עדכן אסטרטגי

השנים 2000-1987 , מפרוץ האינתיפאדה הראשונה ועד ערב האינתיפאדה השנייה, הן התקופה המכוננת שעיצבה את הסכסוך הישראלי־פלסטיני כפי שהוא מוכר היום — סכסוך על גבולות ולא סכסוך קיומי, עם ממד דתי משמעותי אך לאו דווקא הגמוני. ניתוח מערכת היחסים בין פתח לבין חמאס באותן שנים חושף מאבק בין שניים שמאתגר את חמאס, ולעיתים אף מחייב אותה להשלים עם נחיתותה ביחס לפתח. מניתוח השיח שלהן ודרכי התמודדותו של כל צד עם הטיעונים שמעלה יריבו עולה קשר בין החיכוך המתחולל בתוך הזירה הפלסטינית לבין תהליכים של פרגמטיזם, ואולי גם מעין השלמה עם המציאות. בחיכוך פנים־פלסטיני זה, ישראל הייתה ונשארה שחקנית מרכזית ובעלת השפעה על תוצאת התחרות בין שני ארגונים אלה ובין דרכם.