גילוי הגז הטבעי בישראל: המשמעויות הכלכליות והאסטרטגיות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

עדכן אסטרטגי

דף הבית עדכן אסטרטגי גילוי הגז הטבעי בישראל: המשמעויות הכלכליות והאסטרטגיות

גילוי הגז הטבעי בישראל: המשמעויות הכלכליות והאסטרטגיות

במה מחקרית | אוקטובר 2001
שמואל אבן

לאחר קרוב לחמישים שנות חיפושים התגלה בישראל, בשנת 1999, גז טבעי בכמויות מסחריות. הגז הטבעי, שהינו אחד ממשאבי הטבע היחידים במדינה, עשוי להקנות לה יתרונות אסטרטגיים בתחומים הכלכלי והביטחוני. התפתחות משק הגז הטבעי תלויה בפיתוח מקביל של שלושת מרכיביו: גילויי גז, תשתית צינורות להולכת גז מהבארות לצרכנים וצריכת גז.


תקציר

הגז הטבעי נוצר על- ידי בקטריות מחומר אורגני, והוא מורכב כמעט כולו ממַתן. המקור לחלק ניכר מהחומר האורגני באזורנו הוא סחף קדום של נהר הנילוס בים התיכון. בנתיב הסחף מצויים גם מאגרי גז גדולים מול חופי מצרים ורצועת עזה .הגז הטבעי משמש מקור אנרגיה לתחנות כוח ותעשייה. בעירתו נקייה יחסית לזו של דלקים אחרים, כגון מזוט, סולר ופחם, והוא פולט פחות גזים מזהמים וגזי חממה.

להקמת תחנות כוח הפועלות על גז יש כמה יתרונות: הן זקוקות לשטח קטן יחסית; ניתן להקימן בכל מקום ,להבדיל מתחנות הפחם, שאותן יש להקים על החוף, שהינו אזור צפוף ויקר; ועלות הקמתן כ– %50 מזו של תחנת כוח פחמית .בשנת 1999, בקידוח 'נועה 1' מול חוף אשקלון התגלה מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון.

בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים, שברובם נמצא גז בכמויות גדולות. הקידוחים נעשו במים שעומקם 120–800 מטרים, ובעומק של כ–1,750 מטרים מתחת לקרקעית הים. קידוחים בעומקים האלה מתאפשרים הודות לטכנולוגיות חדישות, אולם עלותם גבוהה (עד כ–25 מיליון דולר).

עד כה נמצאו בים בישראל עתודות גז מוכחות של יותר מ–52 מיליארד מטר מעוקב, שערכן מספר מיליארדי דולרים. הכמות הזאת מספיקה לכל צורכי המשק לעשר השנים הבאות לפחות. להערכת ד"ר יחזקאל דרוקמן, הממונה על חיפושי הנפט והגז במשרד התשתיות, הגז מהמקורות המקומיים עשוי לספק את כל הביקוש של ישראל לעשרים השנים הבאות. יש לציין, כי הגז שנמצא בישראל הינו פרי חיפושים בשטח קטן מאוד משטח הים, כך שהסיכוי למצוא מאגרים נוספים מוערך כגבוה.

הצרכנים העיקריים של גז טבעי בישראל יהיו חברת החשמל, יצרני חשמל פרטיים ומפעלי תעשייה, כגון כימיקלים לישראל, חברת ים המלח ומפעלי המלט נשר. כמו כן, ניתן יהיה להשתמש בגז לתדלוק מכוניות, שיותאמו לכך, כתחליף לגז לבישול, וכמקור אנרגיה זול להתפלת מי ים.

החיסרון העיקרי של השימוש בגז טבעי, לעומת נפט ופחם, הוא הקושי לאחסנו במיכלים ולניידו. לכן, הדרך היעילה ביותר לשווקו היא באמצעות הנחת תשתית של צינורות גז.

היתרונות הכלכליים של הפקת גז

בישראל הגז הטבעי יהיה, כנראה, מוצר האנרגיה הזול ביותר במשק הישראלי.  הדבר אמור להוזיל גם את מחירי החשמל. נוסף על כך, קיימים כמה יתרונות לשימוש בגז הישראלי בהשוואה ליבוא נפט או גז:

א. הכנסות ישירות לאוצר המדינה - שימוש בגז ישראלי יאפשר למדינה לקבל מספקי הגז הישראלי עשרות מיליוני דולרים בשנה מתמלוגים (5.12% מסך המכירות) ומיסים (מס חברות בשיעור 36% מהרווח).

ב. תרומה למאזן התשלומים של ישראל - שימוש בגז הישראלי יחסוך מאות מיליוני דולרים בשנה על יבוא דלקים. נוכח האפשרות שבעתיד יסבול המשק הישראלי ממחסור במטבע חוץ, מוטב לתת עדיפות כיום לענפים החוסכים מטבע חוץ, כאילו היו יצואנים.

ג. צריכת גז ישראלי על–ידי המשק תתרום אופן משמעותי לחיפושי נפט וגז בישראל. לפי סקרים גיאולוגיים, שערכה למשל חברת בריטיש גז, קיים בישראל פוטנציאל למציאת גז ונפט בכמויות גדולות. גילויי נפט קשורים באופן הדוק לשימוש בגז הטבעי, כיוון שמכירת הגז מהווה במידה רבה פיצוי לחברות המחפשות שלא מצאו נפט. ככל שהמשקיעים בחיפושי נפט יוכלו למכור את הגז בשוק הקרוב ביותר, כך תגדל המוטיבציה שלהם לקדוח ולחפש נפט וגז, ולהיפך.

ד. הפקת הגז הישראלי תתרום לתעסוקה במשק האנרגיה, ולהקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הזה.

מאגרי הגז הישראלי כמלאי אנרגיה לעת חירום

מאגרי הגז הטבעי שבים בישראל הם נכס משמעותי גם לעת חירום. במקרה של איום על הספקת אנרגיה ממקורות חיצוניים, יסופק הגז הישראלי בקווים קצרים ובטוחים למשק.

נשאלת השאלה, האם כדאי לנצל את הגז הטבעי שנמצא עד כה, או לשמור אותו לשעת חירום? לדעתי, יש לנצל את הגז ככל הניתן, מכיוון שרק שימוש ניכר בגז המקומי בעת שִגרה יבטיח, שיהיה בישראל מלאי גז טבעי לעת חירום. הסיבה לכך היא, שצריכת הגז המקומי תקבע את כדאיות המשך המאמצים לחיפושי נפט וגז ולפיתוח השדות הקיימים. אם לא יופק הגז בכמויות גדולות, לא יפותחו חלק משדות הגז ולא יימצאו שדות גז חדשים. כמו כן, תשתית ההפקה בעת שגרה היא זו שתהיה גם

בעת חירום. החברות המסחריות שמצאו את שדות הגז לא ישקיעו בתשתית השדות יותר מהדרוש לצורכיהן המסחריים. לפיכך, התשתית לא תאפשר הפקת גז בעת חירום בכמות גדולה בהרבה מזו המופקת בעת שגרה. הגדלת כושר ההפקה ותשתית ההולכה מבארות הגז, עלולה להימשך שבועות רבים, שבהם תחסר במדינת ישראל אנרגיה.

סיכום

ישראל נמצאת בפתחו של עידן חדש בתחום האנרגיה — עידן הגז. ביכולתה להיכנס לעידן הזה גם ללא הגז המצרי. עתודות הגז של ישראל אמנם מוגבלות עדיין בהיקפן, אולם גם כיום הן מסוגלות להספיק לשנות צריכה רבות. גילויי הגז וסקרים גיאולוגיים תומכים באפשרות, שיתגלו מאגרי גז גדולים נוספים ואולי גם מאגרי נפט בישראל. ניסיונן של מדינות אחרות מלמד, כי כמויות הגז (והנפט) שנמצאו בתחילה היו קטנות ביחס לכמויות שנמצאו בהמשך החיפושים. לפיכך, מוטב לישראל לפתח את שדות הגז הקיימים, לזרז את הקמת התשתית להולכת הגז בתוך המדינה, לצרוך את הגז שנמצא ולהאיץ את קצב חיפושי הגז והנפט. באשר ליבוא גז טבעי, ניתן לקוות, כי בעתיד ישתפרו היחסים המדיניים והכלכליים עם מצרים, ויתקיימו התנאים שיאפשרו לרכוש ממנה גז בבטחה. כמו כן, סביר, כי בעוד שנים גם הגז הפלסטיני ימצא את דרכו לשוק הישראלי. מכאן שגז טבעי אינו צפוי להיות במחסור באזורנו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום במה מחקרית

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Anadolu via Reuters Connect
מבצע "מרכבות גדעון" – האם נחצים קווים אדומים?
מטרת מאמר זה היא להתריע מפני היבטים בעיתיים בתוכנית המבצע בעזה, העולים מתוך התבטאויות של הדרג המדיני ואשר עלולים להוות הפרה של הדין הבינלאומי ואף להגיע לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות
29/05/25
Shutterstock
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
האם בכל הנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב "מה שהיה הוא שיהיה"? הכרסום הניכר בנדבכים המרכזיים של יחסים אלה אינו מבשר טובות
28/05/25
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.