עדכן אסטרטגי

גיליון ינואר 2021 הוא גיליון מיוחד ומורחב המוקדש להתבוננות ולניתוח של מה שמכונה "האביב הערבי" ברטרוספקטיבה של עשור, והוא פרי שיתוף פעולה של המכון למחקרי ביטחון לאומי ומרכז משה דיין באוניברסיטת תל-אביב. הטלטלה שפרצה בשלהי 2010 בתוניסיה והתפשטה במרחב הערבי טרם נסתיימה. גלי ההדף שלה ממשיכים להתנפץ אל סלעי המציאות המורכבת במדינות שונות במרחב שבו סוריה, לוב, תימן ולבנון הן דוגמאות בולטות לאי-יציבות כרונית. אי-יציבות זו מאיימת על הריבונות האפקטיבית מבית ומתנוססת כעדות בולטת לתהליכי כישלון מדינתי מואצים, הממשיכים לאיים על יציבות המדינות ועל הביטחון האזורי ולהקרין את השפעתם גם על הזירה הבינלאומית, בדגש לגבי אירופה.

את העשור לטלטלה הערבית ניתן לתאר ולנתח מזוויות ראייה שונות תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, ואכן ההתלבטות שלנו כעורכים לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. מחד גיסא, חשוב היה לנו להעמיק בכל הנוגע למדינות מפתח במרחב ולספק לקוראים תמונת עומק של התהליכים והמגמות המתחוללים בכל אחת מהזירות. מאידך גיסא, חשוב היה לנו לנסות להציג פרספקטיבה אזורית מקיפה, המנתחת את השינויים בארכיטקטורה האזורית ומאפשרת להשוות בין ההתרחשויות והתהליכים במדינות השונות, לשרטט מגמות ברמת המערכת האזורית ולעמוד על מקומה של ישראל במרחב במהלך הטלטלה ובעקבותיה. אלא שאז מצאנו עצמנו בסבך ההתלבטות לגבי עצם קיומה של מערכת אזורית, במובנים שהכרנו וניתחנו בעבר, ונדרשנו לשורת מפגשים ודיוני עומק שהובילו להתפתחותן וליצירתן של תובנות והמשגות מעניינות. דילמה נוספת קשורה באיזון שבין הדיון האונטולוגי, קרי תיאור וניתוח של המציאות האזורית המתחוללת בעשור האחרון, לבין הדיון האפיסטמולוגי העוסק באופן שבו אנו מתבוננים ותופסים את השינויים שאירעו באזור מבחינה תאורטית ומתודולוגית.

ברור היה לנו שכל בחירה לגבי אופן הארגון של הגיליון המיוחד תחייב צמצום בנושאים מסוימים, משום שמדובר בעשר שנים, במדינות רבות, במגוון של תהליכים ושחקנים המעורבים בהם ועוד. אך מאחר שכיוונו לגיליון ייחודי ומקיף שיהיה רלוונטי לאורך זמן, בגיליון זה חמש תמות מרכזיות, כל אחת מהן מיוצגת בשער שבו מאמרים המתייחסים לתופעות ולסוגיות ליבה, תוך ניסיון להתייחס למדינות ולאירועים מכוננים כאל אבני דרך או מקרי בוחן לצורך פיתוח ההמשגות והניתוח.

התמה הראשונה קשורה בארכיטקטורה האזורית – מבנה המערכת האזורית ומאפייניה; השנייה עוסקת בשחקנים דומיננטיים הפועלים כיום במרחב; השלישית מציעה זווית ראייה דמוגרפית וכלכלית של המזרח התיכון; התמה הרביעית נוגעת למעמדם של אידיאולוגיות ורעיונות פוליטיים באזור; ולבסוף – עיסוק בציבורי המזרח התיכון שהתגלו כשחקנים המניעים תהליכים פוליטיים משמעותיים באזור.

התאמנו גם את מדורי כתב העת הקבועים לסגנון העריכה של הגיליון המיוחד, ולכן במדור ביקורת ספרים בחרנו להתייחס לספרים הדנים בנושאים רוחביים הנוגעים לרמת המערכת האזורית, וכך גם לגבי סקירת הספרות שנכתבה במהלך העשור האחרון בהתייחס לטלטלה האזורית. את רב-השיח הקדשנו למפגש עם שורת חוקרים ומומחים שכינסנו לצורך דיון במשמעויות ובהשלכות של הטלטלה האזורית על ישראל. במסגרת זו ניסינו להבין את מקומה של ישראל במערכת האזורית במהלך שנת הטלטלה ובעקבותיה, ולעמוד על מרחב ההזדמנויות והאתגרים הניצבים לפתחה בפרספקטיבה של עשור.

בחרנו לחתום את הגיליון באפילוג מאת שלמה אבינרי, פרופסור למדע המדינה הנמנה עם בכירי החוקרים בארץ ובעולם. במאמרו מציג פרופ' אבינרי ניתוח ייחודי בפרספקטיבה רחבה המאגדת את תובנותיו ברמת המערכת הבינלאומית, המערכת האזורית והמשמעויות לגבי ישראל.

על הגיליון המיוחד שקדנו חודשים ארוכים, ולמלאכה ולתודות שותפים רבים. תודה מקרב לב לד"ר שרה פוייר, שהצטרפה כעורכת אורחת ונרתמה למשימה במסירות ובחריצות הראויים לכל הערכה. תודה גם למרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב ובמיוחד לד״ר ברנדון פרידמן, ראש המרכז למחקר, על שיתוף הפעולה ועל התרומות של חוקרי המרכז לגיליון.

אנו מבקשים להודות לסגן ראש המכון למחקר, תת-אלוף (מיל') איתי ברון על הליווי, על העצות הטובות ועל הנחיית רב-השיח הפורה. לתודה מיוחדת ועמוקה ראויות עורכות הלשון המסורות - ד"ר ג'ודי רוזן, עורכת המשנה של כתב העת, שבמקצועיותה ובחריצותה סייעה להביא גם את הנוסח האנגלי של הגיליון לקו הגמר, והעורכת בעברית מירה ילין, שסייעה בעדנו להביא את הגיליון אל קו הגמר ביעילות ובמסירות, למרות ההיקף החריג של המאמרים ולוח הזמנים הדחוק.

בברכת קריאה מהנה ומועילה,

עורכי כתב העת ד"ר קובי מיכאל, ד"ר כרמית ולנסי; עורכת אורחת: ד"ר שרה פוייר