האד העולמי. אורג מרצה במסגרת המסלול ללימודי ביטחון בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. בין פרסומיו הבולטים: "המזכר האודיסיאה של אל־קאעדה אל הג׳יהאד העולמי" עם יורם שוייצר (2014) במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי; הספר Jihad Global The Movement עם פרופסור רוהאן גונרטנה (2015) שפורסם בניו יורק; והספר Terror O Nὀs Entre עם הנריקה צימרמן (2018), שיצא לאור בפורטוגל. אביב אורג הוא היוצר (עם הבמאים הנריקה צימרמן ואנה סומרשף והמפיק גידי אביבי) ואחראי התחקיר והתוכן של סדרת הטלוויזיה התיעודית ׳ג׳יהאד עכשיו׳, ששודרה בערוץ 1 בשנת 2016 ואשר הייתה מועמדת לפרס פורום היוצרים הדוקומנטריים 2016.
חיים איסרוביץ'
ד״ר חיים איסרוביץ הוא עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן וכתב ופרשן לענייני חוץ. עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת בר־אילן עסקה בהתפתחות הדוקטרינה הבריטית ללחימה בטרור בצפון אירלנד בשנים 1968 עד 2005, והדוקטרינה הישראלית מול ארגוני הטרור הפלסטיניים באותן שנים. קיבל את הפרס הראשון של מלגת קרן רגוניס במכון למדיניות נגד טרור על מחקרו "להכריז ולחסום: הצו הנשיאותי 13224 ומשמעותו במסגרת המאבק במימון הטרור" (2019), העוסק בזווית הכלכלית של המאבק האמריקאי בטרור. ד״ר איסרוביץ היה חבר בוועדה המייעצת של COMMS-SAFE - פרויקט של ישראל והאיחוד האירופי לגיבוש מדריך להתנהלות תקשורתית במהלך אירועי טרור. הוא משמש כתב ופרשן לענייני חוץ של העיתון מעריב, מפרסם כתבות בנושאי חוץ וביטחון במגזינים ישראליים מובילים ומפרשן בכלי תקשורת בסוגיות חוץ וביטחון.
סוג הפרסום ספרים
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.