עדכן אסטרטגי

מדינות השלום הערביות, בדגש על מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות, מביעות לאורך המלחמה חוסר אמון, כעס ואף תמיהה לנוכח התנהלותה של ישראל, ותחושות אלו הגיעו באחרונה לשיאן עד כה. במקביל להערכתן להישגים הצבאיים שרשמה ישראל במלחמה ולפוטנציאל ההשפעה החיובי שלהם על המזרח התיכון, הן מוטרדות עמוקות ממה שמתפרש כדבקות ישראלית בגישה מיליטריסטית חד-ממדית, קרי הפעלת כוח צבאי ככלי קבוע ובלעדי. ואכן, לפי ההבנה הרווחת במערכת הערבית, הגישה הישראלית הנוכחית מתעלמת מהזדמנות לסיים את המלחמה ומהכורח למנף את ההישגים הצבאיים ליוזמות מדיניות ובהמשך לתהליך מדיני שיוביל ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולעיצוב מציאות חדשה של שלום ושגשוג במזרח התיכון. ביקורת נלווית הנשמעת במדינות השלום הערביות נוגעת לעוצמת הכוח שמפעילה ישראל נגד רצועת עזה ואוכלוסייתה. תמונות של ילדים ונשים הרוגים ומורעבים ברצועה המופצות בתקשורת הערבית, ולצידן האשמות ברצח עם, עלולות  להכביד עוד זמן רב על החזרה לשגרת יחסים תקינה עם ישראל. מדינות השלום עודן מחויבות – גם פומבית – להסכמי השלום ולחזון של נורמליזציה עם ישראל ואינטגרציה שלה במזרח התיכון, ומציעות מתווים גמישים לאופק מדיני ברוח זו ביום שאחרי המלחמה. עם זאת, גובר החשש שהמדיניות הישראלית הנוכחית תגרום נזקים רב-ממדיים ליחסים בין הצדדים: נתק ופגיעה באמון בין הדרגים הרשמיים; הקצנה בדעת הקהל הערבית נגד ישראל; וחיזוק גורמים אסלאמיסטיים רדיקליים. מציאות זו פוגעת בנורמליזציה בכוח ובפועל ומחזקת את נטיית מדינות ערב לעצב אסטרטגיות אזוריות שישראל אינה משולבת בהן.

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא הפרשים" הופך לחלק מהותי ועיקרי של "צבא ההייטק"

מטרת מאמר זה היא להתריע מפני היבטים בעיתיים בתוכנית המבצע בעזה, העולים מתוך התבטאויות של הדרג המדיני ואשר עלולים להוות הפרה של הדין הבינלאומי ואף להגיע לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות