התהליך הבינלאומי להגבלת מערכות נשק אוטונומיות: משמעויות לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

עדכן אסטרטגי

דף הבית עדכן אסטרטגי התהליך הבינלאומי להגבלת מערכות נשק אוטונומיות: משמעויות לישראל

התהליך הבינלאומי להגבלת מערכות נשק אוטונומיות: משמעויות לישראל

במה מחקרית | אוקטובר 2018
לירן ענתבי

מערכות נשק אוטונומיות המסוגלות להפעיל כוח קטלני ללא מעורבות אנושית במעגל ההפעלה נפוצות לאחרונה יותר ויותר. הדיון סביב חוקיות ומוסריות השימוש במערכות אלו הולך ומתרחב, ובשנים האחרונות אף מתקיים בין המדינות החתומות על האמנה להגבלת נשק קונוונציונלי מסוים (CCW) דיון בנוגע לאפשרות להוסיף פרוטוקול שיגביל את השימוש, ואולי אף את פיתוחן של מערכות אלו. המאמר סוקר את התהליך המתקיים בנושא זה בזירה הבינלאומית, מציג את עמדותיהן של כמה מן המדינות המובילות וכן את משמעויות התהליך עבור ישראל, שהיא יצרנית, יצואנית ומפעילה של טכנולוגיה צבאית מתקדמת. מופיעות גם המלצות לחבור למדינות המציגות עמדה תכליתית ודומה לזו של ישראל, דוגמת ארצות־הברית ורוסיה. כמו כן ממליץ המאמר לישראל לשקול הסדרה פנימית רשמית ופומבית של התחום, בדומה לארצות־הברית, במטרה להנחות בצורה ברורה את גורמי הפנים שלה ולהיות מובילה חיובית גם בזירה הבינלאומית.


הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום במה מחקרית

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock (modified by INSS)
סין והמזרח התיכון: תמונת מצב ערב המלחמה עם איראן ובמהלכה
חרף הרושם הרווח בדבר נסיגה של סין מהמזרח התיכון בשנת 2025 על רקע התחזקות מחודשת של ארצות הברית באזור והיעדר מעורבות סינית משמעותית במלחמת ישראל-איראן, המציאות מורכבת יותר. ניתוח רב-ממדי של סחר, השקעות, טכנולוגיה וכן קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים מראה כי סין לא זו בלבד שלא נסוגה מהמזרח התיכון, אלא המשיכה לבסס ולהעמיק את אחיזתה הכלכלית בו, תוך שימור דפוס פעולה עקבי: הימנעות ממחויבות ביטחונית לצד הרחבת השפעה כלכלית. סבב העימות בין ישראל, ארצות הברית ואיראן בתחילת 2026 מדגיש מגמה זו: סין נותרת שחקן שולי בזירה הצבאית, אך פועלת בזהירות למנף את המשבר לצבירת השפעה ארוכת טווח. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם וכיצד תהיה סין מעורבת בשיקומה של איראן לאחר המלחמה – ובפרט בשיקום יכולותיה והתעשייה הצבאיות שלה. סוגיה זו אינה תיאורטית: היא מחייבת את ישראל לפעול בזירה הבינלאומית, לצד שותפות אזוריות שנפגעו גם הן מאיראן, כדי להשפיע על סין להימנע ממעורבות שכזו ובייחוד בכל הקשור לשיקום הממד הצבאי האיראני. בנוסף, על ישראל להיערך להתגברות התחרות הבין-מעצמתית במזרח התיכון, אולי במתכונת שונה וחריפה מזו שנרשמה בעשור האחרון.
10/05/26
מפה אינטראקטיבית: תשתיות התעבורה, התקשורת והאנרגיה במזרח התיכון
המפה האינטגרטיבית מציעה מבט ויזואלי רחב, ברור ונגיש על תמונת המצב של תשתיות התעבורה, התקשורת והאנרגיה במזרח התיכון, הן הקיימות והן המתוכננות לעתיד. בעידן שבו תשתיות אזוריות הופכות לגורם מרכזי בעיצוב יחסים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים, המפה מאפשרת להבין במהירות את רשת החיבורים המורכבת המשתרעת בין מדינות האזור. באמצעות שילוב של שכבות מידע מגוונות, ניתן להתמקד בכל תחום בנפרד או לבחון את יחסי הגומלין ביניהם: צירי תחבורה יבשתיים וימיים, קווי תקשורת ותשתיות דיגיטליות, לצד רשתות הולכה של אנרגיה כגון נפט, גז ואנרגיות מתחדשות. המפה מדגישה לא רק את מה שקיים בפועל, אלא גם יוזמות בתכנון, פרויקטים בשלבי פיתוח והזדמנויות עתידיות לשיתופי פעולה אזוריים. הצגה אינטראקטיבית זו מאפשרת למשתמשים לזהות מגמות מרכזיות, להבין כיצד תשתיות משפיעות על זרימת סחורות, מידע ואנרגיה, ולאתר נקודות מפתח בעלות חשיבות אסטרטגית. בכך, המפה משמשת כלי תומך קבלת החלטות עבור קובעי מדיניות, חוקרים, אנשי מקצוע והציבור הרחב כאחד. מעבר להצגת נתונים, המפה האינטגרטיבית מספקת הקשר רחב יותר, גאוגרפי, כלכלי ואסטרטגי, ומסייעת לפענח את הדינמיקה המשתנה של המזרח התיכון, אזור שבו תשתיות אינן רק אמצעי חיבור, אלא גם מנוע מרכזי לעיצוב עתיד אזורי משותף.
07/05/26
REUTERS
המערכה נגד איראן והאסטרטגיה הרוסית מול ממשל טראמפ
כיצד המערכה באיראן שברה את הקונספציה בקרמלין – ומהן המסקנות והלקחים של מוסקבה מהאירועים האחרונים?
07/05/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.