שתי מדינות לשני עמים: צעדים מעשיים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

עדכן אסטרטגי

דף הבית עדכן אסטרטגי מחזון למציאות: שתי מדינות לשני עמים – הצעה לצעדים מעשיים

מחזון למציאות: שתי מדינות לשני עמים – הצעה לצעדים מעשיים

במה מחקרית | יולי 2012 עקבו אחרינו בגוגל
גלעד שר

שתי מדינות לשני עמים – ההסכם שיביא להיפרדות בין ישראל לפלסטינים צריך להיות תוצאתו של משא־ ומתן בין הצדדים, אך מוצע להיערך בעוד־מועד למצב שהמשא־ומתן, לכשיתחדש, לא יניב את התוצאות המקוות. מאמר זה יעסוק ב"איך" ליצור הלכה למעשה מציאות של שתי מדינות לאום, האחת מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי, והאחרת — מדינת הלאום של העם הפלסטיני.


תקציר

מבוא
המדינה היחידה בעולם המתמודדת כיום מול איום קיומי היא מדינת ישראל. על רקע התמורות הדרמטיות במזרח־התיכון בפרט, ובעולם הערבי בכלל, נושא הגרעין האיראני האפיל על נושאים חשובים אחרים, כולל סוגיית הסכסוך הישראלי־ פלסטיני, שנדחקה מראש סדר־היום המדיני והביטחוני.
מאמר זה יעסוק ב"איך" ולא ב"מה:" איך ליצור הלכה למעשה מציאות של שתי מדינות לשני עמים, האחת מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי, והאחרת - מדינת הלאום של העם הפלסטיני. יובהר כי רשימה זו מתמקדת בתהליך המדיני, ואינה עוסקת בערביי ישראל.

החזון הציוני והאינטרסים הלאומיים של ישראל

כיום, מימוש החזון הציוני של בית לאומי לעם היהודי מחייב פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־פלסטיני. הבסיס המוסרי והנכון להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי יעוגן בדרך של קביעת גבולותיה של ישראל, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהסדר קבע - שיושג במשא־ומתן בין הצדדים - ייקבעו הגבולות, וכנגזרת מכך, כפי שהדגיש ראש הממשלה נתניהו בנאומו בקונגרס האמריקני במאי ,2011 יהיה צורך בפינוי התנחלויות:

“The status of the settlements will be decided only in negotiations. But we must also be honest. So I am saying today something that should be said publicly by anyone serious about peace. In any peace agreement that ends the conflict, some settlements will end up beyond Israel’s borders.”

מדיניותן של כל ממשלות ישראל מאז תחילת תהליך השלום, לפני שני עשורים, התבססה על סיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני במשא־ומתן בלבד.

פרדיגמה חדשה לתהליך המדיני: יצירת מציאות של שתי מדינות

בימים אלה, חיוני לגבש פרדיגמה חדשה לתהליך המדיני, אשר תפיח בצדדים תחושת התקדמות ותקווה, ותאפשר חזרה מהירה למשא־ומתן שיתבסס על החלטות 242 ו־338 של מועצת הביטחון של האו"ם, ובמילים אחרות – גבולות על בסיס קווי יוני 67 עם חילופי שטחים. האינטרס הישראלי מחייב לפעול - במקביל לחתירה לחידוש הדיאלוג המדיני ולמיצויו — גם בדרך של נקיטת מדיניות יזומה ועצמאית של ממשלת ישראל.

החלופה המוצעת כאן מבוססת על מהלכים חד־ צדדיים קונסטרוקטיביים. אלה יכולים לבוא מצדה של ישראל בלבד, או מצדם של הפלסטינים, ובמקרים מסוימים אף להיעשות באופן הדדי ובתיאום. רשימה זו עוסקת בצעדים שראוי לישראל לשקול.

קידום בלתי־מותנה של מציאות של שתי מדינות לאום כבר עתה יאפשר לישראל להעביר מסר, שלפיו היא אינה רואה את עתידה בשטחים שממזרח לגדר, וזאת מבלי לסכן את ביטחונה בשלבי המעבר ולאחר מכן. אם יחודש המשא־ומתן ואף יתקדם, מוצע כי הוא יתנהל על בסיס הסכמה כי מה שמוסכם - מיושם. כך תוחלף הנוסחה ששימשה את הצדדים במשא־ומתן

על הסדר הקבע "שום דבר אינו מוסכם עד שהכול מוסכם," במתווה שמאפשר הגעה להסדרי מעבר ולהסכמים חלקיים ומדורגים.

עם זאת, בהיעדר דיאלוג מדיני מהותי, ובמועד שעליו תחליט ישראל נוכח הסחיפה אל מציאות של מדינה דו־ לאומית, מוצע להתקדם בצעדים חד־צדדיים אחראיים ומבוקרים של ישראל, על פי האינטרס הלאומי ארוך־ הטווח שלה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום במה מחקרית

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
היערכות הכוחות של ארצות הברית במזרח התיכון מול איראן: תמונת מצב, 22-15 בנובמבר 2026
22/11/26
REUTERS/Nasser Nasser/Pool
לא "מולדת חלופית": מודלים חדשים לשילוב ירדן בהסדר ישראלי-פלסטיני
חלופות לתוכנית ליברמן: כיצד ניתן לשלב את הממלכה ההאשמית בהסדר עתידי בין ישראל לפלסטינים?
22/11/26
Shutterstock
המערכה בתימן: מוח׳א כמקרה בוחן להתבססות החות׳ית ולמגבלות הכוח הסעודי
בספטמבר 2026 השתלטו החות'ים על העיר מוח'א שבחוף המערבי של תימן, כ-80 ק"מ מצפון למצר באב אל־מנדב, ומתקפת הנגד של הכוחות הנתמכים בידי ערב הסעודית לא הצליחה להשיב שליטה יציבה בעיר. ניתוח תצלומי לוויין מאוגוסט ומאוקטובר 2026 מצביע על עבודות ביצור נרחבות, הכוללות חפירת תעלות, הקמת סוללות עפר ומחסומים, ובמיוחד מערך הגנה כפול מדרום לעיר, העשוי להעיד על היערכות למתקפת נגד. במקביל ניכרים התרוקנות המחנות ששימשו את כוחות הממשלה, השבתת שדה התעופה בעקבות תקיפות סעודיות וירידה בפעילות האזרחית. ממצאים אלה מחזקים את ההערכה כי החות'ים נערכים לבסס אחיזה ממושכת במוח'א, שמיקומה מעניק לה חשיבות אסטרטגית בקרבת מצר באב אל־מנדב, אף שאין בהם כדי להוכיח שליטה מלאה במרחב הסובב. ההתפתחויות בעיר ממחישות את מגבלות הכוח הסעודי: גם עליונות אווירית והישגים טקטיים אינם מבטיחים שליטה מתמשכת בשטח, וככל שהחות'ים מבצרים את אחיזתם, כך גוברים הקושי והמחיר הכרוכים בניסיון לעקור אותם ממנו.
19/11/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.