כיצד המודיעין הגלוי עיצב את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על כיצד המודיעין הגלוי עיצב את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה?

כיצד המודיעין הגלוי עיצב את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה?

"המלחמה הדיגיטלית הראשונה" – כך ניתן לכנות את המלחמה המתרחשת זה כמעט שנה באירופה, נוכח הצפת המידע הגלוי, שמצד אחד מסייעת לארגוני המודיעין לקבל תמונה מדויקת יותר, אך מנגד גם עשויה לגרום לשיבוש נתונים ולבלבול. מה בישראל יכולים ללמוד מהמצב באוקראינה על שימוש נכון במודיעין הגלוי בשעת מלחמה?

מבט על, גיליון 1678, 2 בינואר 2023

English
סא"ל ת"ז (משרת באמ"ן)
תמיר הימן

ברחבי העולם עוקבים מקרוב אחר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ערפל הקרב המאפיין את מלחמות העבר בולט בהיעדרו במלחמה הזו הודות למידע גלוי רב, שזורם מהשטח בזמן אמת בכל רחבי הרשת. המלחמה אמנם רחוקה מסיום, אך כבר בשלב זה ניתן לראות כיצד השימוש במידע גלוי (OSINT), המבוסס על יכולות מסחריות, קהילות שיתוף ידע ברשתות החברתיות וכלי בינה מלאכותית שפותחו במגזר הפרטי, שיפרו את יכולות איסוף המודיעין של הצבא האוקראיני וקיזזו את היתרון היחסי של הצבא הרוסי. בחודש שעבר, גנרל סר ג'יימס הוקנהול, מפקד הפיקוד האסטרטגי הבריטי, האמון על ארגוני המודיעין הצבאיים, בניין הכוח והתכנון בממלכה, התייחס לנושא זה במסגרת כינוס וירטואלי של מכון המחקר המלכותי RUSI. הוקנהול התחייב לשינוי גישה בנושא בקרב ארגוני מודיעין בבריטניה. במאמר יוצגו עיקרי דבריו והמלצותיו הרלוונטיות גם לארגוני המודיעין בישראל.


"המלחמה הדיגיטלית הראשונה"

המלחמה באוקראינה היא "המלחמה הדיגיטלית הראשונה" בהיסטוריה. המונח אינו מתייחס כלל ליכולות הלחימה המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת, אלא מבליט את זירת הפעולה התוססת שמתנהלת במרחב הדיגיטלי, סמוך לשדה הקרב ולעיתים אף מתוכו, בהשתתפות מיליוני בני אדם וארגונים מסחריים המחוברים לאינטרנט.

משימתם של ארגוני מודיעין במלחמה היא לאסוף כמה שיותר מידע זמין על אודות האויב ולהפיג את ערפל הקרב. כיום, במרחב הגלוי ניתן למצוא תצלומי לווין מסחריים, מידע טכני שנאסף על ידי חברות התקשורת (מיקום, עומסי פעילות) ותוכן מגוון, שנאסף ומפורסם על ידי פרטים ברשתות החברתיות. עיקר המידע ששימש את אוקראינה לצורך היערכות לקראת ובמהלך הפלישה הצבאית הרוסית אותר במרחב הגלוי.

This drone footage is from the industrial area in Bakhmut’s east. I believe this is from yesterday which would prove that Russians are trying to creep back to Bakhmut. This advance, however, was devastating for them. #Bakhmut #Ukraine pic.twitter.com/rG9pQyIZz4

— (((Tendar))) (@Tendar) December 23, 2022

ציוץ בטוויטר המפיץ מודיעין גלוי מהמלחמה באוקראינה

הודות לכך שהמידע היה בעיקרו בלתי מסווג, ניתן היה לנתח אותו באמצעות יכולות עיבוד מתקדמות, מבוססות בינה מלאכותית, שפותחו בענקיות הטכנולוגיה במגזר הפרטי. המידע שעובד בארצות הברית ובבריטניה שותף בקלות עם ארגוני מודיעין ברחבי העולם, ובאוקראינה בפרט, ללא חסמי מדיניות המוכרים היטב לאנשי מודיעין בשגרת עבודתם. המידע שנאסף סיפק מענה איכותי לשאלות דוגמת מתי, היכן ובאיזה היקף הפלישה הרוסית מתרחשת. לכן, במלחמה הדיגיטלית ינצח מי שיבין מהר יותר כיצד למצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הגלוי.

הקרב על התודעה

אחד התנאים ההכרחיים ליכולתו של הצבא האוקראיני להדוף את הצבא הרוסי הוא גיוס הסיוע הבינלאומי. התמיכה המתמשכת של מדינות העולם, בפרט בהקשר המודיעיני אך גם בהיבטים הצבאיים והכלכליים, היא תוצאה של הבנה מדויקת וחסרת תקדים בעולם את המצב בשטח.

המודעות למתרחש באוקראינה אותגרה לא פעם על ידי לוחמת המידע ומהלכי ההונאה הרוסים. כך למשל, ב-16 בפברואר 2022, רוסיה הצהירה על כוונתה להסיג את כוחותיה מהגבולות, אך תוך דקות בודדות המידע הופרך על  ידי קהילות שיתוף ידע ברשתות החברתיות. הוזרמו תמונות ודיווחים חיים מהשטח, שהוכיחו שהכוחות לא נסוגו אלא שיפרו עמדות לקראת תכנית פלישה מעודכנת. המידע הזה היה קריטי לצבא אוקראינה, אך גם סייע לצרכי הסברה ורתימת דעת קהל.

Russia’s most advanced stealth Cruise Missile the X-101 got shot down by a Soviet Igla MANPADS over Kyiv Oblast 🇺🇦 pic.twitter.com/JMoYMmFNsH

— Ukraine Battle Map (@ukraine_map) December 29, 2022

תיעוד שהופץ בטוויטר של יירוט טיל רוסי

לוחמת מידע והונאה הם נדבכים מוכרים בתורות הלחימה, בצבא הרוסי בפרט. בעידן הנוכחי גדלה אחריותם של ארגוני מודיעין להתמודד בשיטתיות עם מאמצי ההונאה כדי למנוע מראש את השפעתם. במסגרת היכולות החיוניות במלחמה דיגיטלית נדרשות "עליונות" במדיה החברתית ופלטפורמות להפצת מידע, אשר נמדדות ביכולת להבין הלכי רוח, לפרסם במהירות דיווחי אמת ולהזים שמועות באמצעות מקורות אמינים.

באוקראינה נעשה שימוש נרחב באזרחים לשם פרסום מהלכי הלחימה ותוצאות הקרבות, לא פעם גם לצרכים של מהלכי תודעה נגדיים. ניתן לומר בבירור, שהשימוש של הצבא והאזרחים באוקראינה ברשתות הגלויות הובילו לאחיזת מציאות מדויקת ולכישלון מלחמת התודעה שניהלה מוסקבה.

אינספור סנסורים ומיקור המונים

בעשורים האחרונים, צבאות העולם וצה"ל בתוכם, שיפרו את יכולות החישה והגדילו את כמות הסנסורים ואמצעי האיסוף על אודות האויב באמצעות טכנולוגיה צבאית מתקדמת. באוקראינה נוכחנו לדעת כי כל אדם וכל אמצעי תקשורת משמש כסנסור.

על-פי נתוני חברות תקשורת באוקראינה, שימוש ברשתות התקשורת הציבוריות סייע להגדיל את טווח הקליטה והשידור של הצבא לעומת שימוש בתשתיות התקשורת שהוקמו על ידו. הרשתות הציבוריות פרוסות ביתירות לטובת גיבוי ועומדות בשגרה במבחני עומס של משתמשים ותעבורת מידע. לרוב, תשתיות אלה יעילות יותר ונגישות יותר, ובפרט כאשר האויב משמיד את מערכי התקשורת הצבאיים. הצבא האוקראיני אימץ את השימוש בתשתיות האזרחיות בשלבים מוקדמים בלחימה וכך זכה ליתרון בשטח.

New Imagery of the aftermath of the attack on the #Russian #Dyagilevo airbase today - burn marks near a Tu-22M bomber. pic.twitter.com/NVlzhXcSse

— ImageSat Intl. (@ImageSatIntl) December 5, 2022

תיעוד חברת לוויין פרטית של תוצאות תקיפה בבסיס רוסי, כפי שהופץ בטוויטר

מדובר בשינוי ניכר בתפיסת האיסוף, ולא ניתן להתעלם מאתגרים האתיים והמוסריים שבתפיסה הזו, שכן המידע שנאסף עלול לפגוע בפרטיותם של המשתמשים. אולם בשעת משבר, כאשר הממשלה האוקראינית והעם האוקראיני נלחמים כתף אל כתף כדי לשרוד, הציבור כולו נרתם לתרום את חלקו כדי להעניק למולדתו יתרון. ויש מקום להניח שגם בישראל, כמו בעבר, הציבור יסייע למאמץ המלחמתי של צה"ל בעת מבחן.

יתר על כן, הציבור נרתם לסייע במאמצי איסוף המידע במנגנון של "מיקור המונים" (Crowdsourcing).

הצבא האוקראיני השמיש פלטפורמות שיח שבהן הציבור הוזמן לדווח על פעילות כוחות רוסים, מיקומים ופריסה. הוקמה רשת מעקב אזרחית, שלא זו בלבד שהכפילה את כוחות התצפית, אלא גם אפשרה לגוון ולהרחיב את נקודת המבט. הצבא הכווין את האזרחים בהתאם לצרכיו והשלים באמצעותם פערי מידע. ככל שהעימות נמשך, כך גדלו וגוונו הדיווחים שנמסרו על-ידי אזרחים בשטח.

כללי המשחק משתנים

אנשי מודיעין לומדים שהערכת המודיעין משולה להרכבת פאזל. האתגר דומה למצב של תמונת פאזל שאינה שלמה וחסרים בה הרבה חלקים. האומנות של איש המודיעין טמונה ביכולת שלו למקם את החלקים שברשותו ולדמיין כיצד אמורים להיראות החלקים האחרים כדי לבנות את התמונה השלמה באמצעות היכרות מעמיקה עם האויב, מתודולוגיה מחקרית ויכולות איסוף.

המידע הגלוי משנה את כללי המשחק משום שהוא משלים כמות רבה עד מאד של חלקים חסרים, בפרט במצבי קיצון כמו מלחמה. במלחמה באוקראינה מידע גלוי השלים פערי הבנה גדולים ביחס למהלכי הקרב וסיפק תשובות מהימנות ומדויקות לשאלת הערכתם של נזקי קרב יותר מכל מקור אחר. זוהי דוגמה חשובה משום שאלו סוגיות שהעסיקו את הממשלה באוקראינה ואת מקבלי ההחלטות בעולם בדיונים על המשך המהלכים והיקף הסיוע.

Explosions reported from the Russian “Engels-2” airbase in Saratov. #Saratov #Russia #Ukraine pic.twitter.com/ucYjvDRENL

— (((Tendar))) (@Tendar) "המלחמה הדיגיטלית הראשונה" – כך ניתן לכנות את המלחמה המתרחשת זה כמעט שנה באירופה, נוכח הצפת המידע הגלוי, שמצד אחד מסייעת לארגוני המודיעין לקבל תמונה מדויקת יותר, אך מנגד גם עשויה לגרום לשיבוש נתונים ולבלבול. מה בישראל יכולים ללמוד מהמצב באוקראינה על שימוש נכון במודיעין הגלוי בשעת מלחמה?December 26, 2022

תיעוד פיצוץ בבסיס חיל אוויר רוסי, כפי שהופץ בטוויטר

אף על פי כן, יש לקחת בחשבון שהשימוש שבמידע גלוי להערכת מודיעין וקבלת החלטות טומן בחובו גם סיכונים. אם נמשיך את ההסבר דרך משל הפאזל, נסכים שכאשר יש יותר חלקים ממה שיש צורך בהם, אפשר שנימצא מרכיבים פאזל שונה לחלוטין מזה שתוכנן במקור ואז תתקבל תמונה אחרת, מטעה. לעיתים זוהי דרך מצוינת לפתח חשיבה יצירתית ולהרחיב את גבולות הדמיון, אך בזמן מלחמה - אנשי מודיעין מחפשים דרך להתמקד ולמנוע בלבול והטיות.

בעולם שבו מתחברים לאינטרנט מדי שנייה 127 מכשירים חדשים שמפיצים תוכן, יש בהכרח יותר מידע ממה שיש בו צורך ומקום רב יותר לפרשנות העלולה להסיט את מקבלי ההחלטות לכיוונים שגויים. לכן, המידע הגלוי לעולם לא יוכל לעמוד בפני עצמו, אלא להוות נדבך משלים למקורות מסווגים בעלי רמת מהימנות ודיוק גבוהה יותר.

השינוי החשוב שאנו למדים בהקשר הזה מהמלחמה באוקראינה הוא, שאם בעבר ארגוני מודיעין צבאיים נטו להרשות לעצמם לצמצם את האיסוף ממקורות במרחב הגלוי ולבסס את הערכותיהם והמלצותיהם בעיקר על מידע מסווג, אזי כיום החלטה כזו היא בלתי אחראית. תהיה זו הלכה למעשה התעלמות מעושר של מידע זמין בעל ערך רב, אך חמור מכך - התעלמות מזירת פעולה מרכזית במלחמה.

סיכום

הפוטנציאל הגלום במודיעין הגלוי מוכר בקרב ארגוני מודיעין בארץ. חלה התקדמות דרמטית בתחום אשר הובילה לכך שיכולות אגירת המידע, עיבוד מבוסס על בינה מלאכותית והיתוך מידע הם פורצי דרך בעולם ומתבצעים בשיתוף פעולה עם התעשייה. אך עדיין בניין הכוח העיקרי מוטה למקורות המסווגים, החיבור בין עולם המודיעין המסווג לעולם המודיעין הגלוי והשיתוף של אזרחים ותשתית אזרחית בהערכת המודיעין והגברת מקורות האיסוף עדיין נחשב טאבו.

עוד מוקדם לחתום את לקחי המלחמה באוקראינה, אך יחסי הגומלין שנוצרו בין המדינה, הצבא וארגוני המודיעין לבין המדיה החברתית, הפלטפורמות המסחריות והציבור הם בהחלט קריאת השכמה. בהשוואה להתרחשויות באוקראינה, ספק אם מדינות המערב, וישראל בפרט, ערוכות להפעיל את הציבור והחברות הפרטיות באותה היעילות. אם לא נשכיל לאמץ את שינוי הגישה כבר עכשיו, סביר שלא נהיה ערוכים להתמודדות עם אתגרים העומדים לפתחנו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםרוסיהמלחמת אוקראינה-רוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS (INSS modification)
למרות המאמץ להישאר בסוריה – רוסיה מאבדת מעמד ביטחוני מוביל במזרח התיכון
כיצד באה לידי ביטוי הנוכחות הרוסית בסוריה לאחר נפילת משטר אסד – ומהן המשמעויות לישראל?
26/01/25
REUTERS/Azamat Sarsenbayev
הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי
תקרית הפלת מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" חשפה את היחסים המורכבים בין רוסיה לשכנותיה הפוסט-סובייטיות ואת נסיגת השפעתה באזור לטובת שחקנים חדשים
09/01/25
Rami Alsayed/NurPhoto
מתקפת המורדים בסוריה - תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
מהן המשמעויות של מתקפת הפתע של המורדים הסורים נגד שלטון אסד, מיהם השחקנים המעורבים – ומהן ההשלכות על ישראל?
02/12/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.