עדכן אסטרטגי

מלחמת האזרחים העקובה מדם שמתחוללת בסוריה מוצגת לרוב במונחים עדתיים, המדגישים את היחסים העוינים בין הרוב הסוני למיעוט העלווי. פילוג עדתי זה בין הסונים לשיעים חשוב במיוחד לנוכח הממד האזורי של העימות, שהפך למלחמת שלוחים (פרוקסי) בין הכוחות המרכזיים באזור – ערב-הסעודית ואיראן. המאמר בוחן את המניעים ההיסטוריים והפוליטיים העיקריים להתחזקות הדינמיקה העדתית בתוך סוריה, תוך התמקדות גם בהשפעתה האזורית של מגמה זו. המאמר מבקש למקם את העדתיות בהקשרה הנכון, ולציין את התרומה של הגורמים הפוליטיים, הן המקומיים והן האזוריים, להבנת תחייתן של זהויות קיימות. המסקנה הכוללת של המאמר היא שאמנם ניתן ללבות במכוון את העדתיות כחלק ממשחק גיאופוליטי רחב יותר, אולם ברגע שהשד משתחרר מהבקבוק, קשה עד מאוד לשלוט בדינמיקה העדתית שנוצרת ובחוסר היציבות וההקצנה המתלווים אליה.