היום שאחרי עבאס: משמעויות אסטרטגיות לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים היום שאחרי עבאס: משמעויות אסטרטגיות לישראל

Marko Djurica / Reuters (עיבוד INSS)

היום שאחרי עבאס: משמעויות אסטרטגיות לישראל

לחצו על ה-PLAY לצפייה בסרטון "יוזמת 'צמצום הסכסוך' – דרך בטוחה למדינה אחת"

מזכר 224, אוקטובר 2022

English
אודי דקל
נועה שוסטרמן

מאז שנת 2005, מחמוד עבאס (אבו מאזן) חובש שלושה כובעים: נשיא הרשות הפלסטינית, מזכ"ל אש"ף ויו"ר תנועת פתח. בתקופת שלטונו הוביל עבאס את המערכת הפלסטינית להישגים, אך נזקפים לחובתו כישלונות ובראשם הפיצול בין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לבין חמאס שהשתלט על רצועת עזה ב-2007, וכן חוסר ההתקדמות לעבר היעד הנכסף של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. על אף הביקורות והאתגרים, לא התערער מעמדו של עבאס כנשיא הרשות ומזכ"ל אש"ף, ובתקופת כהונתו, שהחלה אחרי האינתיפאדה השנייה, שוררת יציבות ביטחונית בגדה המערבית. בשנים האחרונות גוברות השמועות בדבר ירידתו הצפויה של עבאס מהבמה, בין מרצון ובין מכורח, מועמדים פוטנציאלים מתארגנים "ליום שאחרי עבאס" ותכונה רבה מורגשת בזירה הפלסטינית ונותנת את אותותיה ביציבות הביטחונית באזור.


צוות חוקרים הנמנים עם תוכנית הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בחן וניתח את רכיבי שלטונו של עבאס; את נקודות החוזק והחולשה שלו; תרחישים אפשריים בעקבות עזיבתו; ואת ההשלכות האפשריות לזירה הישראלית-פלסטינית "ביום שאחרי עבאס". מטרת הניתוח במזכר זה אינה לנבא מי יחליף את עבאס אלא לשרטט קשת תרחישים שבאמצעותה אפשר ללמוד על האתגרים וההשלכות על ישראל הנובעים מכל אחד מהם, תוך התמקדות בשלושה תרחישים מובילים: העברת השליטה באופן מסודר למנהיג או לקבוצת הנהגה משורות הפתח, תוך המשך תפקודה של הרשות הפלסטינית; מאבקי ירושה מתמשכים שיגרמו להיחלשות הרשות הפלסטינית ולהתחזקות חמאס והשפעתו; כאוס ואובדן שליטה של הרשות עד כדי התפרקותה והחזרת מפתחות השליטה לידי ישראל.


כמו בכל מחקר מוכוון מדיניות, הכותבים גיבשו המלצות למדיניות ולפעולה של ממשלת ישראל אל מול הזירה הפלסטינית “ליום שאחרי עבאס”. חלק מההמלצות רלוונטיות להווה, כאשר עבאס עודנו בשלטון. יכולתה של המערכת הפלסטינית להתמודד עם עזיבה פתאומית של עבאס תושפע מאוד מיכולתה של הרשות לנהל תהליך חילופין מסודר ויציב, ללא מאבקי ירושה. בידי ישראל כלים לסייע בכך, כגון חיזוק הרשות הפלסטינית ומשילותה, במטרה לשרת את האינטרסים המדיניים-ביטחוניים של מדינת ישראל ולמנוע הסלמה ביטחונית שעלולה לזלוג לשטחיה.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא 

תוכן עניינים:

שאלת מחליפו או יורשו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) היא אחד הגורמים המעצבים החשובים ביותר בזירה הפלסטינית בשנים האחרונות. היא מאיצה את היריבות בין גורמי הכוח העיקריים – פתח וחמאס – וגורמת לפגיעה באפקטיביות השליטה של הרשות. כאשר עזיבתו של עבאס תהפוך למציאות תיווצר טלטלה פוליטית ואף משבר של ממש במחנה הפלסטיני. עבאס מכהן בשלושה תפקידים מרכזיים בזירה הציבורית הפלסטינית: נשיא הרש״פ, תפקיד שאליו נבחר בבחירות ב־2005; יו״ר אש״ף ויו״ר תנועת פתח, אך כיום הוא נתפס כשליט דיקטטורי, שכן בחירות להחלפתו או לבחירתו מחדש מעולם לא התקיימו...
קרא/י עוד

מחמוד עבאס בן ה־86 בעת כתיבת שורות אלה מחזיק מזה 17 שנים בשלושת תפקידי ההנהגה הבכירים בזירה הפלסטינית: יו״ר הארגון לשחרור פלסטין (אש״ף); נשיא הרשות הפלסטינית (רש״פ); יו״ר תנועת פתח. עבאס ירש את תפקידים אלה מקודמו, יאסר ערפאת, שכיהן כיו״ר הוועד הפועל של אש״ף במשך 35 שנים, כיו״ר פתח כארבעה עשורים וכנשיא הרש״פ במשך עשר שנים. עלייתו של עבאס לכס ההנהגה הפלסטינית סימנה את סופה של תקופת האינתיפאדות - ההתקוממויות העממיות הפלסטיניות - שהובלה על ידי מנהיגות לובשת מדים ושילבה בין טרור למדיניות...
קרא/י עוד

לאחר הסתלקותו של עבאס מהזירה הפוליטית יתפנו לאיוש מחדש שלושה תפקידי מפתח...
קרא/י עוד

תרחיש א – מועמד מוסכם; תרחיש ב – מאבקי ירושה; תרחיש ג – בחירות; תרחיש ד – כאוס, אי־יציבות מסוכנת והתפרקות הרשות הפלסטינית; תרחיש ה – דומיננטיות של חמאס בגדה המערבית...
קרא/י עוד

לירדן, למצרים ולמדינות המפרץ יש עניין בחילופי ההנהגה הפלסטינית בתהליך מהיר ונטול אלימות. למדינות אלה אינטרס משלהן, כל אחת בפני עצמה, בהרכבה של ההנהגה, ולכל אחת מהן מידת השפעה שונה, ובכל מקרה מוגבלת, על זהות היורש או היורשים של עבאס...
קרא/י עוד

בשל ריבוי הגורמים המשפיעים והתרחישים האפשריים קיים קושי לנבא את עתיד המערכת הפלסטינית. לפיכך על ישראל להתכונן לארבעה מצבי יסוד של הרשות הפלסטינית ביום שאחרי עבאס: רשות פלסטינית מתפקדת והמשך התיאום; רשות פלסטינית עוינת כלפי ישראל; רשות פלסטינית שאינה מתפקדת ואף כושלת; התפרקות הרשות הפלסטינית...
קרא/י עוד

_______

הרעיונות במזכר גובשו על ידי צוות חוקרי וחוקרות המכון למחקרי ביטחון לאומי, רובם בעלי ניסיון רב שנים בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני (לפי סדר א”ב): תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר אופיר וינטר, ד"ר חגי אטקס, ד"ר יואל גוז'נסקי, יוחנן צורף, גב' נועה שוסטרמן, השגריר ד"ר עודד ערן, ד"ר ענת קורץ, עו"ד פנינה שרביט-ברוך, ד"ר קובי מיכאל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
לאן מועדות פניה של עיראק?
20 בינואר, 2026
13:00 - 13:00
REUTERS (modified by INSS)

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Harun Ozalp / Anadolu via REUTERS
המעבר לשלב ב' ברצועת עזה – אתגר חסר תקדים לישראל
מהם האתגרים והחששות שעלו – הן בירושלים והן ברמאללה - בעקבות ההכרזה על מעבר לשלב השני בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, וכיצד על ישראל לפעול?
25/01/26
Habbou Ramez/ABACA via Reuters Connect and REUTERS (modified by INSS)
דה־חמאסיזציה של רצועת עזה: למידה ממודלים מערביים וערביים של דה־רדיקליזציה
תהליכי הרדיקליזציה שעברה החברה הפלסטינית ברצועת עזה אינם תופעה חדשה, אך הם הואצו והועמקו באופן דרמטי מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. תחת שלטונו הפכה רצועת עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם הזדמנות היסטורית נדירה. על פי מזכר זה, פירוז צבאי ושיקום פיזי לבדם לא יבטיחו יציבות ביטחונית לאורך זמן, ונדרש מהלך עומק של "דה-חמאסיזציה": פירוק ההגמוניה האידיאולוגית והמוסדית של חמאס והחלפתה בתשתית אזרחית ורעיונית מתונה יותר. המזכר מציע ניתוח השוואתי של מודלים לדה-רדיקליזציה מהעולם המערבי וממדינות ערב ומצביע על כך שהמודלים המערביים, דוגמת אלו שיושמו בגרמניה וביפן, מתקשים לספק מענה הולם להקשר התרבותי והפוליטי בעזה. במקום זאת מציע המזכר לאמץ עקרונות פעולה מתוך מודלים ערביים בני זמננו, ובפרט המודל האזרחי-טרנספורמטיבי המיושם במפרץ, המשלב יד קשה נגד גורמי קיצון עם חינוך מחדש לסובלנות דתית ושיקום כלכלי נרחב. המזכר מתווה אסטרטגיה אינטגרטיבית הכוללת פירוז ביטחוני מתמשך, רתימת קואליציה ערבית למתן לגיטימציה דתית ופוליטית והצבת אופק מדיני ממשי, כמשקל נגד לאתוס ההתנגדות. רק שילוב בין מרכיבים אלו יוכל לגבש אלטרנטיבה שלטונית ורעיונית בת-קיימא לחמאס, ולהוביל למציאות ביטחונית יציבה יותר עבור מדינת ישראל בטווח הזמן הארוך.
21/01/26
Issam Rimawi / Anadolu via REUTERS
הטרור היהודי ביהודה ושומרון – איום ביטחוני-אסטרטגי
לפי דוחות עדכניים, חלה בשנה האחרונה עלייה משמעותית בהיקפה ובחומרתה של הפשיעה הלאומנית של יהודים נגד פלסטינים. עם זאת, הממשלה בוחרת שלא להתמודד בנחישות עם התופעה, שעלולה להוביל להסלמה חמורה
20/01/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע