עדכן אסטרטגי

פגיעות צה"ל במתקני אונר"א במבצעים 'עופרת יצוקה' ו'צוק איתן' נבחנו על ידי שתי ועדות חקירה של האו"ם. בשתיהן נקבע — במפורש או במשתמע — שישראל אחראית לפגיעות בכך שהפרה את עקרון 'אי־הפגיעות' של מתקני האו"ם. המאמר בוחן את ההגנה המוענקת למתקני האו"ם על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, ואת הגנת 'אי־ הפגיעות' במובנה על פי אמנת החסינויות של האו"ם. מסקנתו היא שההגנה הראשונה אינה מספקת והשנייה אינה רלוונטית. המאמר מציע להעניק למתקני האו"ם 'הגנה מיוחדת' — כזו המוענקת לבתי חולים, לבתי תפילה או לנכסי תרבות בעת סכסוך מזוין — ולעגן אותה ב'הסכם מיוחד' בין ישראל, האו"ם ו'הצד האילם' (קרי: חמאס), דוגמת מסמך הבנות 'ענבי זעם' בין ישראל ללבנון (ו'הצד האילם' — חזבאללה).