פרסומים

ב-21 ביולי 2020 פרסמה ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי דו"ח העוסק באיום הנשקף לדמוקרטיה הבריטית מצד רוסיה ובהתמודדות ארגוני המודיעין עימו. הדו"ח, שחלקו מצונזר, שופך אור על התנהלות בריטניה (ובעיקר על מחדליה) מול ההשפעה הזרה הרוסית, שבאה לידי ביטוי בפעילויות שאינן לגיטימיות, המתבצעות במחשכים. מהדו"ח ניתן ללמוד על הקושי של מדינה מערבית ליברלית וחזקה להתמודד עם פעילות ההשפעה הרוסית, המהווה, בראיית כותבי הדו"ח, איום אסטרטגי. לקחים העולים מן הדו"ח רלוונטיים גם למדינות מערביות נוספות, ובהן ישראל. פרסום הדו"ח עוכב במשך יותר משנה, רשמית מטעמים בירוקרטיים, ובפועל כנראה מסיבות פוליטיות: משתמעים ממנו מחדלים שבאחריות הממשלה הנוכחית והקודמות לה (שהיו בשליטת המפלגה השמרנית), קשרים בלתי הולמים בין בית הלורדים לבין אוליגרכים המקורבים לשלטון הרוסי ואף רמיזות כי ייתכן שפרויקט הדגל של המפלגה השמרנית בחמש השנים האחרונות - ה"ברקזיט", היה נגוע בהשפעה זרה רוסית.

אמנם, בקרב מומחים בבריטניה נשמעה ביקורת על הדו"ח וגישתו המכלילה, הן אשר להחמרה בתפיסת האיום והן אשר למענה, שבמקרים מסוימים השתפר או שאינו נידרש. עם זאת, יש חשיבות לעיון מעמיק בדו"ח משום שבריטניה יכולה לשמש כנקודת התייחסות עבור ישראל, העלולה למצוא עצמה תחת איום דומה ואשר גם בקהילת המודיעין שלה קיימים פערים בהתמודדות עם השפעה זרה בכלל, ובפרט רוסית.

איום ההשפעה הרוסי על בריטניה

לפי הדו"ח, רוסיה מעוניינת למצב את עצמה כמעצמה, לקדם עמדה אנטי-מערבית בזירה הבינלאומית, ולפעול להחלשת הדמוקרטיות במערב באמצעות ליבוי מתחים והרחבת שסעים, כפי שנחשף בפעולה המיוחסת לרוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית (2016). בריטניה במיוחד מהווה יעד להשפעה רוסית בשל היותה חברה חשובה בנאט"ו, מקורבת לארצות הברית ומובילה קו תקיף נגד רוסיה בזירה הבינלאומית. בדו"ח מזוהה איום ההשפעה הזרה הרוסית בשלוש גזרות עיקריות:

• תקיפות סייבר, בעיקר מסוג של "פריצה והדלפה" (תקיפה הכוללת פריצה למאגר מידע מאובטח וחשיפתו כדי לפגוע בגורמים מסוימים), שבה הרוסים הפגינו יכולות מרשימות.
• דיסאינפורמציה וההשפעה הפוליטית: אמנם לרוסיה אין יכולת להשפיע ישירות על תוצאות בחירות, בשל השימוש בהצבעות נייר (בדומה לישראל), אולם בידה אפשרות לחשוף מידע מביך על מועמדים פוליטיים, להפעיל את התקשורת הרוסית המשדרת באנגלית (רשתות RT וספוטניק), להפעיל "בוטים" ו"טרולים" ברשתות החברתיות ולממן פעילויות פוליטיות.
• שימוש בתושבים הרוסים המתגוררים בבריטניה. בדו"ח נטען שאנשי עסקים המקורבים לשלטון הרוסי יצרו סביבם רשת של השפעה בסביבה העסקית והפוליטית בבריטניה, אשר כוללת שורת לוביסטים, אנשי יחסי ציבור ועורכי דין, המקדמים את האינטרסים של רוסיה בבריטניה.

העדר אסטרטגיה מתאימה

בשנת 2016 גובשה אסטרטגיה מקיפה להתמודדות עם רוסיה המכונהThe Cross-Whitehall Russia Strategy, וכוללת 14 גופים שונים. הניסיון להציע מענה שלם לאיום הוא צעד נכון, אך כפי שמוערך בדו"ח, היכולת לפעולה משולבת גבוהה הרבה יותר בקרמלין מאשר בבריטניה. זאת, בשל יכולת רוסיה לתעל את השוק הפרטי הרוסי, חברות המדיה, בנוסף לשירותי הביטחון וארגוני הביון הרוסיים, למאמצי השפעה. שנית, ניכר שלא תמיד ברור מי הגורם האחראי על ההתגוננות מפני הפעולות הרוסיות, בשל ריבוי גורמים העוסקים באותו תחום - כך לדוגמה, הדו"ח מגדיר את תחום הסייבר כ"איזור צפוף" - או בשל היעדרם המוחלט.

בנוסף, הדו"ח גורס כי האסטרטגיה שגובשה אינה הולמת את האיום ומציין כי הניסיון לבנות מערכת יחסים חיובית עם רוסיה, המשולב באסטרטגיה הבריטית, נועד לכישלון. כן מודגש בדו"ח כי החוקים הקיימים אינם מעודכנים - החוק נגד ריגול אינו נותן מענה לניסיון השפעה זרה והחוק הבריטי נגד הלבנת הון אינו מאפשר הטלת סנקציות כלכליות על בסיס מעורבות בפשיעה חמורה ומאורגנת.

בעיית יישום האסטרטגיה

בפועל קהילת המודיעין הבריטית התמקדה באיומים נקודתיים (שנותרו חסויים בדו"ח) ולא במענה רחב ומערכתי. א-סימטריה זו שיחקה לידי רוסיה, שכן בידיה אפשרות להגיב במהירות ובאופן נרחב יותר בהיותה בעלת שליטה מרכזית חזקה, ונכונות לפעולה מהירה ואף להסלמה נגד כל פעולה מודיעינית מערבית. הדו"ח מצביע על שני מודלים של התמודדות עם איום ההשפעה הזרה על מדינה מערבית – זה של ארצות הברית, שבמסגרתו ולמרות הביקורת נבחנו ממצאים רלוונטיים ואף פורסמו, ולעומתו זה של קהילת המודיעין הבריטית, שנמנעה מלעסוק באיום כמעט  לגמרי.

בין הסוגיות שסוכנויות המודיעין נמנעות מעיסוק בהן בולטת ההגנה על תהליכים דמוקרטיים, המוגדרת בדו"ח כ"תפוח אדמה לוהט". כן קיים חשש שניסיון לקבוע אילו היבטים בשיח החברתי והפוליטי הם תוצר של התערבות רוסית עלול להיראות כניסיון בלתי ראוי לפגוע בחופש הביטוי ולקבוע "מה היא האמת". אין תמה, אפוא, שארגוני המודיעין הבריטים, המעוניינים בחשאיות ובתמיכת הממשלה והעם, נמנעים מעיסוק בסוגיות נפיצות אלו, גם על חשבון סיכון מסוים לתהליכים הדמוקרטיים.

תוצאה אחת של הימנעות סוכנויות המודיעין מלעסוק בסוגיית ההגנה על תהליכים דמוקרטיים היא הטלת האחריות להתמודדות על גופים לא מתאימים. דוגמה לכך היא הטלת האחריות להתמודדות עם מבצעי דיסאינפורמציה על משרד התרבות והספורט הבריטי, שאינו רלוונטי לטיפול בסוגייה.

כיצד ניתן להתמודד עם השפעה רוסית?

הדו"ח ממליץ על הסדרת תחומי האחריות בין הארגונים ועל העברת ההגנה על הדמוקרטיה לאחריות הMI5- (שירות ביטחון הפנים הבריטי) תחת התוויית מדיניות של המשרד לביטחון ומלחמה בטרור. בנוסף מצוין שהאיום הנשקף מרוסיה מחייב פיקוח מיניסטריאלי הדוק יותר של שר ההגנה, שר החוץ והשר לביטחון הפנים. כן מודגשים צורך בשיתוף פעולה בין הסוכנויות השונות וגופי ביטחון נוספים ונקיטת פעולה התקפית במקרה הצורך (למשל בתחום הסייבר) ותגובתית (הטלת אשמה).

הדו"ח ממליץ על שינויי חקיקה שיקנו לסוכנויות הרלוונטיות סמכות רבה יותר להתמודד עם פעילות רוסית המתבצעת על אדמת בריטניה. בין שינויי החקיקה הם חקיקת חוק הדומה ל-FARA האמריקאי (Foreign  Agents Registration
Act), הקובע שכל מי שאינו דיפלומט ופועל בשליחות של כוחות זרים נידרש לחשוף את קשריו עם גורמים אלה. כן הוצע לעדכן חוקים למניעת הלבנת הון כך שיקשה על אנשי עסקים המקורבים לשלטון הרוסי.

לבסוף, הדו"ח ממליץ על חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בזירה המודיעינית מול רוסיה, על מנת לאפשר תיאום מאמצים ויצירת חזית משותפת שתקשה על רוסיה לפעול. הודגש הצורך בחיזוק ההבנה בדבר האיום הרוסי כאיום אסטרטגי באיטליה, אוסטריה, צרפת ואף ישראל, וצוינו לטובה העבודה עם ארצות הברית ונאט"ו והמאמץ הדיפלומטי להרחקת 153 דיפלומטים וקציני מודיעין מ-29 מדינות בעקבות ההתקפה בסילסבורי (בה סוכנים רוסיים הרעילו את סרגיי ויוליה סקריפל).

משמעויות והמלצות לישראל

חלק ממסקנות הדו"ח רלוונטיות גם לישראל, בכפוף להתאמות נדרשות. אמנם, קשה לטעון כי רוסיה מהווה יריב לישראל באופן שהיא מסכנת את בריטניה, אולם קיים חשש מאיום השפעה דומה, במיוחד אם תחול הידרדרות ביחסים בין שתי המדינות. יוזכר כי בעבר נרשמו מתחים בין  המדינות - למשל, סביב פרשת נעמה יששכר ופרשת הפלת המטוס הרוסי בשמי סוריה. בדומה לבריטניה, ישראל היא מדינה מערבית ליברלית ובעלת-בריתה של ארצות הברית, ולרוסיה אינטרסים במזרח התיכון שאינם בהכרח תואמים את אלו הישראלים. בנוסף, ישראל מוזכרת בדו"ח הבריטי כמאפשרת לאוליגרכים תומכי רוסיה לחיות בה בלי לבחון את הסכנות האפשריות הנובעות מכך. מעבר לכל אלה, בישראל קהילה גדולה של יוצאי ברית המועצות לשעבר, היכולים להוות יעד ואמצעי להשפעה

בשונה מבריטניה, בישראל אין - ככל הידוע - אסטרטגיה להתמודדות עם השפעה זרה, וזאת על אף שבשנת 2019 הזהיר ראש השב"כ כי הוא מאמין שמדינה זרה מנסה להתערב במערכת הבחירות. ניתן לשער, כי קיימים גורמים בשב"כ העוסקים במתן מענה לאיום זה (בהתאם לחוק השב"כ הקובע כי הארגון אמון על סיכול חתרנות), אך לא ברור אם גורמים נוספים בקהילת המודיעין מגדירים את המשימה כאיום אסטרטגי. בנוסף, גם בישראל קיים חשש מפני צביעה בגוון פוליטי את פעילות ארגוני הביון וכן קיים חשש שפעולה לא זהירה של קהילת המודיעין תשפיע על תוצאות הבחירות. ישראל – כמו ארצות הברית שנכוותה כבר בניסיונות השפעה – הינה חברה מקוטבת ובמסגרת העיסוק באיום עלול איש המודיעין להיות מושפע ממתחים בחברה שהוא חלק ממנה. לצד אלה, עלו גם השימוש ב"בוטים" ו"טרולים" במערכות הבחירות האחרונות בישראל לחשיפה תקשורתית גבוהה, הגם שלא אותרה – ככל הידוע - השפעה משמעותית.

האיום הגלום בהשפעה רוסית על המדיניות והפוליטיקה בישראל עלה כבר בעבר בשיח בישראל ונדון בכנסת במסגרת פעולתה של ועדת המדע בשנת 2017. מוצע שבהמשך לכך, ועדת המשנה לענייני מודיעין, הכפופה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והמנהלת דיונים חסויים, תבחן לעומק את הנושא, בדגש על האיום הרוסי ובהתייחס לאיומי השפעה אחרים (דוגמת סין או איראן). בשלב הראשון יש לבחון את ההתמודדות עם סוגיית ההשפעה הזרה – מה נעשה עד כה בכל אחד מהגופים הרלוונטיים, אילו איומים רלוונטיים קיימים על ישראל כיום, מהם התפיסה והכלים העומדים לרשות ישראל כדי להתמודד עם האתגר. בשלב השני, על ארגוני קהילת המודיעין להסדיר את התמודדותה עם איום ההשפעה הרוסית, הן בתקופת בחירות והן בשגרה, ולגבש אסטרטגיית מענה.