עדכן אסטרטגי

הסוגיה הדמוגרפית מוצגת כנדבך מרכזי בשיח על הסכסוך הישראלי־פלסטיני. רבים מבין המצדדים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים מעריכים כי הדמוגרפיה פועלת לרעת ישראל, העלולה לאבד את הרוב היהודי בארץ ישראל המערבית ואת צביונה היהודי־דמוקרטי ולהיקלע לפתרון כפוי של מדינה אחת, שתהיה למעשה קץ החזון הציוני. למול אלה ניצבים המתנגדים לפתרון שתי המדינות או מי שלא מזהים דחיפות ליישב את הסכסוך. הם מציגים תמונת מציאות דמוגרפית שונה, כזו המצביעה על רוב יהודי קיים, ואף על גידולו בעשורים הקרובים, גם ללא חלוקת הארץ. מאמר זה סוקר את עיקרי האסכולות המתחרות והסיבות להבדלים ביניהן, ולאחר מכן בוחן את משקל הממד הדמוגרפי בשיקול האסטרטגי הכולל של מדינת ישראל בהתייחסותה לדרכים לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים. המאמר מגיע למסקנה, שלמרות חשיבותו של המאזן הדמוגרפי, שינוי בו לכיוון זה או אחר אינו משנה מהותית את המיצוב האסטרטגי של ישראל ואת המוטיבציה של מחוללי הדה־ לגיטימציה נגדה. אלה ימשיכו להתקיים, בסבירות גבוהה, גם בתרחיש של מהלך ישראלי חד־צדדי, וכנראה שגם במתווה של הסדר מוסכם.