המדינה האסלאמית

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?

במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות להתחזק, אבל ההשפעה הכלכלית של הנגיף רק החמירה את בעיות היסוד. בשנה הקרובה, ייתכן שנראה עוד גל של מחאות או צורות אחרות של הידרדרות ביציבות המדינות.