עדכן אסטרטגי

תקציר

מבוא
המדינה היחידה בעולם המתמודדת כיום מול איום קיומי היא מדינת ישראל. על רקע התמורות הדרמטיות במזרח־התיכון בפרט, ובעולם הערבי בכלל, נושא הגרעין האיראני האפיל על נושאים חשובים אחרים, כולל סוגיית הסכסוך הישראלי־ פלסטיני, שנדחקה מראש סדר־היום המדיני והביטחוני.
מאמר זה יעסוק ב"איך" ולא ב"מה:" איך ליצור הלכה למעשה מציאות של שתי מדינות לשני עמים, האחת מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי, והאחרת - מדינת הלאום של העם הפלסטיני. יובהר כי רשימה זו מתמקדת בתהליך המדיני, ואינה עוסקת בערביי ישראל.

החזון הציוני והאינטרסים הלאומיים של ישראל

כיום, מימוש החזון הציוני של בית לאומי לעם היהודי מחייב פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־פלסטיני. הבסיס המוסרי והנכון להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי יעוגן בדרך של קביעת גבולותיה של ישראל, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהסדר קבע - שיושג במשא־ומתן בין הצדדים - ייקבעו הגבולות, וכנגזרת מכך, כפי שהדגיש ראש הממשלה נתניהו בנאומו בקונגרס האמריקני במאי ,2011 יהיה צורך בפינוי התנחלויות:

“The status of the settlements will be decided only in negotiations. But we must also be honest. So I am saying today something that should be said publicly by anyone serious about peace. In any peace agreement that ends the conflict, some settlements will end up beyond Israel’s borders.”

מדיניותן של כל ממשלות ישראל מאז תחילת תהליך השלום, לפני שני עשורים, התבססה על סיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני במשא־ומתן בלבד.

פרדיגמה חדשה לתהליך המדיני: יצירת מציאות של שתי מדינות

בימים אלה, חיוני לגבש פרדיגמה חדשה לתהליך המדיני, אשר תפיח בצדדים תחושת התקדמות ותקווה, ותאפשר חזרה מהירה למשא־ומתן שיתבסס על החלטות 242 ו־338 של מועצת הביטחון של האו"ם, ובמילים אחרות – גבולות על בסיס קווי יוני 67 עם חילופי שטחים. האינטרס הישראלי מחייב לפעול - במקביל לחתירה לחידוש הדיאלוג המדיני ולמיצויו — גם בדרך של נקיטת מדיניות יזומה ועצמאית של ממשלת ישראל.

החלופה המוצעת כאן מבוססת על מהלכים חד־ צדדיים קונסטרוקטיביים. אלה יכולים לבוא מצדה של ישראל בלבד, או מצדם של הפלסטינים, ובמקרים מסוימים אף להיעשות באופן הדדי ובתיאום. רשימה זו עוסקת בצעדים שראוי לישראל לשקול.

קידום בלתי־מותנה של מציאות של שתי מדינות לאום כבר עתה יאפשר לישראל להעביר מסר, שלפיו היא אינה רואה את עתידה בשטחים שממזרח לגדר, וזאת מבלי לסכן את ביטחונה בשלבי המעבר ולאחר מכן. אם יחודש המשא־ומתן ואף יתקדם, מוצע כי הוא יתנהל על בסיס הסכמה כי מה שמוסכם - מיושם. כך תוחלף הנוסחה ששימשה את הצדדים במשא־ומתן

על הסדר הקבע "שום דבר אינו מוסכם עד שהכול מוסכם," במתווה שמאפשר הגעה להסדרי מעבר ולהסכמים חלקיים ומדורגים.

עם זאת, בהיעדר דיאלוג מדיני מהותי, ובמועד שעליו תחליט ישראל נוכח הסחיפה אל מציאות של מדינה דו־ לאומית, מוצע להתקדם בצעדים חד־צדדיים אחראיים ומבוקרים של ישראל, על פי האינטרס הלאומי ארוך־ הטווח שלה.