עדכן אסטרטגי

גלי ההגירה לירדן מאז 1948 לא שינו עד כה את הגדרתה בחוקה הירדנית — 'הממלכה ההאשמות של ירדן'. על פי אותה חוקה, למלך ירדן יש סמכויות שלטון נרחבות, וההאשמים — השבטים הבדואים שהיגרו מחצי ערב — שומרים על מעמדם הבכיר במוסדות השלטון, אף על פי שמאמצע המאה ה־ 20 הם לא היוו רוב באוכלוסייה. גל ההגירה האחרון שהחל ב־ 2011 בעקבות מה שקרוי 'האביב הערבי' דחף 1.5 מיליון פליטים לירדן. מתוך הנחה שחלקם הגדול לא יוכלו לחזור לסוריה בעתיד הנראה לעין, מתעוררת השאלה כיצד נוכחות הקבע שלהם ושל פליטים אחרים שלא אוזרחו עד כה תשפיע על יציבותה הפוליטית, הביטחונית והכלכלית של ירדן, ומה הן ההשלכות על ישראל עקב שינויים אפשריים במדינה זו. אם בעתיד תאזרח ירדן מספר גדול של פליטים סורים ואולי גם עיראקים, עשוי צעד זה להפחית את משקלם הדמוגרפי והפוליטי של הפלסטינים בירדן ולהדק את יחסי ישראל וירדן.