עדכן אסטרטגי

החלטת מועצת הביטחון 1701 בדבר פריסת צבא לבנון בדרום המדינה, פירוז האזור מנשק לא ממשלתי ומניעת פעולות עוינות, מטילה על כתפי הצבא, כמנגנון הביצוע המרכזי של ממשלת לבנון, את העול העיקרי ביישום ההחלטה, תוך פוטנציאל חיכוך עם חזבאללה. אלא שמההחלטה ועד נקיטת מהלכים של ממש לפירוק חזבאללה מנשקו הדרך ארוכה. לממשלת לבנון בראשותו של פואד סניורה אין כל כוונה לפעול בכיוון זה, שכן ברור לה שהדבר יסכן את היציבות הפנימית השברירית במדינה. עם זאת, פריסת צבא לבנון מניחה את היסודות להתפתחות מגמות שתהיינה להן — אם תימשכנה — השלכות חיוביות על ביטחונה של ישראל, ובכלל זה ביסוס תפיסת המדינה הלבנונית וחיזוק סמכותה, ריבונותה ואחריותה; ומנגד — הכלה הדרגתית של חזבאללה כארגון צבאי. מדובר בתהליך ארוך ומורכב, שישראל צריכה לתמוך בו ושחזבאללה אל–נכון ירצה לחבל בו והוא תלוי לא רק ביכולות צבא לבנון, אלא בנחישות הממשלה לקדמו. בכל מקרה, עצם התנעתו הוא אחד מהישגי המלחמה האחרונה.