עדכן אסטרטגי
ההתערבות הצבאית האיראנית בסוריה היא התפתחות חסרת תקדים בהתנהלותה האזורית של איראן. היא מגלמת כמה חידושים. זו הפעם הראשונה שאיראן מתערבת בכוח צבאי ניכר במדינה אחרת — מה גם במדינה שאינה גובלת בה. ההתערבות בסוריה מהווה שינוי במשימותיהם של "משמרות המהפכה", שכוחות היבשה שלהם — במקביל לכוחות היבשה של הצבא האיראני הסדיר — מעורבים בלחימה במדינה אחרת. עד כה היו "משמרות המהפכה" מופקדים על משימות בתחום הפנימי, והצבא הסדיר היה מופקד על הגנת גבולות איראן. רוב הכוח שאיראן שיגרה לסוריה לא היה מורכב מיחידות איראניות, אלא ממיליציות שיעיות ממדינות מחוץ לאיראן. זו הפעם הראשונה שאיראן קיימה שיתוף פעולה צבאי עם רוסיה. ומעל הכול, איראן חותרת לנצל את הכוחות שהעבירה לסוריה ואת החלל שארגון דאע"ש מותיר אחריו בסוריה ובעיראק, בעקבות המכות שספג, כדי לנסות לבנות מסדרון שליטה והשפעה, שיאפשר לה להעביר כוחות ונשק מאיראן לסוריה וללבנון. לכך יש משמעות מדאיגה לגבי ישראל, ארצות הברית, טורקיה, ירדן, ערב הסעודית ומדינות נוספות.