בראייה כוללת, ישראל היא מעצמה אזורית חזקה הנהנית מעליונות אופרטיבית ברורה מול אויביה, בעיקר לנוכח עוצמתה בתחומי המודיעין, האוויר וההגנה האקטיבית. זו באה לידי ביטוי גם בשנת 2021 במבצע 'שומר החומות' (תקיפת התת-קרקע של חמאס וההגנה האקטיבית), במב"ם (צמצום ההתבססות האיראנית בסוריה) ובביטחון השוטף לאורך הגבולות וביהודה ושומרון. התוכנית הרב-שנתית 'תנופה' אמורה אף לשפר את יכולותיו האופרטיביות של צה"ל בתרחישי מלחמה, כשברקע גם נטרול מצטבר של איום המנהרות ההתקפיות, הגדלת כמות המטרות והתאמת המודיעין והאש לעידן המידע והבינה המלאכותית....
שלושה אירועים מכוננים אפיינו את ההתפתחויות בזירה הפנימית בישראל בשנה החולפת: האחד, המשכה של מגפת הקורונה במאפיינים ובעוצמות משתנים והצלחתה של ישראל לעצב מסגרת סבירה של שגרת חיים רצופה באי-ודאויות בצד המגפה. השני – מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021, שהציב אתגר מורכב לישראל הן בהיבט הביטחוני הצבאי מול חמאס והן בהיבט הפנימי, עקב המהומות החמורות בין ערבים ליהודים. השלישי היה הקמת הממשלה החדשה.
סוגיית הקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי עלתה סביב אירועי חודש מאי, ובייחוד במהלך מבצע "שומר החומות", אולם מדובר בסוגיה רחבת היקף שחשיבותה הולכת וגוברת לנוכח אופי העימותים הצבאיים שעימם מתמודדת ישראל. סוגיה זו משלבת רכיבים שונים וביניהם תפיסת הניצחון בעימות צבאי, הזירות המשתנות בעימותים צבאיים ומקומן היחסי המתרחב של זירות התודעה, התקשורת והרשתות החברתיות. האם מושג הניצחון הפך תודעתי בלבד? האם הניצחון שייך למי שהכריז עליו? האם ניתן לדבר על אודות ניצחון במנותק מתודעה? לתחושות ולתפיסות בהקשר להיבטים אלה נודע תפקיד מרכזי בעיצוב...
במקביל ללחימה הצבאית במהלך ״שומר החומות״ התקיימה ברשתות החברתיות זירת לחימה נוספת, ששיקפה את המתרחש ברצועת עזה ובערים המעורבות בישראל מול מגוון קהלים: הישראלי, הפלסטיני, הערבי והעולמי. לעיתים קשה לאמוד הישגים של הנעשה בזירה זו, אך נראה כי בין השפעותיה הגברת תחושות הפחד בציבור, התארגנות להשתתפות באירועים אלימים, כמו גם השפעה על דעת הקהל העולמית כלפי ישראל ואף תרומה לעליה בגילויי אנטישמיות ברחבי עולם. במאמר זה נסקרת המערכה הדיגיטלית בזמן ״שומר החומות״ לפי ארבע זירות ומנותחים מאמצי ההשפעה, במטרה לשפר את היערכות ישראל לקראת המערכה...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
ב-15 ביוני סיימה את תפקידה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, ובמקומה מונה עורך הדין הבריטי קארים חאן. אחת מהחלטותיה האחרונות הייתה הוראה לפתוח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו ב-"פלסטין", קרי ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה, החל מ-13 ביוני 2014. החלטה זו גררה ביקורת קשה מצד ישראל, ונטען שהיא עירבה שיקולים פוליטיים בכך שאימצה את הנרטיב הפלסטיני לסכסוך והתעלמה מכך שלבית הדין אין סמכות שיפוט במקרה זה. על מחליפה יהיה לתעדף בין החקירות הרבות הפתוחות בבית הדין, וייתכן כי ניתן יהיה להשפיע על תיעדוף נמוך לחקירה...
ההסברה הלאומית מהווה נדבך מרכזי בביטחון הלאומי, כך הוכח שוב גם במבצע 'שומר החומות'. מאמץ ההסברה אמור לעמוד בשורה אחת עם המאמצים המרכזיים שמנהלת הממשלה באירועים אלו במקביל למאמץ הצבאי, המאמץ להגנת העורף (החזית האזרחית) והמאמץ המדיני הבינלאומי. תפיסה זו מעניקה לתחום ההסברה את מקומו הראוי כאחד המאמצים המרכזיים והאסטרטגיים שצריכה המדינה לנהל. עם זאת, למרות חשיבותו הרבה, המשאבים המושקעים בתחום רחוקים מלספק ולעמוד בסטנדרטים של מאמצים לאומיים אחרים. אך לא ניתן לתלות את הבעייתיות רק בחוסר משאבים אלא גם בסיבות נוספות שחלקן הוצפו במהלך המבצע....
מבצע 'שומר החומות', ובכינויו הפלסטיני 'חרב ירושלים', שיקף בשלות של סדרת תהליכים שהחלה בסוף המאה העשרים ואליה נוספו התפתחויות שמקורן לאחר שנת 2000 – האנתיפדה השנייה. תהליכים אלה מציבים את האוכלוסייה היהודית והערבית החיה בין הירדן לים התיכון במציאות חדשה, שבמסגרתה מוקד העימות הישראלי-פלסטיני עבר מהפריפריה, כולל מרצועת עזה, לירושלים וללב הארץ. לכן, אם יתחדש התהליך המדיני, הדיון לא יתמקד במעבר משלטון צבאי לגבול מדיני, אלא ממציאות של משטר אחד למציאות של שתי מדינות. פירוק השליטה הישראלית צריך להקדים את הדיון במיקומו של הגבול ואופיו. גם...
ישראל צריכה לשאוף לשנות את המציאות המדינית, הביטחונית והכלכלית ברצועת עזה, כדי להימנע מחזרה למצב ששרר באזור ערב הסבב העימות האחרון – "שומר החומות". שלושת הסבבים הקודמים כשלו בהנעת שינוי משנה מציאות. כדי לקדם שינוי, שישפר את סביבתה האסטרטגית של ישראל ביחס לרצועת עזה, ישראל תזדקק להחליט על אסטרטגיה כוללת – לא רק למצוא פתרונות פרטניים לסוגיות מסוימות הקשורות בזירה זו. על אסטרטגיה זו לכלול עקרונות לשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית, עם מדינות ערב שנרמלו את יחסיהן עמה, ועם מדינות וגופים בינלאומיים. יעדה העיקרי צריך להיות...
כמו בסבבי לחימה קודמים מול חמאס, גם ל"שומר החומות" נלוו שלושה סוגי עלויות כלכליות: הצבאית הישירה, הפגיעה בפעילות המשק, ונזקי רכוש כתוצאה מירי הרקטות מרצועת עזה. מוקדם לקבוע את מלוא היקפן של עלויות אלה, שכן את חלקן קשה לאמוד, ובנוסף, לגורמים האמונים על עריכת אומדנים אלה, קרי משרד הביטחון מחד גיסא ומשרד האוצר מאידך גיסא, יש מן הסתם אינטרסים סותרים. עם זאת, ניתן להעריך כבר עכשיו כי, על אף העצימות הגבוהה של "שומר החומות", העלויות הכלכליות שלו יהיו נמוכות משמעותית מאלה של הסבב שקדם לו – "צוק איתן": "שומר...
ההסלמה בין ישראל לחמאס גררה תגובות הצהרתיות מצד חלק מחברות האיחוד האירופי. המכנה המשותף של ההצהרות היה גינוי חמאס בשל ירי הרקטות לעבר אזרחים בישראל לצד תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וקריאה לסיום הלחימה. מעבר לכך, ההצהרות הנפרדות שמסרו המדינות השונות ציינו נקודות נוספות, חלקן מדגישות את הצורך לחדש את התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני. תמונת המצב שהציג הממונה על החוץ והביטחון באיחוד, ג'וזף בורל, ששותפות לו רבות מחברות האיחוד האירופי, מדגישה את הצורך לטפל בבעיות היסוד של הסכסוך, על פי פרמטרים בינלאומיים מוסכמים, לקראת פתרון של שתי...
במהלך מבצע "שומר החומות" טורקיה הייתה בין המדינות שביקרו בחריפות יתרה את מדיניות ישראל. הרטוריקה הבוטה לוותה במאמצים דיפלומטים בעיקר מול מנהיגי מדינות מוסלמיות, אך לא רק מולם. בנוסף טורקיה פעלה בהרחבה באמצעות כלי תקשורת ממשלתיים הפונים לקהל הבינלאומי. על רקע ההסלמה איים שר החוץ הטורקי שהעולם האסלאמי ישלח כוח בינלאומי לירושלים כדי למנוע את הישנותם של מהלכים שנקטה ישראל בעיר. למרות מאמציה, ההשפעה של טורקיה על המתרחש בשטח, בזמן המבצע עצמו, הן ברצועת עזה והן בירושלים, הייתה מוגבלת ביותר.
