פרסומים

המלחמה עם איראן הבליטה את תפקידה של פקיסטן כשחקן בעל פוטנציאל השפעה גובר במזרח התיכון. פקיסטן ביקשה למצב עצמה הן כמתווכת בין איראן לארצות הברית והן כערבה ביטחונית לערב הסעודית, תוך איזון עדין בין שמירה על קשריה האסטרטגיים עם ריאד לבין הצורך להימנע מהידרדרות מול טהראן. מנקודת מבטן של חלק ממדינות המפרץ, לפקיסטן תפקיד חשוב במערך הביטחוני האזורי שיתהווה לאחר המלחמה כחלק ממגמה קיימת של גיוון שותפויות ביטחוניות. לנוכח אי-הוודאות האסטרטגית באזור, מעורבותה של פקיסטן אינה צפויה להיות אירוע זמני בלבד, אלא להתבסס כמרכיב מבני מתמשך בסדר המתעצב.

מאז תחילת המלחמה מול איראן ב-28 בפברואר, המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על מאות תקיפות טילים וכטב״מים נגד מטרות מקומיות ואזוריות, וביניהן ישראל. תקיפות אלו הן איתות ברור לחומרתם של שני אתגרים ביטחוניים: התחזקות כוחן הפוליטי, הכלכלי והצבאי של המיליציות בעיראק ופעילותן בשירות המשטר האיראני, ממנו המשיכו לקבל סיוע צבאי במהלך המלחמה. הממשלה החדשה שקמה בעיראק בימים האחרונים, בגיבוי המחנה הפרו-איראני בפרלמנט, מבטאת מגמה זו, אם כי ברקע ניכרת נחישות גוברת של הממשל האמריקאי לדחוק בראש ממשלת עיראק לפרק את המיליציות מנשקן...

המלחמה במזרח התיכון וסגירת מצר הורמוז יצרו השלכות משמעותיות עבור הכלכלה הגלובלית. המערכה חשפה את רגישותה של הכלכלה הגלובלית וחולשתה המבנית נוכח הפגיעה הרחבה בשרשראות האספקה. תקיפות איראניות על תשתיות קריטיות באזור, כולל מתקני LNG, פטרוכימיה וייצוא ברחבי המפרץ, שיבשו את הייצור והשינוע לא רק של נפט גולמי וגז טבעי, אלא גם של תשומות תעשייתיות חיוניות כגון הליום, פטרוכימיקלים, דשנים ואלומיניום - המהווים מרכיב יסודי בתעשיות ייצור מתקדמות, החל ממוליכים למחצה ותעשיית החלל ועד לרכב ותשתיות בינה מלאכותית. המשבר הדגיש במקביל את התלות של הכלכלה...

תמצית הממצאים כחודש וחצי לתוך הפסקת האש מול איראן, הציבור הישראלי חלוק ביחס לתוצאות המערכה: רק 41 אחוזים סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת כמחצית הסבורים כי ישראל כנראה לא תנצח או כבר הפסידה במערכה מול איראן. תפיסת הניצחון מקוטבת מאוד פוליטית: 70 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים שישראל ניצחה או תנצח את איראן, לעומת 74 אחוזים ממצביעי האופוזיציה הסבורים כי ישראל הפסידה או לא תנצח את איראן. ירידה בשביעות הרצון מההישגים הצבאיים באיראן בקרב כלל הציבור – 37 אחוזים כעת בהשוואה ל-60 אחוזים בחודש מרץ. שביעות הרצון מההישגים...

עשור לאחר השקתו, חזון 2030 עודנו מהווה מסגרת מעצבת לשינוי הפוליטי-כלכלי שעוברת ערב הסעודית תחת יורש העצר מוחמד בן סלמאן. אף שהיוזמה הביאה לשינויים חברתיים משמעותיים, הישגיה הכלכליים מעורבים, והממלכה ממשיכה להסתמך במידה רבה על הכנסות מנפט. המלחמה האחרונה עם איראן מסבכת עוד יותר את הפרויקט, שכן היא תיאלץ את ריאד להפנות משאבים לביטחון ולניהול סיכונים, ובמקביל עלולה לפגוע עוד באמון המשקיעים. כתוצאה מכך, חזון 2030 צפוי להיכנס לשלב חדש שיעוצב פחות באמצעות מגה-פרויקטים שאפתניים ויותר על-ידי הסתגלות אסטרטגית לחוסר יציבות אזורי. לפיכך, סביר...

השאלה ״מתי אנטי-ציונות הופכת לאנטישמיות?״ הפכה לאחת הדרכים הנפוצות ביותר למסגר את הדיון העכשווי על יהודים, ישראל ואפליה. ואולם, עבור קובעי מדיניות, ייתכן שאין זו השאלה המועילה ביותר. היא מניחה כי המשימה המרכזית היא לסווג את האנטי-ציונות כרעיון בטרם נבחנות השלכותיה בפועל. גישה מעשית יותר תשאל כיצד פועלת האנטי-ציונות בזירה הפוליטית העכשווית: נגד מי היא מכוונת, מה היא מטילה על יהודים וישראלים והאם היא שוללת מהם צורות של זהות וביטחון קולקטיביים המוענקים לאחרים.

מערכי מצלמות בישראל חשופים לניסיונות חדירה מצד גורמים עוינים, בהם איראן. ראש מערך הסייבר הלאומי ציין כי מתחילת המלחמה איראן וחיזבאללה פועלים במשותף לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל לצורך איסוף מודיעין, המשמש בין היתר, לדיוק תקיפות טילים ולניסיונות פגיעה באישים. כך מתחדד אופיין הדו-שימושי (Dual-use) של מצלמות מתקדמות, ובפרט מצלמות סיניות שנועדו במקור לצרכים אזרחיים, אך הן נושאות גם פוטנציאל אסטרטגי עבור גורמי מודיעין וביטחון זרים.

המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן והשלכותיה האזוריות הסיטו במידה ניכרת את תשומת הלב האזורית והבינלאומית לעיסוק בהבטחת המקורות וההספקה של האנרגיה לרחבי העולם, בבלימת איראן ובעיצוב מאזן כוחות חדש באזור. זאת, לאחר שנים רבות שהסדר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נתפס כמפתח להבטחת היציבות באזור. אולם, הסטה זו אינה מעידה על דעיכת העניין בו אלא על שינוי בהתייחסות אליו: ייתכן כי היעדר האופק המדיני המתמשך ייצור העדפה בינלאומית לאכיפת הסדרה, על פני תיווך שעד כה לא נשא פרי. מבחינת ישראל, הסיכון הכרוך בכך אינו רק ניהול מתמיד של הסכסוך הנמצא על סף...

ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבייג'ינג התקיים על רקע החרפת התחרות בין המעצמות והמלחמה באיראן. טראמפ ביקש להציג הישגים מדיניים וכלכליים קונקרטיים ולהמחיש כי ארצות הברית ממשיכה לנהל את התחרות עם סין מתוך עמדה של יוזמה. מנגד, בייג'ינג שאפה לייצב את היחסים עם וושינגטון ולעצב מסגרת יחסים שתבטא הכרה במעמדה כמעצמה שוות ערך, לצד הצבת גבולות ברורים בסוגיות הליבה מבחינתה. למרות ההצהרות האופטימיות והאווירה הפומבית החיובית, לא נרשמו פריצות דרך משמעותיות בסוגיות הסחר, הטכנולוגיה, טאיוואן ואיראן. בשלב זה, נראה כי הפסגה תרמה בעיקר לשימור...

תשומת הלב לרצועת עזה צפויה להתחדש ככל שתדעך המערכה עם איראן. חמאס מנצל בינתיים את הוואקום האסטרטגי לשיקום שלטונו ויכולותיו הצבאיות, בעוד מתווה טראמפ תקוע ו"מועצת השלום" מתקשה מקצועית, תפעולית ותקציבית לקדם את יעדיה המוצהרים. סוגיית הפירוז נותרת לכודה בין דרישת ישראל לפירוק מלא ומיידי של חמאס מנשקו לבין משיכת הזמן של הארגון. בפני ישראל שלוש חלופות עיקריות: (1) חידוש המאמץ ליישום מלא של מתווה טראמפ בכל הרצועה, הכרוך בסיכון ל"פירוז מדומה" ותלוי בהסכמת חמאס; (2) חלופה דיפרנציאלית, שתתחיל בשיקום אזורים שטוהרו מחמאס...

“שאגת הארי”, המלחמה עם איראן ושלוחיה, טרם הסתיימה. אף שתמונת הסיום אינה ברורה והתמונה הנוכחית עשויה להשתנות בקרוב, מאפייניה הייחודיים של המערכה מאפשרים עצירה לניתוח ביניים. זוהי המלחמה הרחבה ביותר שהתנהלה במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ השנייה, והראשונה שבה ישראל נלחמת כשותפה פעילה בקואליציה עם ארצות הברית. השלכותיה הגלובליות טרם התבהרו במלואן, אך ברור כבר עתה שיש לה משמעויות כבדות משקל למדינות המפרץ, לשוק האנרגיה העולמי, למעמד ישראל בעולם ולתחרות הבין-מעצמתית.

הקהילה היהודית בארצות הברית היא נכס אסטרטגי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לאורך השנים, לרבות במהלך המלחמה בעזה, פעלו יהודי ארצות הברית להבטחת תמיכה דיפלומטית וצבאית חיונית לישראל בתוך ארצות הברית, וגייסו תרומות נחוצות עבור החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל. ואולם יכולתם של יהודי ארצות הברית להעניק תמיכה כזו בעתיד מוטלת בספק בשל שורה של התפתחויות, בהן היחלשות המוסדות הקהילתיים של יהדות ארצות הברית, מחלוקות גוברות סביב מדיניות ישראל והתגברות האנטישמיות והעוינות כלפי ישראל בחברה האמריקאית הרחבה. מזכר זה מתאר את התמורות...