(המאמר הנו תמלול ערוך של דברי הרמטכ"ל בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי שהתקיים בינואר 2016.)
שלושה מעצבים מרכזיים מרכיבים את האתגרים בפניהם ניצב צה"ל בעתיד הנראה לעין. המעצב הראשון הוא ההשתנות המואצת של הסביבה האסטרטגית של ישראל. הסכם הגרעין בין איראן למעצמות והסרת הסנקציות מעל איראן מהווים תפנית אסטרטגית באיום המרכזי בפניו עומד צה"ל בעשור האחרון. התפרקות הסֵדר הישן במזרח התיכון, שהיה קיים מאז הסכם סייקס־פיקו ב־ 1916, והיחלשות המסגרות המדינתיות בארבע־חמש השנים האחרונות מבטאות חוסר יציבות של האזור שתמשיך לאפיין...
היחסים בין הדרג הצבאי והדרג המדיני הם מורכבים ורבי פנים, גם תיאורטית וגם מעשית. הבעיות שהתגלו בממשק בין שני הדרגים במדינת בישראל הובילו לכך שהפעלת צה"ל לא תמיד הייתה יעילה, או שנוצר משבר ציפיות בין שני הדרגים. בנוסף לכך, קיימת בעיה של חוסר לכידות בעמדות הדרג המדיני, דבר שהוביל לכך שהנחיותיו לצבא לא תמיד עלו בקנה אחד עם עמדת הממשלה, או שההוראות שנתן הדרג המדיני לצבא היו מעורפלות.
על רקע זה בולט פרסומו, באוגוסט 2015 , של מסמך "אסטרטגיית צה"ל". במסמך זה, עליו חתום הרמטכ"ל, ניתן למצוא, בין היתר, הצעה להסדרת השיח...
שיתוף מידע בסייבר כולל שיתוף של שיטות תקיפה, כלים ואמצעים לתקיפה, מטרות תקיפה, חולשות שאותרו ודרכי התמודדות עם איומים. שיתוף מידע מהווה את אחד מעקרונות ההגנה האסטרטגיים, ומטרתו היא להגביר את החוסן הכולל במרחב הקיברנטי. כיום פועלים בעולם ובישראל מיזמים שונים ומגוונים לשיתוף מידע, שרמת האפקטיביות של מרביתם אינה מיטבית.
מאמר זה עוסק במספר אתגרים מעולם הכלכלה ומדעי המדינה הניצבים בפני מיזמים פנים־מגזריים לשיתוף מידע, ובוחן את מידת ההשפעה שלהם. לאורך המאמר מוצגות דוגמאות של התמודדות עם אתגרים דומים בעולמות תוכן אחרים. לבסוף, מובאות...
פיקוד העורף של צה"ל הוקם כפיקוד צבאי מרחבי ב־1992, כחלק מהלקחים שהופקו ממלחמת המפרץ, לאחר שהעורף הישראלי הותקף על ידי 39 טילי "סקאד" בליסטיים מעיראק. הנזק בפועל של ירי הטילים היה שולי, אולם האפקט הפסיכולוגי היה עמוק. הוא פתח למעשה עידן חדש בעימותים הצבאיים בין ישראל לאויביה. משלב זה ואילך השתנה טבען של המלחמות באזור. בניגוד גמור לעימותי העבר, אשר התרחשו בין יחידות צבאיות בגבולות ובעיקר מעבר להם, מעתה עמד העורף הישראלי בלב של פעולות האיבה. שינוי היסטורי זה עורר שורה של שאלות מהותיות, שעדיין נדונות בשיח הצבאי...
איסוף מודיעין ממקורות אנושיים (Humint) היה כלי מרכזי להשגת יתרון על האויב מאז שחר ההיסטוריה. היומינט נקשר מאז ומתמיד לסחר במידע ולצורך לשתף פעולה עם טיפוסים לא נעימים, אולם המידע שהגיע מאותם טיפוסים התגלה לרוב כחיוני וכחשוב להתגוננות מפני איומים ולהשגת יעדים. בחמישים השנים האחרונות היו שלושה ממשלים בארצות הברית שניסו לשים קץ לאיסוף מודיעין בשיטת היומינט. היחס השלילי כלפי שיטת איסוף זאת והמעורבים בה עבר מהתחום החשאי למישור הפומבי, והתדמית של היומינט השתנתה בשל שיקולים פוליטיים שלא היה להם קשר להישגיה של השיטה או לכישלונותיה.
האיום שמציב ארגון "המדינה האסלאמית" בפני מדינות רבות ברחבי העולם הוביל לגיבושה של קואליציה בין־לאומית, שכוחותיה מפציצים ותוקפים יעדים וכוחות של "המדינה האסלאמית" בעיראק ובסוריה. בסוריה כוונו ההפצצות, בין השאר, אל עבר מעוזי קבוצה בשם "ח'ורַאסאן". מעט מאוד ידוע על קבוצה זו, שעלתה לתודעה העולמית והתפרסמה כתא טרור בין־לאומי שהתנחל בסוריה בחסות הכאוס השורר במדינה במטרה לתכנן פיגועים במערב ולאמן פעילים להוצאתם אל הפועל. קבוצת "ח'וראסאן" הוגדרה בספטמבר 2014 כאיום ביטחוני מיידי, מסוכן אף יותר מאשר...
השיח סביב הסיבות לעליית ארגון הטרור "בוקו חראם" בניגריה מתנהל במלוא עוזו, כשבמקביל ממשיכים הגורמים הקיצוניים במדינה לפתות לוחמים עניים להתגייס לשורות הארגון. המאבק בטרור צריך למקד את מאמציו בהרס בית הגידול שמצמיח תומכים עניים אלה ב"בוקו חראם". כדי למנוע את איום הטרור בניגריה, יש לאמץ אסטרטגיה ושיטת לחימה חדשות ולטפח נרטיב ציבורי חדש, וזאת באמצעות היעד ארוך הטווח של פיתוח אנושי, ובמיוחד פיתוח כלכלי וחברתי.
מאמר זה מבקש לעמוד על החיבור האפשרי בין טרור מקומי ובין המצב הסוציו־אקונומי בצפון־מזרח ניגריה. המאמר יבחן את...
מאמר זה עוסק במקומו של מערך מסוקי הקרב של צה"ל במלחמה המתמשכת נגד כוחות לא סדירים. המאמר בוחן תחילה את ההיבט התיאורטי בהפעלת כוחות אוויר במלחמה נגד גורמים אלה ואיזה יתרונות מבצעיים מספקים מסוקי הקרב. בהמשך מנתח המאמר את השימוש במסוקים בצבאות העולם בסוג זה של לחימה, מתוך כוונה להדגיש את הייחוד שבהפעלת מסק"רים על ידי צה"ל. בייחוד זה עוסק החלק האחרון של המאמר. מסקנתו היא כי צה"ל לא רואה במסוקי הקרב מערכת נשק העומדת בפני עצמה, אלא אמצעי נוסף להשגת מטרה מבצעית. רבות מהפעולות שביצעו המסק"רים ניתן היה לבצע באמצעות...
מתקפות סייבר נתפסות בכתיבה הצבאית והאקדמית, לרוב, כנשק אסטרטגי אסימטרי וככלי שיש לו פוטנציאל ליצירת שוויון במערכה בין מדינות חזקות למדינות חלשות יותר. עם זאת, אין עדויות רבות לכך שמתקפות סייבר הן אופציה צבאית ממשית בעימות בין מדינות. במקומות שבהם התנהלו מבצעים צבאיים של ממש )כמו אפגניסטן, גיאורגיה, עיראק או ישראל ורצועת עזה(, יש מעט מאוד עדויות לצבא המבַצע מתקפות סייבר נגד מטרה צבאית או אזרחית. זוהי עובדה מעניינת, לאור ההנחה שחלק מהמדינות שהיו מעורבות בעימות צבאי או במשימות לשמירת השלום באזורים עוינים מחזיקות ברמה מסוימת של יכולת...
מאמר זה בוחן באילו טקטיקות משתמשים נציגי צה"ל בראיונותיהם לערוצי טלוויזיה ערביים במטרה לשמור על לגיטימיות המאבק עם הפלסטינים ולהצדיק הפעלת כוח במסגרתו. המאמר, המבוסס על מחקר שניתח עשרות ראיונות שערכו רשתות "אל־ג'זירה" ו"אל־ערביה" עם דוברים של צה"ל, מראה כי הם השתמשו בשלוש טקטיקות תוכן מרכזיות להשגת מטרה זאת: הכחשה, התחמקות מאחריות והפחתת מידת התוקפנות הנתפסת של האירוע. כדי להעביר תכנים אלה בצורה משכנעת, השתמשו המרואיינים במגוון טקטיקות שיח, כגון הפניית שאלות רטוריות למראיינים ופנייה ישירה לאויב. המאמר...
הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון מאז דצמבר 2010 העמיקה את חוסר היציבות והציפה סכסוכים ומתחים שונים שאפיינו את האזור לאורך ההיסטוריה. אירועים אלה חושפים את חשיבותם של השחקנים הלא מדינתיים במזרח התיכון ומעוררים את הצורך בחשיבה מעשית ותיאורטית על "עובדות", מונחים ותפיסות הקשורים בתופעת מדינת הלאום. קיומם של שחקנים לא מדינתיים אינו חדש בנוף הפוליטי העולמי והמזרח תיכוני. אף על פי כן, ניכר כי השיח התיאורטי והיישומי, על היבטיו הפוליטיים, הצבאיים, המשפטיים והבין־לאומיים, נותר במידה רבה "מדינתי", באופן המתיר מקום חלקי בלבד...
השימוש הגובר בטכנולוגיית המידע בצד התלות הגדלה של השוק החופשי במוצרים ובשירותים שמסופקים בידי תשתיות, מגבירים את שכיחות התלות ההדדית בין התשתיות ומגבירים את חשיבותה של התופעה — פגיעה בתשתית קריטית עלולה להשפיע באופן מכריע על יכולותיהן של תשתיות נוספות לפעול ובמקרים רבים, עלולה פגיעה שכזו לגרום לקריסתן של תשתיות הקשורות לתשתית הנפגעת. התלות הקיימת בין התשתיות מחייבת את הגורמים העוסקים בתכנון תקיפה קיברנטית כמו גם את הגורמים העוסקים בהגנה להתאים עצמם למציאות זו ולהיערך בהתאם.
המאמר מתאר את המודלים הקיימים לניתוח מצבי תלות בין...
שלושת הסבבים האלימים שהתנהלו בין ישראל לחמאס מאז שנת 2008 לא הובילו לשינוי במהותו הבסיסית של הסכסוך ביניהם: ישראל כלואה למעשה במציאות של עימות אסימטרי בעל עוצמות גוברות של אלימות, שבה מצליח חמאס לקבע את פרדוקס העוצמה, ההופך את עוצמתה של ישראל לחולשה ואת חולשתו שלו לעוצמה.
התייחסות לרצועת עזה כאל ישות אויב מדינתית והכרזת מלחמה עליה עשויות לאפשר הפעלת כללי משחק חדשים ועיצוב תודעה אחרת. הכרזת מלחמה כזאת עשויה לסייע להסדרה תודעתית ותאפשר הגדרת מטרות ברורות ופחות דיאלקטיות, שיהיה בהן כדי לעצב מחדש את זירת המערכה. זהו שינוי של המערכת...
הצלחותיו של ארגון דאע"ש ("המדינה האסלאמית") כוללות שילוב של מרכיבים הקשורים זה לזה, באופן שמסייע לו לבסס את שליטתו באזורים נרחבים ולשמש כראש החץ הנוכחי של הג'יהאד העולמי. כמו כן יוצר דאע"ש איום הנובע מהעובדה שפעילי הארגון המחזיקים באזרחות של אחת ממדינות המערב עלולים לשוב למולדתם ולבצע שם פיגועי טרור. איום נוסף של דאע"ש קיים באפשרות של הפעלת "זאבים בודדים" לביצוע פיגועי טרור ביעדים ברחבי העולם המערבי. מטרתו של מאמר זה היא לבחון מהו מודל ההצלחה של דאע"ש – ארגון שהשתלט כאמור על אזורים...
מאמר זה בוחן ומעריך את החוסן החברתי של תושבי עוטף עזה במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו. המאמר סוקר את הגדרת המושג "חוסן", בדגש על מרכיב ההתאוששות שבאה לאחר הנסיגה התפקודית המתחייבת עקב אירועי הדחק הקשים. החוסן החברתי נבחן על סמך שלושה מדדי התנהלות עיקריים: דמוגרפיה והתפנות, טיפול וחינוך ותעסוקה וכלכלה. שתי מועצות אזוריות נבחרו לייצג את תושבי עוטף עזה: אשכול ושער הנגב. הנתונים נאספו מתוך ראיונות עם בעלי תפקידים ותושבים במועצות אלו ומתוך התקשורת לסוגיה. הגם ששתי המועצות התנהלו בדפוסים שונים, רמת החוסן הפונקציונלי...
סוגיית הנפגעים בפעולות מלחמתיות החלה לעלות על סדר היום הציבורי, הפוליטי־צבאי והתקשורתי בעולם הדמוקרטי־מערבי בעיקר משנות התשעים של המאה העשרים. מאמר זה בוחן את אופן התייחסותה של התקשורת הישראלית לחיילים שנפגעו במהלך מבצע "צוק איתן", במיוחד לאור דפוסי הסיקור של נושא זה בעבר. נראה כי למרות התחושה של "מלחמת אין ברירה" בעת המבצע, הסיקור של הנפגעים במהלכה לא חזר באופן מלא לדפוסים ה"מסורתיים" מן העבר. התקשורת עסקה בנפגעים ובמחיר הלחימה במבצע, אך עשתה זאת תוך ניסיון מודע למנוע פגיעה במורל הלאומי ולהימנע מביקורת....
מאמר זה בוחן את תנועת המחאה האזרחית שקמה מקרב תושבים באזור הנגב המערבי במהלך מבצע "צוק איתן". בתוך כך הוא בוחן את מאפייניה של התנועה כתנועה חברתית "חדשה", וכן את ההשלכות של אופן פעולתה ומסריה על השיח המדיני־ביטחוני במרחב פעולתה בפרט ובישראל בכלל. טענת המאמר היא שעל אף שתנועה חברתית זו צמחה מתוך נסיבות של מצוקה ביטחונית־מקומית, יש לפעילותה רלוונטיות רבה במישור הכלל־ארצי. זו נובעת מקריאת התגר של התנועה על "תפיסת הסבבים", המסתמנת כדפוס הפעולה המוביל בשנים האחרונות את העימות בין ישראל לחמאס. המסר אותו מנסה...
מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014) היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה...
בפברואר 2015 אישרה ממשלת ישראל את הקמת "הרשות הלאומית להגנה בסייבר", שתהווה זרוע ביצועית של המדינה להגנת המרחב האזרחי מפני איומי סייבר. אחד האתגרים של המדינה הוא לשלב בפעילות זו את המגזר הפרטי, הן כצרכן עיקרי של ההגנה והן כמשתתף במערך ההגנה. מאמר זה מציע למדינה אסטרטגיה בנושא. ככלל, מוצע שהמדינה תפעל להגן על מרחב הסייבר המדינתי עד לנקודת הכניסה הארגונית, וזאת באמצעות מעורבות עמוקה בארגונים המחוללים את הסייבר (חברות תקשוב, ספקי אינטרנט). כך יפחת הסיכון שהתקפות סייבר יגיעו לארגונים ולבתי האזרחים. כמו כן, מומלץ שהמדינה תרחיב...
בשנתיים האחרונות הפך ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" ("דאעש"9) לאחד הגורמים המסוכנים, אשר עצם קיומו, מהותו ופעילותו מקרינים על מדינות רבות בכל רחבי העולם, קל וחומר במזרח התיכון. ארגון טרור זה, המניף את "הדגל השחור" כדגלו הרשמי, מייצג זרם קיצוני באסלאם האורתודוכסי (סוני), שקורא תגר על כל סדרי השלטון הקיימים ומבקש להחליפם במשטר אסלאמי שמחקה דפוסי התנהגות ואורחות חיים מהמאה השביעית. זרם זה מכונה "סלפיה־גִ'האדיה" הוא נחשב כיום לביטוי הקיצוני ביותר של הפונדמנטליזם האסלאמי. זהו זרם הצומח במהירות רבה...
מאמר זה מתמקד בשימוש של "המדינה האסלאמית" ושחקנים לא מדינתיים אחרים באמצעי תקשורת וטכנולוגיה כדי להשפיע על יחידים או על קבוצות, תוך שילוב בין רשת האינטרנט ובין עולם המציאות שמחוץ לרשת. אופן השימוש של "המדינה האסלאמית" ברשת בכלל ובמדיה החברתית בפרט לעיצוב המציאות דרך עיניה ולקידום מטרות הטרור שלה, שונה במהותו מהשימוש שעשו ארגוני טרור בעבר. שחקנים לא מדינתיים וארגוני טרור נוספים לומדים ומפיקים לקחים מהצלחת מודל הפעולה של "המדינה האסלאמית" כדי להשתמש באמצעי תקשורת וטכנולוגיה לצורך השפעה על יחידים או על...
ההתפתחות המהירה של מרחב הסייבר הובילה להתגברות האיום של גניבת קניין רוחני בכלל וסודות מסחריים דיגיטליים פרטיים ומסחריים בפרט. המדובר בגניבה המתרחשת בדרך קיברנטית ונובעת ממניעים פליליים. לסוג זה של פשעי סייבר יכולה להיות השפעה קריטית על המערכת המקרו־כלכלית הבין־לאומית, לרבות פוטנציאל לאובדן של הכנסות עתק ממסים ולצניחה בתמ"ג. מרבית המדינות ניסחו דוקטרינה אסטרטגית להגנת סייבר במטרה להגן על התשתיות הקריטיות הפיזיות שלהן כנגד לוחמת סייבר פוליטית. לעומת זאת, למרביתן אין עדיין דוקטרינה, חקיקה ואמצעים מתאימים להגנה על קניין רוחני...
מרחב הסייבר הופך לכלי העיקרי והיעיל לריגול עסקי ולגניבת מידע וקניין רוחני. הוא מאפשר לתוקף קיצור דרך טכנולוגי, ההופך ליתרון תחרותי ועסקי בשוק בכלל ומול הנתקף בפרט. מאמר זה בוחן את מידת ההשפעה של הצורך להתמודד עם סיכוני הסייבר בכלל ועם אבטחת המידע הארגוני בפרט על השיקולים של מקבלי ההחלטות בחברות עסקיות. מדובר בהחלטות הקשורות לשיקולים של כדאיות הכניסה לפיתוח, תשומות ההגנה על המידע, אורך חיי המוצר ועצם הכדאיות העסקית בכניסה תחומים חדשים. המאמר גם מעלה מספר רעיונות לסיוע בתחומים אלה ברמה הלאומית. מילות מפתח: סייבר, ריגול, ריגול עסקי,...
השיח הציבורי במהלך מבצע "צוק איתן" סימן רמה גבוהה של נכונות חברתית להשלים עם חללים צבאיים בהשוואה למלחמות או למבצעים קודמים, במיוחד ביחס למלחמת לבנון השנייה. במאמר זה אבקש לברר את הטענה הרווחת באשר לחיזוק הנכונות החברתית להשלים עם חללים צבאיים, ולהראות שאין לקבלה כפשוטה. טענָתי היא שהרגישות לחללים קיימת, אבל היא מורכבת יותר מכפי שהיא נראית וגם מושפעת מנסיבות משתנות. כאשר, כמאפיין את "צוק איתן", הפעולה הצבאית הינה אינטנסיבית, קצרה ונתפסת כמוצלחת, וכאשר הקרבתן של הקבוצות החברתיות המבוססות אינה ניכרת, ואף מוצדקת...
"מלכודת תוקידידס" עוסקת בנטייתן של אומות מתפתחות בהיסטוריה לאתגר גופים הגמוניים קובלים או כוחות מובילים אחרים להשגת מעמד בינלאומי, מה שמוביל לעיתים למלחמה. כוחה הצבאי והכלכלי המתגבר של סין במאה ה־ 21 מאתגר את המנהיגות הן האמריקאית והן הרוסית בנושאי ביטחון בינלאומי, לרבות בתחומי הבקרה על נשק גרעיני ואי־ההפצה. עם זאת, צמצום מאגרי הנשק האסטרטגיים המשיך להתבצע במסגרת דו־צדדית של משא ומתן אמריקאי־רוסי. על אף קיום קשיים הניכרים לעין, יש לכלול את סין בתהליך הצמצום של נשק גרעיני האמריקאי־רוסי, שכן סין מהווה מעצמה גרעינית עולה והיא...
עידן הסייבר מחולל שינוים עצומים בעולמות המודיעיניים והאיסופיים. מאמר זה דן בשאלות האם יש מקום למקצוע היומינט בעולם שבו הסייבר מהווה מרחב איסוף ופעולה מרכזי? באם יש מקום ליומינט, אילו משימות מוטלות עליו והאם נוצרות הזדמנויות לשיטות פעולה חדשות בעידן הסייבר? המאמר בוחן את מהות הדיסציפלינה היומינטית בעידן זה, ובתוך כך את האתגרים שמציב הסייבר בפני דיסציפלינה זו. בנוסף לכך הוא דן בתרומה הפוטנציאלית של היומינט בעידן הקיברנטי ומעלה את השאלה האם מדובר בדיסציפלינה מודיעינית־איסופית חדשה. החלק הראשון במאמר מציג את היומינט עד לעידן הסייבר. חלקו...
התהליכים שהובילו למלחמת לבנון השניה וההתרחשויות במהלך אותה מלחמה מלחמת לבנון השניה מנותחים בפרספקטיבה של שש שנים. נקודת המוצא לניתוח הנה היציאה מלבנון בשנת 2000 תוך הקביעה שנסיגה זו הייתה נכונה ומוצדקת. אולם מתוך התבוננות בפרספקטיבה רחבה ניתן לראות שהתהליכים הכוללים מאז אותה נסיגה הובילו להעדפות אסטרטגיות שגרמו למוכנות של צה"ל להיות חסרה מבחינה מבצעית. המאמר בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות סמוך לפתיחת המלחמה ובמהלכה תוך סקירה של עיקר הפעילות המבצעית אותה ביצע צה"ל במלחמה. זאת לצד פירוט של המהלכים המדיניים במהלך הלחימה ובסופה....
התפשטות נשק גרעיני באסיה מאיימת על ההרתעה הגרעינית והיציבות באזור ומציעה אתגרים ייחודיים לביטחונה של ארצות הברית ובעלות בריתה. המחקר עומד בניגוד לשני תסריטים עתידיים אפשריים עבור אסיה הגרעינית: 1. משטר תפוצה שהוא מוגבל יותר עם רמות שונות של תקרות פריסה מוסכמות בין מדינות, 2. מרוץ חימוש גרעיני פרוע באסיה. לא רק מתחים אזוריים, אלא גם חפיפה בין יריבויות אזוריות וגלובליות, ושאיפות, עלולות לטלטל את הספינה של יציבות הרתעה גרעינית באסיה. מילות מפתח: הרתעה, מניעת תפוצה, הגנה מפני טילים, כפייה, סין, רוסיה, יפן, איראן, פקיסטן, הודו, צפון...
מרחב הסייבר מתאים במיוחד לגניבת מידע עסקי ולריגול. הנגישות הרבה למידע לצד היכולת לשמור על אנונימיות, תוך טשטוש עקבות, מאפשר לגורמים שונים לעסוק בגניבת מידע בעל ערך, שנזקה עלול להיות רב. תופעה זו רלוונטית מאוד גם למדינת ישראל, החשופה במידה ניכרת לאיומי הסייבר בשל היותה עתירת טכנולוגיה מתקדמת כשחלקה של התעשייה מבוססת החדשנות והנשענת על קניין רוחני ייחודי, הוא רב מאוד. המאמר בוחן את היקף התופעה בעולם תוך נסיון לאמוד את היקף נזקיה הכספיים במדינות העולם ואף בישראל במסגרת הבהרת המורכבות של אומדנים אלה. מחברי המאמר מנסים להעלות את המודעות...
המאמר טוען שאין כמעט שוני בין חשיבה צבאית לחשיבה כלכלית, אם מפעילים חשיבה כלכלית אמיתית, להבדיל מחשיבה חשבונאית-תקציבית. מרבית הוויכוחים הענייניים בין מפקדים וכלכלנים נובעת מקשיים אוביקטיביים לחזות את העתיד ולכמת רכיבים חשובים של סיכון, עלויות ותועלות. לצידם יש גם וויכוחים פחות ענייניים הנובעים משיקולים אירגוניים-אינטרסנטים וסתם מבעיות אגו. עוד יצביע המאמר על האופן הבעייתי שבו נקבע תקציב הביטחון – העדר הנחיות ברורות בדבר סדרי עדיפויות והיעדר גופי מטה משמעותיים מחוץ למערכת הביטחון. בנושא זה אפשר ללמוד רבות מהרפורמות שהונהגו...
לחימתה של ישראל נגד ארגוני טרור וגרילה קושרת באופן הדוק בין הזירות הצבאית והמדינית; מאחר שישראל היא מדינה דמוקרטית שנתונה לאילוצים וריסונים משפטיים ומוסריים, יש חשיבות להצדקותיה בדבר יציאה למבצע צבאי כנגד אותם ארגונים – דבר אשר ישפיע בהמשך על הלגיטימציה או הדה-לגיטימציה הבינלאומית כלפיה. מאמר זה עוסק במערכת "כיפת ברזל" המיועדת לספק הגנה אקטיבית לאזרחי ישראל, והוא מנסה לענות על השאלה האם ניתן להצדיק מבחינה מוסרית את יציאת ישראל למבצע צבאי מקיף כנגד ארגון טרור כאשר מצויה בידיה מערכת זו? השאלה תידון תוך שימוש במערכת...
למדיניות של רוסיה רלוונטיוּת רבה לסביבה הביטחונית של האזור הארקטי, בהיותה המדינה החופית היחידה באזור שאינה חברה בנאט"ו. שורה של היערכויות צבאיות ושדרוג של תשתיות ומערכות נשק מאז 2007 הובילו להשערות שרוסיה חותרת לחמש מחדש את כוחותיה באזור הארקטי שלה, בציפייה להתחממותו. מאמר זה בוחן את כוונותיה הביטחוניות של רוסיה באזור הארקטי בעזרת ניתוח מסמכים אסטרטגיים והצהרות מדיניות שלה מאז שנת 2008. הממצאים מלמדים שרוסיה אינה נמצאת בתהליך של ביסוס מחדש של כוחה הצבאי באזור הארקטי, וכי היא מסתייגת באופן כללי מליזום מרוץ חימוש בו. נראה שטביעת...
למרות הפעילות הרחבה של כוחות האו"ם לשמירת שלום בשורה של זירות סכסוכים ברחבי העולם המדובר בפעילות מוגבלת ביכולת ובהשפעה, החסרה גם הסכמה ובהירות במישור המשפטי והפוליטי. הסכסוך הישראלי־ערבי סיפק את שדה הניסוי העיקרי להתפתחות רעיון כוחות השלום במהלך המלחמה הקרה והצבת הכוחות השונים מעבר לגבולותיה של ישראל שימשה כאמצעי של דיפלומטיה מונעת. סיום המלחמה הקרה העניק תנופה ליוזמות ותכניות בתחום שמירת השלום אך הן התפוגגו על קרקע הריאליזם המדיני והסכסוכים האלימים. הניסיונות לשדרג את הכוחות למנגנון של התערבות ו"אחריות להגן" ואפילו...
המגמה של גידול בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים נשמרת בשנים האחרונות ואף ממשיכה לעלות משנה לשנה. מבט מקרוב במגמה זו מראה שינוי במרכיביה: בצד גידול במספר המדינות העושות שימוש בכלים כאלה, מתחוללת מהפכה בתחום הייצור שלהם: מדינות וחברות מסחריות מייצרות ומוכרות כלי טיס בלתי מאוישים לכל דורש. כמו־כן מתקיימת מהפכה בתחום השימוש בכלי טיס כאלה, המאפשרת לגורמים שאינם מדינות, דוגמת ארגוני טרור, להשיגם ולהפעילם. במקביל עולה הדרישה לממש את הפוטנציאל העצום בתחום ההפעלה האזרחית והמסחרית של כלי טיס בלתי מאוישים. כל אלה יחד מצריכים את תשומת לִבם של...
נראה כי לצד המשך הפיתוח של היכולות המבצעיות־טכנולוגיות בחזית האזרחית, כפי שהודגמו באופן מרשים במהלך המבצעים "עמוד ענן" בנובמבר 2012 ו"צוק איתן" בקיץ 2014, באמצעות הפיתוח והפריסה המבצעית של מערכת "כיפת ברזל", מתחייב מהלך משמעותי של הגברת ההתמקצעות של העוסקים בתחום החירום ויצירת זהות מקצועית מובנית, שהיא מעבר להשתייכות לארגון זה או אחר בחזית האזרחית. החלטת הממשלה מספר 1661, אשר במסגרתה הועברו סמכויות המשרד להגנת העורף למשרד הביטחון, מעניקה לו את האחריות וההזדמנות המשמעותית להוביל שינוי אסטרטגי בתחום...
הניסיון הניגרי מספק מספר לקחים עבור ישראל באשר לאופן התמודדותה עם איומים המכוונים כלפי משאבי הגז הטבעי שברשותה, הנובעים מתלותה בכוח אדם זר לצורך תפעולם. לקח לטווח הקצר הוא שעל ישראל להבטיח את ביטחונם של מי שפועלים במימיה הכלכליים, גם כשמדובר בעובדים של חברה זרה המתחייבת לדאוג להם בעצמה. לקח לטווח הארוך הוא שעל ישראל לפעול להפחתת תלותה במומחים זרים באמצעות הכשרת כוח אדם מקומי שיוכל לתפעל את מתקניה גם בעתות חירום. היבטים אלו חשובים לביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל לא פחות מאשר המיגון הפיזי של המתקנים, עליו מושם כיום רוב הדגש של מערכת...
"נמרי השחרור של טמיל אילאם" היה ארגון טרור שהוקם בסרי־לנקה ב־1976 ותבע הקמת מדינה טמילית עצמאית בצפון ובצפון־מזרח האי. הארגון לחם בממשלות סרי־לנקה למעלה משלושה עשורים, עד לחיסול מנהיגו, ולופילאי פראבהאקראן, במאי 2009 , שבעקבותיו הוא הוכרע הארגון סופית. ארגון "הנמרים הטמילים" נקט פעולות טרור מגוונות זמן רב לפני שעשו זאת ארגוני טרור ידועים אחרים. אף על פי כן, הוא זכה להתייחסות מועטה בהשוואה לארגוני טרור אחרים. ניתוח יחסי הגומלין בין ממשלות סרי־לנקה לבין "הנמרים הטמילים", החל מראשית המאבק בשנות ה־70 של...
במהלך 2013 הפכה איראן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת לוחמת הסייבר הבין־לאומית. ההתפתחות הזו הנה תוצאה של הבשלת תהליכי בניין כוח הן בהקשרי הגנה והן באלה ההתקפיים מחד ושחרור הרסן לביצוע מתקפות בעולם מצד מקבלי ההחלטות באיראן מאידך. הפעילות האיראנית מראה קפיצת מדרגה בכל הקשור ביכולות הטכנולוגיות והמבצעיות שלה. המאמר בוחן את ההתקדמות והפעילות של מערך הגנת הסייבר האיראני ואת השימוש ביכולות אלו גם לריסון המתנגדים מבית ובוחן גם את היכולות ההתקפיות בעיקר דרך בחינת מתקפות סייבר המיוחסות לגורמים איראניים ולשליחים ובעלי ברית של איראן.
המאמר בוחן את תרומתם של מבצעי שמירת השלום בגבולות ישראל ליציבות האזורית מאז הקמת המדינה. הטענה העיקרית היא כי לאור היחלשותן של מדינות האזור, במקביל להתעצמותם של שחקנים לא מדינתיים, מבצעי האו"ם יתקשו לתרום ליציבות האזורית. לפיכך, על מנת לצמצם את החיכוך בין כוחות ביטחון ישראליים לכוחות מדינתיים ולא־מדינתיים באזור יש להתאים את המנדטים ועקרונות הפעולה של המבצעים בהתאם להתאמות שנעשו בזירות אחרות בעולם. המאמר מסיים בניתוח האלטרנטיבות הנידונות כיום במועצת הביטחון בנוגע לכוח האו"ם ברמת הגולן.
"פרשת הרפז" חשפה את אחד המשברים החמורים ביותר בתולדות היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי במדינת ישראל. למרות העיסוק הרב בפרשה זאת, כמעט ונעלם מעין הציבור עניין מרכזי שהתרחש במהלכה בין שר הביטחון אהוד ברק לבין הרמטכ"ל גבי אשכנזי: הקרב בין השניים על סעיף "המפקדה הכללית" בהוראת הפיקוד העליון, הקובע מהו מעמדו של שר הביטחון כלפי הרמטכ"ל ומי עומד למעשה בראש הצבא. היה זה מאבק על העקרונות המסדירים את היחסים בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי הכפוף לו. הסיבות למשברים חוזרים ביחסים בין דרגים אלה ידועות, ולמרות הסכמה...
התיאוריה של "מהפכה בעניינים צבאיים" (Revolution in Military Affairs) היא נושא מרכזי בקרב חוקרי צבא ואקדמיה, המבקשים להגדיר את תפקיד הטכנולוגיה בשינויים שעוברים צבאות במהלך שלושת העשורים האחרונים. למרות הספרות הענפה שעוסקת בתיאוריה זו, מספר מוגבל בלבד של מחקרים בחן את ההשלכות שלה על מדינות קטנות. הדגש המושם על המעצמות הגדולות בדיון ב"מהפכה בעניינים צבאיים" משקף את העובדה שהספרות המחקרית העוסקת באסטרטגיה זו נוטה להתייחס פחות למצבן של מדינות קטנות, קרי מדינות עם יכולות מוגבלות. המאמר הנוכחי טוען שהרלוונטיות של...
התפתחות איום הסייבר מחייבת ארגונים לשנות דפוסי חשיבה ומערכי הגנה בהיבטים רבים. אחד מהם נוגע למדיניות הארגון באשר לשיתוף מידע סייבר עם גורמים חיצוניים ומעבָר מתפיסה של ארגון ממודר לתפיסה של ארגון משתף. השיתוף יוצר בעיה מורכבת ומרובת פנים בתחומי הטכנולוגיה, המשפט, התרבות הארגונית ואף הפוליטיקה. הקמת מערך שיתוף משרתת גורמים רבים, ובהם גופי הרגולציה, הממשל, רשויות החוק והביון, יצרני הפתרונות והשירותים ואף הארגונים עצמם, אך גם מעוררת התנגדות מצד גורמים פנים ארגוניים וארגוני ההגנה על הפרטיות. מטרת המאמר היא להציג את נושא שיתוף המידע בסייבר...
שסעים אתניים, פוליטיים ודתיים הופכים את תימן לאחת הזירות המורכבות במזרח התיכון. מורכבוּת זו הגיעה לשיאים חדשים עם אירועי "האביב הערבי", שהביאו, בנובמבר 2011 , לסיום משטרו בן 33 השנים של הנשיא עלי עבדאללה סאלח. התפרקות האיזון הפוליטי העדין שיצר סאלח הובילה את תימן לפי תהום, כאשר מאבקי אליטות, מרידות אתניות, בדלנות, מעורבות חיצונית וטרור פונדמנטליסטי מאיימים לפרקה ומקשים על הניסיונות של המשטר הנוכחי לבנות סדר פוליטי חדש ויציבות. עתידה של תימן עדיין אינו ברור, אך ההתפתחויות והתהליכים אותם היא עוברת עשויים לספק תובנות ביחס...
קיימת הסכמה רחבה לגבי ערכו של הידע הרב המיוצר במערכת הביטחון ותרומתו למשק. ברם, בדוח מבקר המדינה ממרס 2014 מתואר ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון "כמחדל מתמשך", שהאחראיים לו הם משרדי הביטחון והאוצר. מאמר זה מציג את סוגיית ניהול הקניין הרוחני במערכת הביטחון. מטרתו לתרום לדיון לגבי תיקון הליקויים בניהול הקניין הרוחני במערכת הביטחון ולהציע עקרונות מארגנים לטיפול בנושא; וזאת תוך התחשבות הן בצרכי מערכת הביטחון והן בצרכי המשק הישראלי. לפי ההצעה שבמאמר, צה"ל ינהל את הקניין הרוחני שברשותו, כחלק מניהול הידע בארגון, אך לא יעסוק...
הקונצנזוס בישראל הוא שחזבאללה הורתע בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כי הנזק שנגרם לו ולתומכיו הוביל אותו להימנע מלחימה נגד ישראל וכי המלחמה היא שאחראית לשקט השורר מאז בגבול הצפון. לאמִתו של דבר, רוב הטיעונים המוכיחים כביכול כי חזבאללה הורתע הם פחות חד־משמעיים משנראה לעין. ניתן להסביר את רוב פעולות חזבאללה, הן בטרם המלחמה והן אחריה, בגורמים נוספים, פנים־לבנוניים ובין־לאומיים, שלישראל יש מידה מצומצמת מאד של שליטה או השפעה עליהם. הדבר מחייב לבחון בזהירות את הנחת ההרתעה, ובמיוחד להימנע משאננות המסתמכת עליה.
מאמר זה לא יציע ניתוח משפטי של תוכן הנאומים, או יתיימר לאמץ צד בוויכוח הנמשך בין הממשל למבקריו על עמדותיו המשפטיות בנושאי צבא וביטחון. הנחת היסוד של סדרת הנאומים הייתה שוויכוח כזה הוא בלתי-נמנע, ואף חיוני בכל מדינה דמוקרטית. הבעיה היא שכשהוא מחריף, בעיקר בעתות מלחמה, עלול ויכוח זה לשקף את המתח בין ביטחון לבין ערכים כבחירה בלתי-נמנעת בין השניים. את ה"בחירה הכוזבת" הזאת זיהה אובמה כמכשול, והחליט לפעול כדי לבטל אותה. לשם כך, הוא לא חולל מהפכה בעמדות המשפטיות של הממשל, אלא הגדיר מחדש את המסגרת הרעיונית שבתוכה מתנהל הוויכוח...
מטרת המאמר היא להציג את מקומה של טכנולוגיית הלוחמה הקיברנטית בתפיסת הביטחון הישראלית, ולבחון את ההיערכות שבוצעה בישראל במטרה להתמודד עם האיום הקיברנטי באמצעות בחינת שלושה תחומים מרכזיים: גיבוש אסטרטגיה סדורה להתמודדות עם האיום הנשקף כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיית הלוחמה הקיברנטית; הקצאת משאבים ותקציבים; יצירת שינויים בבניין הכוח. ההנחה היא כי באמצעות בחינת הפרסומים הממשלתיים אפשר יהיה ללמוד על מידת חשיבות הנושא עבור מקבלי ההחלטות, ומכאן על המשאבים המוקצים להתמודדות איתו. כל זאת, מתוך כוונה להציג את המצב בישראל ולנסות להצביע על הפערים...
מאמר זה מציע גישת הגנה עדכנית, שבבסיסה ניתוח מידע רגיש שעליו יש להגן, למטרת זיהוי התנהגויות אנומליות. המידע המנותח כולל את פעילות התקשורת הארגונית (datasilos) כמקור להבנת התנהגות לא-רגילה (אנומליות), המעידה ברוב המקרים על קיום פוגענים במערכת. המאמר מציע להתבסס על הנתונים שעליהם יש להגן כמקור ידע לפיתוח מערכת ההגנה. ניתוח אנליטי של נתונים מסיביים (BIG-DATA Analytics) יאפשר זיהוי פוגענים כאלה תוך בניית מודל המאפשר אמינות גבוהה של זיהוי ומזעור התרעות השווא (false positive), המהוות אתגר לכל מערכת הגנה.
מרחב הסייבר הינו תופעה שעיקרה ניצול השדה האלקטרומגנטי לצרכים אנושיים באמצעות טכנולוגיה. במאמר זה ייטען כי טכנולוגיה זו היא סוג של נשק. ההגדרה המילונית המסורתית לנשק היא "שם כולל לכלים שהאדם משתמש בהם כדי להכריע את האויב". "נשק קיברנטי" הוא, לפיכך, נשק המאפשר פגיעה שמטרתה להכריע את האויב באמצעות פגיעה במערכות המקושרות למרחב הקיברנטי. נשק קיברנטי ניתן להפעלה כנשק אל-הרג, וכולל את היכולת לגרום הרס רב ופגיעה קשה בתפקוד, בלי להחריב תשתיות פיזיות או לקטול חיי אדם. הסביבה האסטרטגית-קיברנטית כוללת שימוש בנשק קיברנטי...
דוקטרינה אתית של לחימה בטרור היא מערכת עקרונות המבטאים תפיסה סדורה בדבר הדרכים הראויות לניהול הלחימה בטרור. דוקטרינה כזו מתווכת בין הערכים המופשטים בסגנון "רוח צה"ל", האמורים להדריך את ההתנהגות של אנשי הצבא בכל הנסיבות של פעילותם, לבין הנהלים, הוראות הפתיחה באש והפקודות, האמורים להדריך את ההתנהגות של אנשי הצבא בנסיבות של לחימה מסוג מסוים, בזמן מסוים, במקום מסוים. במאמר זה נבהיר כמה היבטים של הדוקטרינה האתית של הלחימה בטרור, כפי שהצגנו אותה במאמרינו, נגיב על טענות אחדות שהועלו נגדה ונצביע על מספר עדכונים שלה, בעיקר...
אולם כל הצדדים מחמיצים את העובדה שמבנה תחום הסייבר מונע אסטרטגיה ש"תופסת טרמפ" על נורמות קונוונציונליות של מלחמה. נורמות אלה אפקטיביות בשל היכולת להבחין בין המגזר האזרחי למגזר הצבאי. לא ניתן ליישם הבחנה כזו בתחום הסייבר, בהיותו מאופיין במיזוג המשתתפים, המתקנים והיעדים לכדי ישות אחת, המשלבת באופן חסר-תקנה בין מוסדות אזרחיים לצבאיים. הסבר חשוב זה חסר ביחס לשאלה, מדוע מאמץ כלל-עולמי לשפר ולהבהיר נורמות סייבר נותר בלתי-מאוזן ובלתי-הולם. הוויכוח סביב החלה או אי-החלה של הדין הבינלאומי בכל הנוגע למלחמת סייבר וסביב הצורך באמנת...
במאמר זה נבחנות הגישות התיאורטיות העיקריות, הרווחות בנוגע לתהליכי קבלת החלטות, ולאורן נסקרים מודלים מעשיים והתאמתם למסגרת הצבאית. המאמר דן גם ביתרונות ובחסרונות היחסיים של כול מודל ומשווה ביניהם, ובסופו נכללת המלצה על אופן יישומו של מודל משולב, המתאים לתהליך קבלת ההחלטות הצבאי. הטענה המרכזית היא שכל אחת מהגישות היישומיות מציעה מערכת מושגים משלה (שפה) לשם השגת התוצרים המרכזיים של תהליך קבלת ההחלטות. שפות שונות אלו מטשטשות את ההבדלים האמיתיים בין הגישות, והופכות את הדיון לוויכוח שאינו עוסק במהות. כמו כן, לעיתים קיימת נטייה בכל אחת...
מאמר זה דן במדיניות הביטחון של קוריאה הדרומית ובקשריה האסטרטגים עם ארצות הברית. המאמר מנתח את המדיניות של סיאול בנושא פיקוד בעת מלחמה כפי שבאה לידי ביטוי לאורך השנים, ואת מורכבות הגורמים החיצוניים והפנימיים שהשפיעו על מדיניות קוריאה הדרומית בסוגיה זו. המאמר מתאר מדוע וכיצד התעכבה העברת הפיקוד בזמן מלחמה, במשך שנים כה רבות, ודן בתפקידם של נשיאת דרום קוריאה רו-מו־היון, של כוחות הצבא ושל התקשורת בקוריאה הדרומית בנושא, וכן בהשפעתה של קוריאה הצפונית על התהליך.
מאמר זה בוחן את מגוון האפשרויות שמתוכו יכול הרמטכ"ל לבחור במצבי עימות עם הפוליטיקאים. הטענה היא שכאשר התנהלות הדרג המדיני נתפסת בעיני הצבא כפוגעת בו, יש לו נטייה להתנגד באמצעות הפגנת עצמאות ואף ניסיון לסכל את רצון הפוליטיקאים. צורת ההתנגדות ועוצמתה נובעות מהמפגש של עוצמת הפגיעה בצבא עם מאזן העצמה בין הדרגים. הצבא מפגין עצמאות־יתר והתנגדות ומרחיב את סמכויותיו ככל שהוא תופס את הפגיעה בו כמשמעותית, וככל שהפוליטיקאים נזקקים ל"שירותי הלגיטימציה" שלו מול האופוזיציה, או כאשר הצבא מבין, כי הפוליטיקאים יימנעו מריסונו, מחשש...
כלים בלתי־מאוישים ורובוטים תופסים מקום משמעותי בשדות הקרב של תחילת המאה ה-21. כלים אלה מוכיחים את עצמם מבחינה מבצעית, והדבר מוביל למגמה גוברת של פיתוח והצטיידות בהם. המגבלות החלות על כלים אלה כיום, הן בעיקר טכנולוגיות, או מגבלות הקשורות לקושי בהטמעה שלהם בקרב הכוחות הלוחמים. למרות זאת, עקב השימוש הגובר בהם מתעוררות שאלות מוסריות ומשפטיות, וכן דרישה ציבורית להגביל את השימוש באותם כלים ואת פיתוחם. המאמר מנסה לענות על השאלה: מי יעצור את הרובוטים — ההתפתחות הטכנולוגית, או שמא חקיקה ואמנות מתחום בקרת הנשק? המאמר משרטט תמונה של השימוש...
במאמר מציג המחבר את התפקידים שממלא המזכיר הצבאי, מנתח את מאפייניהם, בוחן חילוקי דעות ביחס לתחומי עיסוקו ומעמדו הבכיר של המזכיר הצבאי ומציג המלצות להסדרת התפקיד. בכלל זה מציע המחבר לתחום את עיסוקיו לגבולות הרשמיים של התפקיד, להגדיר במדויק את הממשקים בינו ובין המטה לביטחון לאומי ולמנות לתפקיד אזרח עתיר ניסיון ביטחוני, אשר יכונה 'המזכיר הביטחוני לראש הממשלה'.
משמרות המהפכה מעורבים באופן משמעותי בסחר הסמים הבינלאומי, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות סוכנים. מעורבות זו מעניקה לארגון גישה למקורות מימון עוקפי סנקציות ולפלטפורמות אופרטיביות מתוחכמות, והיא תומכת בפעילותם החתרנית נגד המערב. מבחינת יריבותיה של איראן וביניהן ישראל — החיבור בין ארגון גלובלי, מתוחכם ונחוש כמו משמרות המהפכה לבין עולם הפשע המאורגן מהווה תופעה, שבהיעדר תשומת לב וטיפול נכון עלולות להיות לה השלכות אסטרטגיות משמעותיות. מאמר זה מבקש להציג את הקשר בין ארגון משמרות המהפכה לבין סחר הסמים הבינלאומי, אשר אינו זוכה לתשומת לב...
מאמר זה בוחן את הסיכונים האסטרטגים של נשק סייבר ואת הנחיצות לפתח דוקטרינות ייחודיות להגנת סייבר, כדי לצמצם ככול האפשר את הסיכון להסלמת משבר עד לכדי יציאתו מכלל שליטה. כיום, לוחמת אינטרנט ממוחשבת, היא אחת מתוך כמה זירות צבאיות שצפויות לצמוח, הן בארצות הברית והן במדינות נאט"ו. המאמר הנוכחי מציע רעיונות ומסגרות עבודה מהספרות ה"קלאסית", העוסקים באסטרטגיה, במטרה לעצב תפישה מוסדרת יותר של הסיכונים הטמונים בנשק הסייבר ליציבות הבינלאומית, ובעקבות זאת, לזהות את סוגיות הליבה בהגנת סייבר, שישמשו נקודת משען לדוקטרינות עתידיות.
מטרת המאמר היא לדון באיום הטרור במרחב הסייבר ולבחון את אמיתות התפיסות שהתגבשו בשנים האחרונות כלפי איום זה. המחברים בוחנים מהן היכולות ששחקן לא מדינתי יכול להשיג והאם יכולות אלה עלולות להוות איום ממשי על ביטחונן הלאומי של מדינות.
המאמר בוחן את התמורות שחלו בעשיית המודיעין ומציג מספר בעיות אתן מתמודדת כיום קהילת המודיעין. המחברים סבורים כי ניתן לשפר באופן משמעותי את יכולות המודיעין ולהעבירו אל המאה ה-21 אם תאומץ גישה חדשה השואבת מקור השראה מתופעת ה- 2.0 WEB .
המחבר מציע בחינה ביקורתית של הטרור הדתי, שמשליט ארגון "בּוֹקוֹ חָרָאם" בצפון ניגריה, תוך התמקדות בשאלה – מדוע קיים הארגון ומה טיב הקשר המתחזק בינו לבין הג'האד העולמי.
מאמר זה מציג השערה, לפיה מניעת איראן מהשגת נשק גרעיני היא דבר העומד בסתירה לפרשנות הפרטנית של המושג המסורתי "הכלה". לעומת זאת, מטרת העל הפוליטית של הקהילה הבינ־לאומית צריכה להיות מדיניות הכלה חדשה ומתוחכמת, שתדע לפעול נגד מלחמות גדולות ואלימוּת המונית, ובכלל זה נגד התפשטותו של נשק להשמדה המונית והסלמה של סכסוכים אלימים.
המאמר דן בטיב המענה ההגנתי האקטיבי לאיום הרקטי על עורף מדינת ישראל. המחברים טוענים, כי רק מענה משולב, הכולל מערכות טילי הגנה מפני טילים ומערכות לייזר כימי, יהווה פתרון הגנתי אקטיבי מקיף לכלל האיומים, וללא קושי כלכלי משמעותי.
המאמר מבקש למקם את התנאים העכשוויים לשימוש בכוח בהקשר ההיסטורי והמשפטי שלהם, ולבדוק באיזו מידה הם סוטים מהסדר המשפטי הבינלאומי תוך שהוא בוחן את השאלה האם הם יוצרים צורך בסדר משפטי בינ־לאומי חדש.
מאמר זה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות בהגנת סייבר: סוגיית ייחוס התקיפה (מי התוקף) וסוגיית סף ההחלטה (האם הפגיעה מצדיקה מלחמה כוללת). המאמר מציע מסגרת אנליטית המבוססת על "מדריך טאלין" לשרטוט מקרים של מלחמה ואזורי משבר.
{image} העיסוק בלוחמת משפט (Lawfare) קשור באופן הדוק לנושא של הגיליון הזה — האתגרים הניצבים בפני כל צבא סדיר במדינת חוק הפועל בסביבת לחימה אסימטרית באזור אורבני רווי אוכלוסייה אזרחית. לפיכך במסגרת ההתכוננות של צה"ל לאתגרים שיעמדו בפניו בעתיד, בעיקר בסוג לוחמה כזה, יהיה עליו לתת משקל משמעותי גם לחזית המשפטית הצפויה להתפתח כחלק אינטגרלי מאותו עימות. זה כמה שנים מקובל לדבר על ארבע חזיתות שלהן יש לתת את הדעת במהלך עימות. שתי חזיתות הן מסורתיות ושתיים חדשות יותר, אך ברור כיום כי צבא לא יוכל להכריע את המערכה בלי להיערך ולהגיע להישגים...
מאמר זה אינו עוסק בסוגיה תיאורטית הרחוקה מן המציאוּת. ייתכן שכבר בזמן הקרוב יהיה על צה"ל לעצור התקפה כבדה על תל־אביב של טילים שישוגרו מעשרות סוללות הממוקמות בלב בירות, בלבם של כפרים לבנוניים רבים, בעזה ואולי בדמשק, כאשר מסביב לכל סוללת טילים כזאת נמצאים מאות בני ערובה. הדילמה שתעמוד בפני קציני צה"ל תהיה האם לפגוע בבני הערובה יחד עם הפגיעה בסוללה או להמשיך לספוג טילים, הרס ואבדות של יהודים במסגרת התפיסה שעלינו לספוג אבדות כהכרח מוסרי.
המחבר בוחן את מאפייני הלחימה של צה"ל אל מול האתגרים שהוצבו בפניו במהלך מבצע עופרת יצוקה – דצמבר 2008. נבחנים ההיבטים המבצעיים, ההומניטאריים, המשפטיים ואחרים המציגים את הישגיו של צה"ל על רקע האילוצים הכבדים שהטיל על עצמו במהלך הפעולה.
במאמר הזה אדוּן בשלושה מאמרים העוסקים במבצע חומת מגן ובמבצע עופרת יצוקה, המשקפים את השיח הנורמטיבי ואת השיח האופרטיבי הרווחים בישראל. כמו כן אעסוק בדבריהם של מנהיגי חזבאללה וחמאס שבהם בא לידי ביטוי השיח האינטראקטיבי.
אילו כללים משפטיים חלים במסגרת עימות מזוין המתנהל באזור שבו מתגוררת אוכלוסייה אזרחית מול גורם לא מדינתי? אילו כללים חלים כאשר האויב אינו מכבד את הכללים הבסיסיים של הלחימה — אינו מבחין את עצמו מן האוכלוסייה ואף משתמש בה כבמקום מסתור וכבסיס לפעולה? במאמר הזה אציג את עמדתי בנושא.
לנוכח אתגרי לחימה בשטחים צפופי אוכלוסיה, הוקמה מסגרת דינים חשובה של המשפט הבינלאומי החָל במצבים אלה, שמסדירה את התנהגות הלוחמים ומגנה על מי שאינם משתתפים במעשי האיבה. כללי הלחימה שיידונו במאמר זה נמצאים בעיקר בפרוטוקול הראשון הנוסף לאמנות ג'נבה משנת 1977.
במבט ראשון נראה כי בלחימה באזורים שונים המאוכלסים בצפיפות מתעוררות בעיות דומות, זאת ללא קשר לאופי הסכסוך, לסוגו ולמיקומו הגיאוגרפי. עם זאת, יש לזכור כי מה שהוכח כמוצלח מבחינה מבצעית בסכסוך אחד לא יצליח בהכרח בסכסוך אחר. אפשר להדגים זאת באמצעות שני סכסוכים בני זמננו שבהם יכולות אוויריות מילאו, או ממלאים, תפקיד מרכזי: אפגניסטן ולוב.
מאמר זה בוחן את השאלות הבאות בהקשר לטרור כפי שהוא מוכר במאה ה-21: מהי הדרך המיטבית להתגונן מפניו? האם יש למקד את המענה בהיבטים ההגנתיים או שיש לשלב בין הגנה להתקפה? מיהו היריב והיכן מרחב הלחימה? שאלות אלה נבחנות מתוך מבט היסטורי לשם למידה והפקה של לקחים ומתוך מבט לעתיד, בניסיון לגבש תובנות בנוגע לאסטרטגיה מתאימה ולטקטיקה יעילה, הכוללות שילוב של הטכנולוגיה כמרכיב חיוני במאבק בטרור.
סין מפתחת זה כמה שנים יכולות מבצעיות בתחום לוחמת הסייבר. למרות ההכחשות של הממשל הסיני מקובלת בקרב החוקרים התפיסה שסין עומדת מאחורי שורה של מתקפות סייבר על ארצות־הברית, יפן, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות במערב לנוכח זאת, מתעוררות השאלות: מה עומד מאחורי המתקפות והאם ניתן לזהות את המתווה האסטרטגי שעל־פיו פועלת סין במערב בכלל, ובארצות־הברית בפרט. לשם כך יש לבחון את האסטרטגיה שגיבשה סין בתחום לוחמת הסייבר, את הגופים העוסקים בכך בסין בשנים האחרונות ואת המשאבים המושקעים למימוש היעדים שסין מבקשת להשיג באמצעות הלוחמה הזאת.
הסביבה האסטרטגית של אמצע 2012 שונה באופן מהותי מזו שהייתה קיימת שנים אחדות קודם לכן. בסביבה הזאת ישראל עלולה להזדקק להפעלת כוח צבאי שמאפייניו שונים מאלה שהיו בעבר — בתכליתם, באילוציהם, ובממשק הצבאי-מדיני המתחייב. מטרת המאמר היא לדון בחלק מן המאפיינים הייחודיים של הפעלת הכוח בסביבה החדשה הזאת.
במאמר הזה ייבחנו היבטים שונים של אמצעי אכיפה ומניעה בנוגע לאיראן, בראש ובראשונה הטלת סגר ימי, לשם הגברת הלחץ עליה במטרה לסכל את הפצתו של נשק לא קונוונציונלי, כמו כן יידונו השלכותיהם של אמצעי האכיפה והמניעה האלה והחלופות הרלוונטיות הקיימות בפני הקהילה הבין־לאומית
במובנים רבים, אין ספק שהרתעה בעולם הסייבר היא נושא מורכב הרבה יותר מאשר ההרתעה במלחמה הקרה. טבעו של מרחב הסייבר הוא הגורם לכך. גם התיאוריות המתוחכמות ביותר של ההרתעה הגרעינית יתגלו כבלתי־מספקות בהתמודדות עם מורכבותו של תחום זה. לא ניתן להרתיע את כל סוגי ההתנהגות העוינת, אך חשוב לזהות סדרי עדיפויות בנושא זה, ולקבוע מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האיומים המובילים. על מנת לסייע בהבניית הדיון ובקידום המטרה, אנו מציעים מסגרת עבודה שבוחנת את הסוגיה בצורה ביקורתית, ומבקשת להניא, להרתיע ולהכניע גורמים עוינים מדינתיים ולא־מדינתיים גם יחד.
פרנק צ'ילופו (ג') | שרון-ל. קראדש | ג'ורג'-ס. סלמואירגי
במוקד המחקר עומד מבט רחב יותר, שעיקרו ההקשר הצבאי־מדיני של ניהול משברי גרעין ופעולות צבאיות פוסט־משבריות, לרבות בקרת הסלמה וסיום המלחמה. ליתר דיוק, ההתמודדות עם חוסר יכולתן של מדינות להביא לסיום מלחמה גרעינית מחייבת תחילה את הסכמתם של אסטרטגים צבאיים וקובעי מדיניות על כך שסיומה של מלחמה גרעינית הוא בר־השגה ושיש לשאוף אליו. קיימים מכשולים ניכרים בדרך להסכמה זו, בראשם התנגדות אינטלקטואלית של רבים, המתבססת על ההנחה שיכולת ההרתעה נפגעת מן הנכונות להיערך היטב לקראת כישלון אפשרי של זו.
חוסר ההכרעה הצבאית השפיע לרעה על תדמיתה של ישראל כבלתי ניתנת להכנעה בעיני העולם הערבי והמערב; הוא גם הציף כשלים רבים בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל בכל הקשור להצבת יעדים וניהול ציפיות, הן בפן האזרחי והן בפן הצבאי. עם התפזרות עשן הקרב של אוגוסט 2006 , אכן השתנתה בהדרגה תפישת המבצע, ועמה הדעה הרווחת בישראל, והתקרבה יותר להערכות המקצועיות והאופטימיות שהושמעו בזמנן. למעשה, כבר בתחילת 2008 החל ויכוח חדש לצבור תאוצה סביב השאלה "האם באמת הפסדנו במלחמה, או אולי לא".
גילויים חדשים על הווירוסים 'סטקסנט' ו'פליים' עוררו שוב מקהלה של אזהרות דחופות מפני סכנות מלחמת סייבר והצורך בפעולה. אך השאלה המטרידה יותר שעולה בעקבות חשיפת הווירוסים היא — אם לוחמת סייבר היא נושא כה קריטי — מדוע אנשים כה רבים מחזיקים במידע כה שגוי לגביה? הדעה ש'סטקסנט' או 'פליים' הגבירו את הסיכון מעידה על הבנה לקויה של מידת הסיכון שכבר קיימת במרחב הסייבר. נכון יותר לראות את 'סטקסנט' ו'פליים כפרק נוסף בתחרות המתמשכת בין ארצות־הברית, איראן ורוסיה.
מאמר זה מבקש לתת תמונה עכשווית באשר למספר מרכיבים בתהליך הפיתוח של איראן בסייבר. החלק הראשון הנו ניתוח של האסטרטגיה האיראנית במרחב הסייבר. החלק השני מפרט את מענה הארגוני והאופרטיבי של איראן לאסטרטגיה שגובשה. חלק זה בוחן שלושה מרכיבים: תשתיות ההכשרה ופיתוח כוח האדם הטכנולוגי בתחום הסייבר, תהליכי התעצמות טכנולוגיים ולבסוף תהליכי בניין הכוח הכוללים בתחום הסייבר. לבסוף נבחנות מספר פעולות סייבר המיוחסות לאיראן מתוך הנסיון לגבש תובנות באשר לדרך בה מוליכה איראן את פעילותה בסייבר תוך הנסיון לבחון את הנגזרות מכך למדינת ישראל ולמדינות אחרות...
המאמר יסקור את עלייתה ההדרגתית של הודו לכדי מעצמה והתפתחות העניין שלה ב"שכונתה המורחבת", תוך התמקדות בחלק המערבי של אותה "שכונה". עיקר האזור המדובר כולל בראש ובראשונה את המרחב הימי שממערב להודו ועד מצר הורמוז בצפון ומפרץ עדן/קרן אפריקה בדרום. כמו כן, אזור זה כולל בתוכו את המפרץ הפרסי ואת אזור הים האדום וחופי מזרח אפריקה. המאמר יסביר את מושגי הקרנת העוצמה, עוצמה ימית, וצי מים כחולים תוך סקירת התפתחות הצי ההודי ופוטנציאל השימוש בו ממערב להודו. לבסוף, נבחן את הפוטנציאל המתפתח עבור ישראל לאור מגמות אלו
המאמר מציע בחינה מכוונת מדיניות של משמעויות הפשע הקיברנטי לביטחון הלאומי. מבלי להתבסס על הערכות כספיות של היקף נזקי הפשע הקיברנטי. המאמר מתאר את שיתוף הפעולה בין פושעים לפשע המאורגן ולארגונים עוינים, ודן במסחור של יכולות התקיפה הקיברנטיות המתאפשר עם התפתחות הטכנולוגיה וצמיחת "השוק השחור" לשירותי מחשוב.
המלחמה שהתנהלה בקיץ 2006 בין ישראל לבין ארגון חזבאללה זכתה לכינויים ולשמות רבים, ובהם השם מלחמת לבנון השנייה, שאומץ ואף נקבע כשמה הרשמי של מלחמה זו. נראה כי נכון יותר לכנות מלחמה זו – כפי שהציעו כמה מן הפרשנים עוד במהלכם של הקרבות – מלחמת איראן-ישראל הראשונה. ואכן, מלחמה זו הייתה למעשה פועל יוצא של הנוכחות שאיראן הצליחה לקבוע לחופי הים התיכון והביאה לראשונה למלחמה כוללת, בה ארגון הפועל בהשראה איראנית ומצויד בנשק איראני נלחם נגד ישראל. מאמר זה בוחן את מעורבותה של איראן בלבנון ואת השפעתה הגוברת באמצעות שלוחתה – חזבאללה.
מרחב הים הוא העומק האסטרטגי היחיד שיש למדינת ישראל על פני השטח ומתחתיו (מלבד החלל שממעל). המהלכים הצבאיים והשימושים הטכנולוגיים במלחמת המפרץ הראשונה (1991), כמו גם השינויים המדיניים והאסטרטגיים שבאו בעקבותיה ומתחוללים עתה בזירתנו, חזרו והבליטו את השפעתו המכרעת של התווך הימי באופן שונה מזה שהיה מוכר בעבר, הן בהתמודדות עם האיום מצד הים והן בפוטנציאל התרומה לשדה הקרב המערכתי – הימי והיבשתי כאחד. לקח זה חִייב את עדכונה של התוכנית הרב-שנתית של צה"ל באשר לסדר הקדימויות והפרופורציות בהקצאת המשאבים הביטחוניים לחיל הים.
פעולת התמרון העיקרית של צה"ל הינה באופן מסורתי – חזיתית. פעולות בעומק שטח האויב הוקדשו תמיד למשימות מיוחדות, והשפעתן על משך הלחימה ותוצאותיה הייתה מוגבלת. לאור השתנותו של האיום, ראוי לשקול האם על צה"ל להמשיך ולמקד את התמרון שלו רק בחזית, או לבחון בניית יכולת לבצע תמרון משמעותי גם בעומק. מטבע הדברים, העברה של כוח תמרון משמעותי, הפעלתו ותִחזוקו בעומק, יחייבו התבססות על יכולות ימיות כפלטפורמה העיקרית. יכולות הסער האוויריות יהוו מרכיב תומך ומשלים להן.
בעשור האחרון נסוגה ישראל שתי נסיגות חד-צדדיות – מאזור הביטחון בלבנון (24 במאי 2000) ומרצועת עזה (אוגוסט 2005). שתי הנסיגות הללו היו משמעותיות יותר וטראומטיות יותר לחברה ולפוליטיקה הישראלית מקודמותיהן. התקופה שחלפה מאז בוצעו שתי הנסיגות הללו נותנת פרספקטיבה היסטורית כלשהי ומאפשרת עריכת מאזן ביניים באשר לתוצאותיהן ולתהליכים שהן חוללו, הן החיוביים והן השליליים. ממד הזמן מאפשר לראות דברים, שבלהט האירועים הדרמתיים קשה היה לראותם, להבינם ולעמוד על משמעויותיהם.
מאמר זה מתמקד בהשפעת המרחב הקיברנטי על הביטחון הלאומי. המפגש בין נושא חדשני, המאפשר יכולות חסרות תקדים ומהווה תחום טכני הדורש הבנה מקצועית, ובין תקשורת ההמונים השרויה בתחרות על תשומת לבו של הצרכן, יוצר נטייה טבעית להפרזה. הדיון הציבורי בישראל בנושא הביטחון הקיברנטי, כמו בתחומים חדשניים ועתירי טכנולוגיה אחרים, לוקה בחסר שאותו מאמר זה מבקש למלא.
מאמר זה מציע גישה שתאפשר לקיים תהליך שיטתי, תוך שימוש בכלים סטטוטוריים קיימים, שבעזרתו ניתן יהיה לזהות גופים נוספים (בעיקר מהסקטור הפרטי) שפגיעה בהם – באמצעות המרחב הקיברנטי – עלולה להשפיע על הביטחון הלאומי, ולחייבם להפעיל מנגנוני הגנה מתאימים על הנכסים והתשתיות הקריטיות שברשותם.
המאמר נפתח בהמשגת נושא התשתיות החיוניות ודן במקורותיו, ייחודו וחדשנותו של האיום. בהמשך נדונים רבדים של ההתמודדות עם האיום, בהקבלה מושגית לעולם התוכן הצבאי. המענה הישראלי הקיים נסקר בקצרה, ובעקבותיו מודגשים האתגרים המרכזיים של האיום הקיברנטי למדיניות הציבורית. לבסוף מוצגים כיווני מחקר ופעולה עתידיים.
מאמר זה מנתח את השינויים המרכזיים שחלו בזירה האסטרטגית, ובמיוחד עליית השפעתו של מרכיב הלגיטימציה על הפעלת הכוח הצבאי. לנוכח שינויים אלה נדרש צה"ל לגבש אסטרטגיה כוללת שתכוון באופן מתואם את בניין הכוח ואופן הפעלתו, בכדי להתאימם להתמודדות אפקטיבית עם האתגר המורכב הניצב בפניו.
במאמר זה מוצגים האינטרסים הלאומיים והגיון הפעולה של פקיסטן בהתנהלותה מול ארצות הברית, ובמיוחד את שיתוף הפעולה ביניהן במסגרת המלחמה בטרור. כמו כן נבחן את המאבקים האזוריים בהם מעורבת פקיסטן –הסכסוך המר עם הודו ומערכת היחסים שלה עם סין.
מאמר זה מנתח את גורמי חוסר היציבות באפגניסטן ויראה כיצד הבנת גורמים אלה יכולה להסביר את הקושי הפוליטי והצבאי למגר כוחות לא סדירים בעלי אידיאולוגיה מוצקה הפועלים בזירה גיאוגרפית נתונה בכוונת המאמר לטעון כי הפעולה הראשונית והבסיסית שעל מדינה לעשות כשהיא יוצאת לעימות עם כוחות לא סדירים במסגרת גיאוגרפית נתונה היא להבין את ההיסטוריה של אותו אזור. טענת המאמר היא כי הבנת הזירה מבחינה פוליטית, חברתית ודמוגרפית מאפשרת גיבוש אסטרטגיה ודרכי פעולה מגוונות להבסת הגרילה. המאמר מתמקד בשנים 1978- 2010.
במבט לאחור ניתן לקבוע כי הנסיגה מלבנון הייתה בסך הכול מהלך נכון, שעיצב מציאות טובה בהרבה מכל חלופה אחרת. מי שאינו חושב כך צריך לנתח את החלופה של הישארות במשך שנים רבות נוספות בלבנון, ובכלל זה את המחיר הביטחוני ואת המחיר הכלכלי של הישארות כזאת. המדדים להצלחה או אי־הצלחה של הנסיגה אינם אירועים מקומיים, גם אם הם קשים, אלא המציאות המתמשכת, וזו הייתה ועודנה טובה מכל האלטרנטיבות
מאמר זה בוחן את התכנון המבצעי־אופרטיבי במִפקדה של צה"ל בשלוש דרכים: הראשונה בוחנת כיצד פעל צה"ל לאורך השנים, תוך תיאור תהליך התפתחותו של התכנון המבצעי־אופרטיבי; השנייה מנתחת את עקרונות התכנון המבצעי ואת מגבלות המצב הקיים בצה"ל; השלישית מציגה מודל אפשרי שיישומו יכול לבטל חלק מהאנומליות הקיימות בצה"ל כיום. בשל קוצר היריעה מתמקד המאמר בנושא התכנון המבצעי להפעלת הכוח במטה הכללי. ראוי שמגבלות תהליכי התכנון לבניין הכוח יידונו במסגרת נפרדת.
בחלק הראשון של המאמר מוצגים התנאים להצלחת אסטרטגיית ההרתעה. בחלק השני נסקרים הטיעונים המרכזיים שהוצגו בנוגע לקשיים להפעיל הרתעה מוצלחת נגד לוחמה קיברנטית לגבי כל אחד מן התנאים הללו. החלק השלישי עוסק בכמה גורמים העשויים לחזק את ההרתעה כנגד לוחמה קיברנטית, ובמספר יתרונות וחסרונות שלהם. בחלק האחרון מצביע המחבר על החשיבות להמשיך ולחקור את השרים שבין הרתעה ולוחמה קיברנטית, ומציע כיוונים אפשריים למחקר ולחשיבה בנושא.
מערך המילואים של צה"ל, בעבר התשתית העיקרית של הכוח הצבאי, נמצא בפרשת דרכים כשהפיקוד הצבאי עצמו והדרג המדיני אינם יודעים כנראה באמת כיצד לעצבו מחדש. המחבר טוען כי השילוב של עלויות פוליטיות ועלויות כלכליות גבוהות, הכרוכות בהפעלתו של מערך המילואים, מאיץ את שקיעתו כחלק מצעידתו לעבר מודל של צבא מילואים מקצועי. לטווח ארוך, מערך המילואים יצטמצם ויעמוד על מודל מקצועי, המתבסס על שירות של מעטים יחסית, בהדרגה בהתנדבות, לתקופות ארוכות יחסית, שיבטיחו את השמירה על כשירותם בתמורה לתגמול כספי הולם, בדומה למודל שמספר צבאות מערביים אמצו על חורבות...
מאמר זה מציג כמה מהעובדות וכמה מהמסקנות הנובעות מהנסיגה של ישראל מלבנון ב-2000. כמו כן מובאים עוד שני ארועים שהתרחשו לאחר מכן. מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ויציאת כוחות סוריה מלבנון בשנת 2005. כל המאורעות הללו – סבור המחבר – קשורים זה בזה.
לעמימות אסטרטגית שמור מקום של כבוד במוסכמות המדינאות. חוסר הנכונות המכוונת של מדינות להצהיר על מעשיהן (או על מה שבכוונתן לעשות), בצד העדר הוכחה שהן עשו זאת משחררת מדינות אחרות. הן יכולות לטעון כי משהו נעשה, אך אם צורכיהן מכתיבים זאת, באפשרותן להעמיד פנים כי הדבר לא נעשה. בכל אחד מהמקרים, מבצעי המעשה סיפקו עלה תאנה, שקוף ככל שיהיה, שמדינות אחרות יכולות לאמץ.
מטרתו של מאמר זה לתת תמונה מאוזנת של תופעת לוחמת הסייבר. המחברת מדגימה כיצד ומדוע התפתחה לוחמת הסייבר מהתפיסה הצרה הנוגעת אך ורק לאינטראקציה צבאית, למשמעותה הרחבה, שנעשתה מנותקת ממלחמה במובנה הפשוט ומקיפה כמעט כל פעילות הנוגעת לשימוש אגרסיבי במחשבים. המחברת מציגה את ההבחנה בין צורות שונות של עימות סייבר, כדי להכין את הקרקע להערכת סיכונים מיושבת ושקולה. בהמשך היא מדגימה כיצד השיח על איומי הסייבר מתאפיין, ככל הנראה, בפחות מדי שינוי וביותר המשכיות מכפי שנוטים להודות כיום.
הבנת הבסיס העיוני של עידן המידע חיונית לליבון סוגיית הביטחון הקיברנטי. המאמר מציג את הגותם של הפילוסוף קרל פופר, הסוציולוגים העתידנים אלווין והיידי טופלר, והכלכלן פול רומר לביאור המאפיינים של עידן המידע, ולבירור סוגיות ביחסי הגומלין בין התפתחות הטכנולוגית לביטחון הלאומי. בהמשך מנתחים המחברים את מאפייני המרחב הקיברנטי ודנים במשמעויות הנגזרות מכך לענייני הביטחון הלאומי. בחלק השלישי נסקר התחום המוכר כ"לוחמת מידע" והמחברים מתמקדים בתופעה החדשנית: לוחמת המחשבים במרחב הקיברנטי. בהמשך המאמר מוצגים כלי הנשק הקיברנטיים ושיטות...
מאמר זה מתמקד בניתוח היתרונות והמגבלות של שימוש ארגוני טרור בכלים קיברנטיים כדי לתקוף תשתיות קריטיות של מדינות, מוסדות וסמלי שלטון, תשתיות ומערכות עסקיות ותעשייה, וכן יעדים אזרחיים ציבוריים למיניהם. המחברים בוחנים האם מדובר באיום ממשי ומידי, או שמא זהו איום פוטנציאלי רחוק, השב ועולה מעת לעת כחלק מהשיח הכללי בתחום זה.
השאלות האתיות בדבר המלחמה נחלקות בדרך כלל לשלוש משפחות שונות: • מתי ראוי לפתוח במלחמה? • מה ראוי לעשות במהלך הלחימה? • מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום? במדינה דמוקרטית, השאלה מתי ראוי לפתוח במלחמה היא ברמת הממשלה מכיוון שהיא המחליטה על פעילות הנוגעת ליחסים שבין המדינות והישויות הפוליטיות האחרות, ויש לה משמעות מבחינת ההגנה של המדינה, על אזרחיה ובכלל זה לוחמיה. גם השאלה מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום, היא ברמת הממשלה מכיוון שלכל צעד לקראת הסדר בין הצדדים יש משמעות מדינית, ליחסי החוץ, ומשמעות...
במאמר זה אתמקד בהצגת האיומים על מדינת ישראל, וכמעט שלא אדון בפתרונות. האיומים שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם קיבלו דגשים שונים בשישים השנים האחרונות, אבל העיקרון הבסיסי, המשמש תשתית להבנת כל האיומים, לא השתנה, והוא: העולם שסביבנו, העולם הערבי, העולם המוסלמי ברובו – לא רובו המספרי-סטטיסטי בהכרח, אלא רוב אלה הקובעים את תפיסת העולם שלו – אינו מסכים עם קיומה של מדינה יהודית עצמאית וריבונית בלב המזרח התיכון, ויעשה ככל יכולתו להשמדתה
הדברים להלן מתמקדים בניתוח הסיכונים הנוכחיים הנשקפים לאינטרסים של ישראל בארץ ובחו"ל (ובכלל זה לאינטרסים יהודיים בחו"ל) מצד אל-קאעדה ושותפיו. כדי לאפיינם תבחן בקצרה האידיאולוגיה של גורמים אלה, ולאחר מכן יוצגו ביטוייה המעשיים תוך התבוננות בפעילותם בזירות שונות בעולם.
על רקע הדיבורים על התחממות בצפון ואפשרות להידרדרות למלחמה, עולה וצפה שאלת השתנות האיומים על מדינת ישראל. ממציאות ארוכת שנים שבה תרחיש הייחוס של מדינת ישראל היה מתקפת פתע לכיבוש שטח מוגבל או רחב היקף, לדפוס של ירי טילים ורקטות לעבר ריכוזי אוכלוסיה בישראל, יחד עם הפעלת טרור ושיטות של גרילה.אם כך, מה השתנה? השינוי, להבנתי, מתבטא בגיבוש רעיון אסטרטגי ולפיו העורף הצבאי והאזרחי בישראל הוא נקודת תורפה המקזזת את העליונות הצבאית של ישראל.
במדינת לאום דמוקרטית השאלה העיקרית בהפעלת הכוח הצבאי ובבניינו היא, האם צפויה לה מלחמה, האם יש בכוחה להרתיע ממלחמה, ואם תתרחש מלחמה האם תוכל לעמוד בה ולנצח. בניין הכוח הוא נגזרת של המענה המבצעי לאיום. הבעיה הניצבת כיום לפני מדינות וצבאות היא, שאין מתכון גנרי להפעלת כוח ולבניינו המתאים לאיום המשלב טרור בהיקפים גדולים וגלובליים עם יכולת קונבנציונלית, וזה בחסות של איום גרעיני.
אציג להלן את דעתי בנוגע לתשובות שצריכה לספק מדינת ישראל, ולא דווקא צה"ל בחמישה סוגים של בעיות שהוצגו במאמרים לעיל: (א) בעיית לבנון; (ב) האיום תלול המסלול, שהוא כללי יותר, ואמנם נוגע ללבנון אבל כפי הוא קיים גם מעזה, מסוריה וגם מאיראן, ופוטנציאל הנזק חמור שלו, אולי לא הוצג במלוא חריפותו בדברים הקודמים. (ג) איך נכון לנהל מלחמה עם סוריה; (ד) ההתמודדות עם איום הגרעין האיראני;(ה) איך נערכים להסדרי שלום, והיכן הקווים האדומים בהגעה להסדרים אלה, הן עם הפלסטינים והן עם הסורים.
בדברים להלן אדון בנושא המענה ברמה האסטרטגית, ומידה מסוימת גם האופרטיבית, אך לא ברמה הטכנית והטקטית. גם ברמה הטקטית נשאלת תמיד השאלה, היכן נדרשת תשומת הלב המרכזית. בעניין הזה בחרתי לפתוח בהמשגה של פרופ' רונאלד חפץ, המבחינה בין שלושה סוגים של בעיות: בעיה טכנית, בעיה חצי טכנית ובעיה הסתגלותית.
מטרתו של יום העיון לנסות ולהבין את השתנותו של האיום על מדינת ישראל בשנים האחרונות ולבחון את רכיבי המענה המיטבי לאיום הזה. מלחמת לבנון השנייה חשפה מציאות מורכבת. ישראל שהייתה מורגלת בהתמודדות עם צבאות, מצאה את עצמה מתמודדת עם ארגונים המפעילים שיטות של טרור, ובהיקף רחב, והכלי העיקרי המשמש אותם הוא ירי תלול מסלול בעוצמה, בדיוק, ובכמות הולכים ומתגברים. השתנותו של האיום מציבה לפני ישראל כמה אתגרים: • השימוש שעושה האויב באזרחים כדי להגן על יכולתו להמשיך ולשגר אש תלולת מסלול לעבר ישראל. • ניסיונו של האויב להיטמע בתוך האוכלוסייה האזרחית,...
במאמר זה נבחנים ארבעת ממדי משבר התודעה, מקורותיהם, אופיים ההכרתי ומשקלם היחסי. מיותר לציין, כי כמו האדם טווים גם ארגונים ובהם הצבא קורי משמעויות סביב קיומם ומשברי תודעה פוגמים בביצועיהם ובכישוריהם לפעול. ניהול נכון של משמעויות תפעוליות הבוחן אחת לאחת שורה ארוכה של סבירויות, היפוכן והלימותן הוא אפוא כלי לביצוע מוצלח יותר של משימות לכל ארגון ולבטח לצבא המתמודד לא אחת עם משימות קריטיות תוך סיכון חיים
התווך הימי נהנה מיתרונות רבים — נוכחות קבועה בזירה, קושי לאיתור הכלים הצבאיים המצויים בו, אפשרויות פעולה גם במזג אוויר בעייתי, יכולת התחמקות, היעדר טיווח על ידי האויב (מצב שרבית בסיסי חיל האוויר והיבשה מצויים בו כעת), והיקף חימוש רב על גבי פלטפורמה אחת. על צה"ל, באמצעות זרוע הים, לבנות את עצמו לניצול יתרון זה.
העיסוק במצבי סיום צבאיים ומדיניים מבטא תזה שלפיה קיים פתרון כמעט מדעי המאפשר "להנדס" מצב סיום צבאי אשר יניב בקשר של סיבה–תוצאה מצב סיום מדיני. יתרה מזו, מהמונח "מצב" משתמעת מציאות חדשה, יציבה וסטטית. המונח "סיום" מעיד שהמציאות המושגת, היא בבחינת סוף לעימות הצבאי והמדיני ומאפשרת "אסטרטגיית יציאה" ממנו. האומנם אלה פני הדברים? מטרת המאמר לבחון אם במקרה הישראלי התפיסות והמונחים האמורים שימושיים או שמא בכמה מהמקרים לפחות יש צורך בתפיסות צנועות יותר. שאלה מרכזית נוספת שתיבחן היא כיצד אפשר לסנכרן טוב...
השימוש במונח "ציר רדיקלי" נעשה שגור בפי כול לאחר מלחמת לבנון השנייה, והוא התווסף למונחים אחרים — חשובים כשלעצמם — אשר בבסיסם רציונל דתי–עדתי (דוגמת "הסהר השיעי") או "מעטה רעיוני כללי" (דוגמת "מחנה ההתנגדות"). מטבע הדברים ישנן חפיפה מסוימת בין ההגדרות השונות וזהות מסוימת בהרכב השחקנים. למרות האטרקטיביות של ההיבטים הללו והחשיבות שבניסיון להבין באמצעותם את הסדר האזורי, במאמר זה אבקש להצביע על הערך הרב שיש בבחינת ההתאגדות האמורה מן הפריזמה המדינית–אסטרטגית, השפעתה על מאזן העָצמה האזורי והביטוי...
ארגון אל–קאעדה ותנועת חמא"ס מוכרים היטב ברחבי העולם, אולם לא רבים מכירים את מי שהגה את רעיון הקמת ארגון אל–קאעדה ותמך רבות בהקמתהּ ביסוסהּ של תנועת חמא"ס — השייח' הפלסטיני עַבְּדַאללָה עַזאַם. במאמר זה אתחקה אחר הקשר של עבדאללה עזאם לשני הארגונים האסלאמיים הרדיקלים הללו ואחשוף את השפעתו המכרעת על הנדבכים המרכזיים באג'נדה שלהם — הג'הַאד (מלחמת הקודש) והאִסְתִּשְהַאד (מות קדושים).
יותר משמונה שנים לאחר מתקפת 11 בספטמבר 2001, התחושה הגוברת בקרב מומחים לטרור נגדי משורות האקדמיה, הממשלה וצוותי חשיבה, היא שארגון אל–קאעדה נוחל תבוסה במלחמה נגד אויביו בראשות המערב, ובפרט בידי ארצות הברית. אכן, יש סימנים רבים המחזקים את ההערכה כי אל–קאעדה נמצא בקשיים, ובהם אבדן של מנהיגים מבצעיים חשובים; תבוסה או כמעט תבוסה של ארגונים המסונפים לאל–קאעדה מחוץ למפקדה האפגנית–פקיסטנית; ואין–ספור אתגרים אידיאולוגיים המופנים לפתחו של הארגון בידי כמה מבעלי בריתו לשעבר. עם זאת, למרות תבוסות אלה ואחרות, כמה תכניות מוצלחות ולא מוצלחות מהשנה...
15 שנים בערך לאחר שהוכנס טרור המתאבדים לרפרטואר הטרור העולמי אימץ אותו גם ארגון אל–קאעדה והפך אותו לסמלו המסחרי. הארגון שיפר את אופן הפעלתו של טרור המתאבדים והעניק לו משמעות דרמטית, ולעתים אף קטלנית הרבה יותר מזו שהייתה מוכרת עד אותה עת. הבנת דרך התנהלותו של אל–קאעדה בתחום הטרור, בדגש על טיפוח והפצת טרור המתאבדים, טמונה בהבנת הקוד האידיאולוגי ותפיסת ההפעלה והניהול הפרקטי שלו, אשר תואמים זה את זה.
אף שעברו כבר קרוב לעשר שנים מפרוץ אירועי הלחימה עם הפלסטינים, לא נחקרו לעומק מאפייני הלחימה של צה"ל וכוחות הביטחון מול הטרור בכלל ומול טרור המתאבדים בפרט, שהיה הקטלני מכל צורות הטרור. מטרתי במאמר זה היא לנסות להבין מה היו מרכיבי הפעולה העיקריים שהובילו להישג האמור. המאמר מתמקד בלחימה בטרור באזור יהודה ושומרון.
מאמר זה נועד לבחון את מאפייניה של הזרוע הצבאית של חמאס כגוף לוחם בעל מסגרת ממוסדת ולשפוך אור על המבנה שלה, על ייעודה ועל ההיגיון המנחה את תורת הלחימה שלה ודפוסי פעולתה. לצורך זה ינותחו תהליכי ההתפתחות של הזרוע הצבאית בין השנים 2004 ל-2008.
לנגד עינינו הולכת ונוצרת בעיה ביטחונית קשה וחמורה שספק אם לישראל – על בסיס היערכותה הנוכחית יש מענה הולם לה.סימן שאלה כבד עוד יותר מרחף מעל הסיכוי שישראל תצא מעימות כזה כשידה על העליונה. תמונת מצב זו מחייבת את ישראל לקיים דיון נוקב ופרטני בדוקטרינת הביטחון שלה.
מאמר זה מבקש לראות במבצע "עופרת יצוקה" חלק מרצף התפתחות העובר מה"אנתפאדה" השנייה דרך מלחמת לבנון ה-2בקשר לשני מרכיבים עיקריים: הראשון נוגע להתפתחותה של תפישת המענה הצבאי לאיום, והשני הוא תפישת הציבור את המענה הצבאי. בין שני מרכיבים אלה מתקיים מענה סימביוטי הדוק.
מטרתו של מאמר זה היא להבהיר מדוע ישראל – מדינה דמוקרטית הפועלת מתוך אילוצים וריסונים הנגזרים מאופי המשטר הקיים בה ומשיקולים מדיניים ובינלאומיים רחבים להכריע הכרעה ברורה את העימות בינה לבין ארגוני ה"טרורילה" צבאית כדוגמת חזבאללה וחמאס, המגובים במוסדות חברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים הפועלים בלב ליבו של המרחב האזרחי, המיושב בצפיפות בתוך מדינות כושלות.
בסיום מלחמת לבנון השנייה טענו רבים כי ישראל לא הצליחה לחזק את ההרתעה מול חזבאללה.תגובת הארגון בעת מצבע "עופרת יצוקה" והשוואתו לתגובת הארגון במבצע חומת מגן מעידה כי פעולתה של ישראל במלחמת לבנון השנייה הביאה לחיזוק ההרתעה מול הארגון שעל גבולנו הצפוני.
למאמר זה שתי מטרות מרכזיות: האחת – להזהיר מפני יצירת קשר ישיר בין הלחימה בעזה (ינואר 2009) לבין מלחמה עתידית בלבנון. השנייה – לנתח אילו לקחים ועקרונות ברמה האופרטיבית אפשר ליישם בזירה הלבנונית ואילו – אינם רלוונטיים.
שדה הקרב האזרחי של העימות המוגבל מציב דילמות, מוסריות, ערכיות וחוקיות לצבא שבו מותר הרוח באדם, ולנו דרוש היתרון הרוחני יותר מאשר לכול צבא אחר בעולם כי אנחנו מעטים.
מאמר זה נועד לבחון מדוע התמרון היבשתי המשולב במהלומת אש לא מידתית הוא המרכיב העיקרי היוצר איום ממשי על חזבאללה ועל חמאס. להסביר את ההיגיון שבהפעלתו וכן לפרט את התנאים שהפעלתו דורשת.
במאמר זה אסקור שבע נקודות שהן מעין מסקנות לא רק מהמלחמה הזו, אלא משלושה אירועים צבאיים מרכזיים שהיו בשנים האחרונות ואפשר להשוות ביניהם: מבצע "חומת מגן" באפריל 2002בגדה המערבית, מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה". ייתכן שעל סמך השוואה זו אפשר להגדיר מסקנות כלליות אשר יהיו רלוונטיות גם למקרים דומים בעתיד. שש מהסוגיות שאעסוק בהן מתייחסות בעיקר לעבר ולהווה, אולם עם השלכות קדימה. הסוגיה השביעית היא ניסיון להעריך מה יקרה אם תפרוץ בעתיד מלחמת לבנון השלישית, ו בעקבות כך מה תהיה דרך הפעולה הנכונה מבחינת ישראל.
קשה מאוד לנתח ולהבין את מלחמת לבנון השנייה בלי להבין כיצד צה"ל נכנס אליה. אין הכוונה בעת קבלת ההחלטה לתקוף ב– 12 ביולי 2006 אלא בעקבות התהליכים אשר התרחשו בשנים אשר קדמו למלחמה. בהקשר זה יש לנסות להבין באילו תחומים התמקדה העשייה הצבאית, במה עסק הצבא ומה הייתה התפיסה של האנשים אשר ניהלו אותו באותה עת. יש להתמקד בשתי נקודות מרכזיות המשולבות זו בזו. הנקודה הראשונה נוגעת ללחימה המתמשכת בטרור ביהודה, בשומרון ובעזה ובשאלה כיצד השפיעה לחימה זו על צה"ל. הנקודה השנייה שיש לבחון, היא מגבלת המשאבים שהתמודד עמה הצבא באותן שנים.
המחבר מתאר את התנהלות חזבאללה במהלך המלחמה ולאחריה בהקשר הלבנוני והבינערבי ובוחן מה השתנה מאז ועד יולי 2009 – 3 שנים אחרי המלחמה. המחבר בוחן את התבטאויות נסראללה, את הישגיו לאחר המלחמה ואת מורכבות מעמדו בלבנון לאחר המלחמה.
במציאות המזרח–תיכונית הישגי מלחמה נמדדים בראש ובראשונה בשינוי המצב שהיא פרצה בגינו, בהגדלת מרווח הזמן עד העימות הבא, וביכולת לנצל את ההישגים הצבאיים בשדה המדיני. במלחמת לבנון, כמו בכל מלחמות ישראל האחרות, היו הישגים והצלחות, ליקויים וכישלונות. כל אלה תוחקרו עד תום בתחקירים רחבי היקף, חסרי תקדים ונוקבים, שבחנו את הדברים לפרטי פרטים, והיו תשתית לתכנית עבודה מתקנת לצה"ל וגם למדינה.
עורכי הגיליון – גבי סיבוני ואמיר קוליק – מסכמים את עיקרי הכנס בנושא מלחמת לבנון השנייה שהתקיים במכון ואת תובנותיו המרכזיות בתחומי העניין השונים: ישראל – פנים; ישראל – קבלת החלטות; ישראל ולבנון; ישראל והמערכת האזורית; התנהלות ישראל במלחמה עתידית.
מאמר זה נועד לבחון את תהליך בניין הכוח המחודש של חזבאללה מסוףהמלחמה בקיץ 2006 ואילך, חרף התנאים שיצרה בשטח החלטה 1701, לעמודעל אבני היסוד המרכיבים את תהליך ההתעצמות שלו בשלוש השנים האחרונות,וללמוד מכל אלה הן על מגמות עתידיות בתפיסת ההפעלה של הארגון והן עלההיגיון האופרטיבי העומד מאחריהן. לצורך זאת, ינותחו כמה היבטים בתחוםבניין הכוח של חזבאללה כגון: כוח אדם, אמצעי לחימה, אימונים, ואופן ההיערכותבגזרה, זאת כחלק אינטגראלי מהפקת הלקחים שערך הארגון לאחר המלחמהלנוכח הישגיו וכישלונותיו כאחד, ותיבחן מידת התאמתם לתוכנית הארגוןלהתמודד עם...
מאמר זה מבקש לתרום לגיבוש המענה לאיום זה באמצעות הרחבת הדיון בעיקרון ההתרעה בתפישת הביטחון הלאומי מול אתגר זה ובחינת המימדים הנוספים מלבד ההתרעה להםנדרש המודיעין בהתמודדות עם איום תלול מסלול.
במאמר זה אטען שמטרות המלחמה של מדינת ישראל, לאור דפוס האיום שהתפתח בשנים האחרונות, הנן מטרות קבועות הניתנות להשגה באמצעות עקרונות פעולה קבועים. לאור טענה זו, אציג את חוסר הרלבנטיות של השימוש במושג נצחון ובמושג ההכרעה בשיח האסטרטגי במדינת ישראל ומתוך כך יובהר מדוע המלצתה של וועדת וינוגרד לא רק שאינה בהירה ואינה ניתנת ליישום אלא שנדמה שנזקה רב על תועלתה.
מאמר זה ינסה להציג זווית אחרת לדיון זה ובמרכזה הטענה שניתן להפוך את צה"ל לצבא מקצועי יותר המותאם לאתגרים אליהם הוא נדרש, בתוך מודל צבא העם, שנותר כנראה חיוני לאור האיומים על מדינת ישראל ומצבה הגיאו-אסטרטגי.
מאז 2003 מתחוללת בעיראק מלחמה, שארצות הברית מעורבת בה ישירות במאמר זה אנסה לבחון כמה נקודות להשוואה בין הפעלת הכוח של ארצות הברית בעיראק, וזו של צה"ל ביהודה ושומרון.
מטרתו של מאמר זה לבחון את התפתחות התיאוריה הצבאית בהקשר המלחמה נגד מרידות ) Counter Insurgency — COIN (, תוך דגש על החשיבה הבריטית והאמריקנית, ולהצביע על העובדה כי בהתמודדות מול כוחות מהפכניים ניתן למצוא תיאוריה צבאית. זאת בדומה לדפוסי מלחמה אחרים אשר להם תיאוריות צבאיות מבוססות.
טל טובי
01.12.2009
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך, אתה יכול לחפש אחרים ....
