עדכן אסטרטגי
הכרחי לדון בהתפתחויות אפשריות לעימות בין ישראל לחזבאללה אילו התרחש בצל איראן בעלת יכולת גרעינית. האם היינו מגיבים כפי שאנו מגיבים על חטיפת החיילים? האם היתה ארה"ב מעניקה לנו יד חופשית? התשובות לשאלות אלה הן כיום בגדר הערכה בלבד, נכון לומר כי מה שקורה בעימות בלבנון הוא בראש וראשונה "משחק מקדים" לעימות הגדול הבא (ישירות ו/או בעקיפין) בין איראן ובין ישראל . המזרח התיכון נתון בתהליך של שינוי, בין השאר כפועל יוצא משאיפות ההגמוניזם של איראן; מההתעוררות השיעית ומהיעלמות עיראק של סדאם חוסיין, ששימשה בלם לחתירת טהרן לחדור למזרח הערבי. העולם הערבי במצוקה רבתי ובולט העדרם של מנהיגים המסוגלים לייצר קואליציות ו"מהלכים גדולים". המדינה הריבונית מאבדת כוח לשחקנים סקטוריאליים, ובמרחב בולט השינוי במאזן הכוחות לטובת השיעים (שרק בעיראק תפסו לראשונה את השלטון) על חשבון הדומיננטיות הסונית, שנזעקה מול האתגר, כפי שממחישות תגובות סעודיה, מצרים וירדן.