האם חמאס יהיה מוכן יותר בעימות הבא עם ישראל - תובנות והערכות לגבי לקחי חמאס מ''צוק איתן'' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים צבא ואסטרטגיה האם חמאס יהיה מוכן יותר בעימות הבא עם ישראל - תובנות והערכות לגבי לקחי חמאס מ''צוק איתן''

האם חמאס יהיה מוכן יותר בעימות הבא עם ישראל - תובנות והערכות לגבי לקחי חמאס מ''צוק איתן''

צבא ואסטרטגיה, כרך 7, גיליון 2, אוגוסט 2015

עקבו אחרינו בגוגל
English
גבי סיבוני
ע. ג.
מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014)  היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה (לטווח קצר, בינוני ואף ארוך) לחימה מהתת־קרקע (מנהרות התקפיות חודרות לתוך שטח ישראל ומנהרות תשתיתיות ברחבי רצועת עזה), שיגור מזל"טים, ניסיונות חדירה של כוחות קומנדו מהים, לחימה בשטח בנוי ועוד. חמאס הינו ארגון לומד, המפיק לקחים לאחר כל עימות או סבב לחימה עם ישראל, ותוצאות הלמידה שלו מיושמות היטב בשיטת הפעולה שהוא מפעיל בכל סבב חדש שמתקיים. חמאס מפיק לקחים בראש ובראשונה מניסיונו שלו בשדה הקרב, אך גם לומד מניסיונם של ארגוני טרור אחרים שלחמו בישראל, דוגמת חזבאללה, וכן מהידע והניסיון שנצברו והועברו לו על ידי שחקנים מדינתיים, כמו איראן וסוריה. חמאס הפיק לקחים ממבצע "צוק איתן" בשלושה רבדים עיקריים: הרובד האסטרטגי בהקשרו הגיאו־פוליטי; רובד בניין הכוח וההתעצמות; הרובד האופרטיבי של הפעלת הכוח. סביר להניח שלקחים אלה ייושמו על ידי הארגון בסבב הלחימה הבא בינו לבין ישראל. ישראל יכולה להפיק תובנות מלקחי חמאס לגבי דרכי ההתמודדות של צה"ל עם הארגון בעתיד. מאמר זה מנסה לבחון מנקודת המבט של חמאס את התובנות והלקחים אותם צפוי היה הארגון להפיק וללמוד בעקבות חמישים ימי הלחימה של קיץ 2014. המאמר יתמקד בשלושה רבדים עיקריים של הפקת לקחים על ידי הארגון — הרובד האסטרטגי בהקשרו הגיאו־פוליטי; רובד בניין הכוח וההתעצמות; הרובד האופרטיבי של הפעלת הכוח. לבסוף יציג המאמר תובנות מסכמות, בין השאר מנקודת הראות הישראלית.

מילות מפתח: חמאס, צוק איתן, רצועת עזה, התעצמות, לקחים, איראן, מצרים, רשות פלסטינית, ישראל, לוחמת סייבר, אמצעי לחימה, מנהרות,

רקטות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום צבא ואסטרטגיה
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומייחסי ישראל-פלסטיניםמבצע צוק איתןמצריםצבא ואסטרטגיהרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
AAPIMAGE via Reuters Connect
יישומי המחשב הקוונטי
המחשוב הקוונטי נחשב לאחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות ביותר במאה ה-21, המבטיחה פריצת דרך דרמטית במקומות שבהם המחשוב הדיגיטלי המוכר לנו כמעט הגיע למגבלותיו הפיזיקליות. בעוד שמחשבים רגילים פועלים באמצעות "ביטים" (מתגים חשמליים שיכולים להיות אך ורק באחד משני מצבים: 0 או 1), המחשב הקוונטי משתמש ביחידות מידע המכונות קיוביטים (Qubits), שקיימות בשני המצבים בו-זמנית. יכולת זו, לצד תכונה המכונה "שזירה קוונטית", המאפשרת לחלקיקים להשפיע זה על זה באופן מיידי בכל מרחק ביקום כולו, מעניקה למחשב כוח חישוב אדיר עם יכולות ביצוע של מיליוני פעולות במקביל. עבור עולם הביטחון הלאומי וטכנולוגיות הנשק מדובר בשינוי כללי המשחק: יכולת פענוח הצפנות, פיצוח הקוד המקובל כיום, הצפנה בשיטת RSA תוך שניות, מציאת קוד מספרי שחבוי בתוך מיליוני קודים בתוך זמן קצר, סימולציות ואופטימיזציית תהליכים. בשל כך הפך המרוץ להשגת עליונות קוונטית (Quantum Supremacy) ליעד אסטרטגי ראשון במעלה עבור המעצמות הגדולות ועבור מדינת ישראל.
16/11/26
REUTERS
אנבידיה ביום שאחרי הואנג: האם ישראל צריכה לחשב מסלול מחדש?
אילו מסקנות יש להסיק בישראל מהפרשה שמטלטלת את עולם הטק?
15/11/26
Shutterstock
"מוכנות קוונטית" בתשתיות הלאומיות: מהצהרות ספקים להוכחות ברמת השירות
כיצד יש להיערך לעידן הפוסט-קוונטי? מפת דרכים להגנה על תשתיות קריטיות ושירותים חיוניים בישראל
15/11/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.