עדכן אסטרטגי
בחודש יוני 2015 הכריז ראש הממשלה נתניהו על קמפיין ה־ BDS כאיום אסטרטגי על מדינת ישראל, וקרא לעשות את מרב המאמצים להילחם בו. קריאה זו נענתה מייד על ידי ארגונים פרו־ישראליים מרחבי העולם ועל ידי גופי תקשורת מקומיים כגון 'ידיעות אחרונות', שיזמו ועידות בהשתתפות עיתונאים זרים כדי להתמודד עם האיום. עבור הקמפיין, אשר הישגו הגדול ביותר עד אז היה ביטול הופעתה של הזמרת לורן היל בארץ, היוו דברי ראש הממשלה הכרה רשמית במעמדו כנושא הדגל החדש במאבק בישראל, לאחר שבמשך 11 השנים מאז השקתו ייחסו לו בישראל חשיבות מועטה ביותר. התעניינות פתאומית זו גרמה באופן טבעי לחרדה גוברת בציבור הישראלי ובציבור היהודי בחו"ל, ולעלייה של עשרות אחוזים במידת העניין והפופולריות הבינלאומית של הקמפיין. אולם, נשאלת השאלה — עד כמה משמעותית השפעתם של הניסיונות החוזרים ונשנים להחרים את מדינת ישראל, שמובילה כיום קואליציית ה־ BDS ? מאמר זה, אשר בחן את השאלה הנ"ל תוך התמקדות בשני מישורים מרכזיים — הכלכלי והאקדמי — מצא שעל אף הרעש הגובר שממשיכים לייצר ניסיונות החרם, בעיקר בארצות־הברית ובאירופה, השפעתם המעשית אינה גורמת נזק משמעותי למדינת ישראל.