מבצע "עופרת יצוקה" והחוק הבין-לאומי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

עדכן אסטרטגי

דף הבית עדכן אסטרטגי מבצע "עופרת יצוקה" והחוק הבין-לאומי

מבצע "עופרת יצוקה" והחוק הבין-לאומי

במה מחקרית | ינואר 2009
רובי סיבל

שילוב של גורמים הוביל לעניין הרב שמגלים בארץ ובעולם לסוגיות החוק הבין-לאומי כפי שהן באות לביטוי בהיבטים השונים של מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. עם גורמים אלו נמנים בין היתר מעמדה המדיני, האמורפי משהו, של רצועת עזה; הבעיה של החלת כללי מלחמה בלחימה אסימטרית בין צבא מודרני לקבוצות גרילה עירוניות; תפקידה של מועצת הביטחון של האו"ם; המעורבות של מדינות אירופיות ומדינות אחרות בניסיונות ליישב את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים; המעורבות האינטנסיבית של ארגונים לא ממשלתיים בעזה; והסיקור הנרחב על המתרחש בעזה כפי שהוא מובא בעיתונות העולמית וברשתות הטלוויזיה הערביות. הביקורת המשפטית המרכזית על צעדים שנקטה ישראל במבצע "עופרת יצוקה" נסבה על סוגיית המידתיות. אפשר לשאול מהי תגובה מידתית להתקפה של כ-4,000 טילי חמאס המכוונים לערי ישראל במשך שלוש שנים. מלבד זה, חשוב להדגיש כי משעה שמתפתח סיכסוך מזוין, החוק הבין-לאומי אינו מחייב מידתיות בתגובה. מדינה המגנה על עצמה תבקש לגרום נזק לא פרופורציונלי למטרות הצבאיות וליכולות הצבאיות של האויב. המדינה או הארגון התוקף הם אלו שצריכים לקבל עליהם סיכון זה.


שילוב של גורמים הוביל לעניין הרב שמגלים בארץ ובעולם לסוגיות החוק הבין-לאומי כפי שהן באות לביטוי בהיבטים השונים של מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. עם גורמים אלו נמנים בין היתר מעמדה המדיני, האמורפי משהו, של רצועת עזה; הבעיה של החלת כללי מלחמה בלחימה אסימטרית בין צבא מודרני לקבוצות גרילה עירוניות; תפקידה של מועצת הביטחון של האו"ם; המעורבות של מדינות אירופיות ומדינות אחרות בניסיונות ליישב את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים; המעורבות האינטנסיבית של ארגונים לא ממשלתיים בעזה; הסיקור הנרחב על המתרחש בעזה כפי שהוא מובא בעיתונות העולמית וברשתות הטלוויזיה הערביות; התפקיד המתרחב והולך של השיח המשפטי בחברה הישראלית ובצה"ל, וניסיונות של ארגונים פלסטיניים ותומכיהם לתייג את מבצע "עופרת יצוקה" ואת הטקטיקות של ישראל כבלתי חוקיים.

בין סוגיות החוק הבין-לאומי הרלוונטיות לדיון במבצע יצוינו להלן כמה תוך בחינת הנאמר בחוק והצגת הפרשנות הראויה לו בהקשר למבצע בעזה.

הגנה עצמית נגד קבוצות גרילה עירוניות 

החוק הבין-לאומי ומגילת האו"ם מכירים בזכות המוקנית למדינות להפעיל כוח כהגנה עצמית נגד מתקפה מזוינת עליהן. זכות זו חלה גם אם המתקפה מבוצעת בידי כוחות לא סדירים. לאחר מתקפת 11 בספטמבר הכירה מועצת הביטחון של האו"ם בזכותן של מדינות להגנה עצמית גם נגד מתקפות טרור. עם זאת, אם האזור שהתרחשה ממנו ההתקפה נתון לכיבוש צבאי של המדינה המותקפת, אפשר לטעון שתחולת החוק היא זו של אמנת ז'נבה הרביעית, העוסקת בזכויות של הכוח הכובש לעצור ולנקוט פעולות משפטיות נגד מפירי החוק, לא חמושים. אילו הייתה עזה נתונה לכיבוש צבאי ישראלי לפני המבצע, אזי, על פי טיעון זה, הייתה צריכה ישראל פשוט לעצור את חוליות משגרי הטילים של חמאס.

עם זאת, כיבוש מחייב שליטה יעילה, שהרי רק כך חלים על השטח המדובר חוקי הכיבוש, אולם ברור שבעזה לא הייתה שליטה מספקת של ישראל, אם בכלל, כדי לאפשר פעולות שיטור. הסטטוס החוקי של עזה אינו ברור, ובהיעדר השליטה היעילה והיכולת לבצע פעולות שיטור, מימשה ישראל, בצדק, את זכותה להפעיל כוח כהגנה עצמית נגד התקפות שמקורן בעזה, ולפיכך תחולת החוק היא על פי החוק של סכסוך מזוין.

מידתיות בהפעלת כוח? 

כדי להצדיק את טיעון ההגנה העצמית, השימוש בכוח חייב להיות פרופורציונלי להתקפה. תקרית גבול פעוטה אינה מצדיקה מתקפה מזוינת כוללת כתגובה. המידתיות ניתנת למדידה לא רק נגד התקפה אינדיבידואלית, אלא נגד הצטברות של התקפות, אם היו חלק מדפוס. במבצע "עופרת יצוקה" הצדיקה מתקפת חמאס, ובכללה שיגורם של אלפי טילים, בבירור תגובה של מתקפה מזוינת, ואולם משעה שהצדדים מצויים בעיצומה של מערכה צבאית, כלל המידתיות אינו חל ואינו רלוונטי עוד, למעט ביחס לנפגעים אזרחיים. כללי המלחמה אינם כופים אפוא שיווי משקל כמו במשחק. בסכסוך מזוין צד אחד רשאי להפעיל כוח יוצא דופן כדי להשמיד את הכוחות הצבאיים ואת היכולות הצבאיות שמולו, ולא להגיב באותו מטבע דווקא. מועצת הביטחון של האו"ם הסמיכה את ארצות הברית ואת בעלות בריתה להביס את צבאו של סאדם חוסיין, ולא רק לכפות עליו לסגת מכווית. מדינה תוקפנית או ארגון תוקפני חייבים לתת את הדעת שהם עתידים לפגוש מדינה מותקפת שתפעיל "כוח לא פרופורציונלי" כדי להגן על עצמה.

החלת כללי המלחמה על סכסוך אסימטרי 

חמאס לא הכחיש שהתקפותיו היו מכוונות נגד יישובים ישראליים. התקפות שכאלה הן בבחינת הפרה של כללי המלחמה. על פי דיווחים שונים, היה מטה הנהגת חמאס ממוקם במרתף של בית חולים, והדבר הוא בבחינת הפרה גסה נוספת. הדדיות, שעל פי רוב היא מרכיב יסודי בחוק הבין-לאומי, לא הייתה קיימת בסכסוך זה, ובכל זאת ראה צה"ל, ובצדק, את עצמו מחויב בהתנהגותו לכללי המלחמה, על אף ההתעלמות המוחלטת של הצד שנגד מכללים אלה.

נפגעים אזרחיים 

במקום שהלחימה מתרחשת בשטח בנוי, פגיעה באזרחים היא תוצאה טרגית, אך בלתי נמנעת של מבצע צבאי. החוק הבין-לאומי מחייב שאם אזרחים נמצאים בקרבת מטרות צבאיות, יש לעשות את מרב המאמצים לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה באזרחים, ואלה לא יהיו בלתי פרופורציונליים לעומת היתרון הצבאי שאפשר להשיג. חמאס שיגר טילים מאזורי יישוב אזרחיים לעתים קרובות. במבצע "עופרת יצוקה" חזר צה"ל והזהיר אזרחים מפני התקפות קרובות, בעזרת עלונים ומסרים בטלפון בתפוצה רחבה. האזרחים הנפגעים היו שליש עד מחצית מכלל הנפגעים. נראה כי אין עוד צבא שנקט אמצעים שכאלה לצמצום הפגיעה באזרחים, וכן לא ידוע על סכסוך דומה בשטח בנוי, שאחוז האזרחים הנפגעים בו לעומת הנפגעים הלוחמים היה נמוך יותר מאשר במבצע "עופרת יצוקה".

 

מטרות אזרחיות 

מטרה אזרחית - מסגד, כנסייה או בית כנסת - המשמשת למטרות צבאיות כמו אחסון כלי נשק ותחמושת מאבדת את חסינותה מפני התקפה ונעשית מטרה לגיטימית. החלת כל כלל אחר תוביל להענקת יתרון לא הגיוני לאויב המסתיר את נשקו בבניין מסוג זה. בידי ישראל מידע כי בית חולים מסוים שימש מסתור לאנשי מטה של חמאס. עם זאת, נמנעה ישראל מלתקוף את בית החולים בשל הפגיעה הבלתי נמנעת באזרחים שהייתה נגרמת במקרה כזה. משטרה אזרחית כשלעצמה אינה מטרה צבאית, אך במקום שהמשטרה היא חלק מהממסד הצבאי, כמו שזו הייתה בשלטון חמאס, היא נעשית מטרה לגיטימית.

פצצות זרחן 

כמו כל צבא אחר בעולם, ישראל משתמשת בפצצות זרחן ליצירת מיסוך עשן מידי ולסימון מטרות ויעדים. הוועדה הבין-לאומית של הצלב האדום (ICRC) אישרה כי אין ראיות לשימוש אחר בפצצות אלה. פצצות כגון אלה הן ציוד סטנדרטי בכל צבאות נאט"ו ובצבאות ארצות ערב. מובן שהבערה שהן יוצרות עלולה לסכן, אך הן חוקיות לחלוטין.

 

אספקה לאוכלוסייה האזרחית בעזה 

חוקים קלאסיים בסיסיים אפשרו הטלת אמברגו מוחלט, כמו זה שהוטל במלחמת העולם השנייה. חוקים מודרניים אוסרים הרעבת אזרחים כאמצעי לחימה. ישראל נקטה צעד חסר תקדים, ואפשרה העברת מזון וציוד רפואי בהיקף נרחב משטחה לעזה, בעיצומה של הלחימה. מלבד זה, החילה ישראל ביזמתה הפסקת אש חד-צדדית בת שלוש שעות בכל יום כדי להבטיח חלוקת מזון ותרופות.

אחריותה של איראן 

מדינה המוכרת נשק אינה נושאת בדרך כלל באחריות משפטית על תוצאות השימוש בנשק זה. עם זאת, איראן אימנה פעילי חמאס ומימנה וסיפקה טילים לחמאס, בידיעה כי טילים אלו ישמשו נגד מטרות אזרחיות. עובדה זו יכולה להטיל על איראן אחריות משפטית על מעשי חמאס.

סיכום 

הביקורת המשפטית המרכזית על צעדים שנקטה ישראל במבצע "עופרת יצוקה" נסבה על סוגיית המידתיות. אפשר לשאול מהי תגובה מידתית להתקפה של כ-4,000 טילי חמאס המכוונים לערי ישראל במשך שלוש שנים. מלבד זה, חשוב להדגיש כי משעה שמתפתח סיכסוך מזוין, החוק הבין-לאומי אינו מחייב מידתיות בתגובה. מדינה המגנה על עצמה תבקש לגרום נזק לא פרופורציונלי למטרות הצבאיות וליכולות הצבאיות של האויב. המדינה או הארגון התוקף הם אלו שצריכים לקבל עליהם סיכון זה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום במה מחקרית

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Doaa Albaz / Anadolu
מבצע "מרכבות גדעון" – האם נחצים קווים אדומים?
מטרת מאמר זה היא להתריע מפני היבטים בעיתיים בתוכנית המבצע בעזה, העולים מתוך התבטאויות של הדרג המדיני ואשר עלולים להוות הפרה של הדין הבינלאומי ואף להגיע לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות
29/05/25
Shutterstock
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
האם בכל הנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב "מה שהיה הוא שיהיה"? הכרסום הניכר בנדבכים המרכזיים של יחסים אלה אינו מבשר טובות
29/05/25
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.