עדכן אסטרטגי

הראייה ששלטה בכיפה בקרב קברניטי המדיניות הבין–לאומית במוסקווה, מן המחצית השנייה של שנות התשעים, לא שללה מעולם קיום של מרחב מוגדר של אינטרסים וערכים משותפים בין רוסיה למערב )המאבק בטרור, מניעת הפצת נשק להשמדת המונים ועוד(. כמו כן לא אומץ חזון של רוסיה כמדינה אויבת לברית המערבית. אולם בשל אי–השתייכותה של רוסיה למחנה זה היא פיתחה תחושת חוסר נוחות חריפה כלפי הדומיננטיות של ארצות הברית ובעלות בריתה בזירה העולמית, על בסיס הראייה כי בכמה אזורים, בייחוד במרחב המדינות העצמאיות של ברית המועצות לשעבר, יש ניגוד מהותי בין היעדים המערביים ובין האינטרס של רוסיה. המחבר בוחן את המניעים וקווי המתאר של מדיניות החוץ הרוסית.בין פרקי המאמר: רוסיה ומרחב ברית המועצות לשעבר; רוסיה והברית המערבית – מאזן העוצמה; הארכיטקטורה החדשה של היחסים הבין–לאומיים; רוסיה והמזרח התיכון.