עדכן אסטרטגי

בחלוף שנתיים מהדחת שלטון האחים המוסלמים, ושנה מהכתרתו של עבד אל־פתאח א־סיסי לנשיאות, מוקדש מאמר זה לניתוח מקורות הלגיטימיות של המשטר המצרי ולבחינת ההשלכות הנובעות מהם על תהליכי הדמוקרטיזציה במצרים ועל יחסי השלום עם ישראל. הגם שההבטחה לחירות ולדמוקרטיה נותרה מבחינה רטורית בלב השיח המצרי הממסדי, פעל משטר א־סיסי בשנת כהונתו הראשונה להמשיג את היציבות הביטחונית ואת הרווחה הכלכלית כשני הקריטריונים העיקריים שלפיהם ייבחן תפקודו. סדר יום ביטחוני־כלכלי זה מחזק את מעמדו של השלום עם ישראל כנכס לאומי אסטרטגי עבור מצרים, ויוצר שעת כושר להידוק שיתוף הפעולה ולהרחבת מסגרת נורמליזציה בין המדינות.