עדכן אסטרטגי

תנועת חמאס שהוקמה כתנועה חברתית־דתית הפכה מארגון טרור ושחקן לא־מדינתי אלים לשחקן תת־מדינתי השולט על שטח ואוכלוסייה ברצועת עזה, עם אחריות פוליטית ומדינית בדומה לזו של שחקן מדינתי. התפתחות זו השיתה על חמאס את החובה לתמרן בין מימוש זהותו כתנועת התנגדות אידיאולוגית לבין מימוש אחריותו כגורם שלטוני, ובייחוד בין גורמים מאיצי אלימות לבין גורמים מרסני אלימות, וגם להתמודד עם המתח שבין ההכרח בהתמסדות כשחקן מדינתי לבין החובה שהוא רואה בשימור אתוס ההתנגדות. התנהלותה המרוסנת יחסית של תנועת חמאס אל מול מתחים אלה מאפשרת לשחקנים חיצוניים, בדגש על ישראל ומצרים, הזדמנויות לצמצם את רמת האלימות של התנועה ולהתמקד יותר בתהליך ההתמסדות שלה.