אודות
לקריאה
לסגירה
תחום המחקר בנושא אירופה ממקד את פעילותו בחקר מגמות מדיניות, פוליטיות, כלכליות ואסטרטגיות באיחוד האירופי, ובהשלכות של מגמות אלה על היחסים עם ישראל. המחקרים בתחום זה עוסקים בסוגיות בינלאומיות כגון: יחסי האיחוד האירופי והמעצמות, יחסי האיחוד האירופי ומדינות המזרח התיכון, יחסי האיחוד האירופי – ישראל ועוד. כמו כן תחום המחקר עוסק בתכנים פנים מדינתיים כגון: המתח בין ה'זהות הלאומית' אל מול ה'זהות האירופית', בחירות באירופה, הגירה, עלייה של תנועות ימין פופוליסטיות קיצוניות, ויחסיהן של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה לישראל.
חוקרים
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםהטעות ועונשה: משבר פוליטי שיצר נשיא צרפת אשתקד ירדוף אותו גם ב-2025
החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?
27.01.25גרמניה 2025: שנת מעבר לעתיד אפוף אי-ודאות
לקראת הבחירות לבונדסטאג בפברואר: מול אילו אתגרים צפויה להתמודד הממשלה הבאה בברלין – ואיך הדבר ישפיע על יחסיה עם ירושלים?
14.01.25בצל ה-7 באוקטובר: אתגרים ליחסי ישראל-יוון
על האתגרים לשותפות הכלכלית והביטחונית בין ירושלים לאתונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
07.11.24תגובת אירופה למלחמה בעזה: יכולותיה ושאלת היותה שחקנית
תגובת האיחוד האירופי[1] למלחמה בעזה ספגה ביקורת רבה על היותה לא קוהרנטית ולא רלוונטית, וביקורת זו מעוררת ספק באשר ליכולתה של אירופה למלא תפקיד של שחקנית אמינה. האיחוד האירופי אכן אינו קוהרנטי, אולם הוא לא בלתי רלוונטי. הרלוונטיות העיקרית שלו היא בתחום האזרחי, בעיקר באמצעות מאמציו לשמר את הרשות הפלסטינית ולקדם בה רפורמות, ובשל תפקידו כבונה יכולת. ליכולות ולמעשים של האיחוד האירופי יש משמעות מדינית באשר ל"יום שאחרי" המלחמה. לאיחוד האירופי יש כלים רבים שביכולתו להפעיל באזור, אולם מחלוקות פנימיות וריבוי קולות מונעים ממנו לממש זאת ולמצות אותם במלואם באופן קולקטיבי. המאמר סוקר באילו תחומים ניכר ריבוי קולות וממפה את המחנות החדשים שנוצרו בתוך האיחוד האירופי בעקבות המלחמה בעזה.
25.11.24
מוקד תוכן
תגובת אירופה למלחמה בעזה
GPO