בעשור האחרון עלה באופן ניכר משקלו של הגז הטבעי בייצור החשמל בישראל, ובמקביל פחת השימוש בפחם ובסולר. לצד היתרונות הכלכליים והסביבתיים, השימוש בגז מעלה סוגיות חדשות של ביטחון חשמל ועמידות מערכתית, משום שהוא מסופק באמצעות שני צינורות בלבד מהמאגרים בים אל החוף, ללא יכולת אחסון בשטח ישראל. יתר על כן, ייצור באמצעות גז מרוכז באתרי ייצור מועטים, והולכת החשמל לצרכנים תלויה באמינות מערכת ההולכה הארצית. תלות זו במקורות בודדים ובתוואי הולכה מוגבל יוצרת סיכון גובר לאמינות האספקה, בייחוד במצבי חירום ביטחוניים או אקלימיים.
לחצו כאן לכלי מיוחד שפותח במסגרת הפרויקט לניתוח סיכונים לשרשרות אספקה לישראל
* פרסום זה הוא חלק ממזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי שיפורסם במלואו בשבועות הקרובים.
[table_of_contents open="true"]
שלושים שנים לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שיתוף הפעולה בתחום המים ממשיך לשמש נדבך מרכזי ביחסים בין המדינות. מצוקת המים בירדן מעמידה אתגרים בפני הממלכה, ועלולה להוביל לתסיסה חברתית ופוליטית פנימית, להגירה המונית ואף לערעור הסדר האזורי. לתרחישים אלה השלכות גם על ישראל, הרואה ביציבות ירדן והאזור עוגן ביטחוני חשוב. על רקע זה, על שתי המדינות להתייחס לשיתוף הפעולה בתחום המים לא רק כאל עניין הומניטרי וכלכלי, אלא גם כאינטרס משותף של ביטחון לאומי. הבנת החשיבות האסטרטגית של הסכמי המים עם ירדן וקידום הצעדים המוצעים להרחבתם יסייעו...
קליפורניה עומדת בפני משבר כפול: אקלים ואנרגיה. כאשר נחשפה פגיעות רשת החשמל בקליפורניה עקב עלית הטמפרטורות, המדינה העבירה בסנאט את חוק 100, שמטרתו להגיע ל-100% אנרגיה נקייה עד שנת 2045, והוא מעודד ייצור סולארי ורכבים המונעים באפס פליטות. בישראל עצמה מתמהמהים בהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ובשילוב מתקני אגירת אנרגיה – עיכוב שניתן לייחס להיעדר תשתית חשמל מתאימה ולרגולציה מכבידה, התורמים לחוסר יכולת להגיע להסכמות על אודות רפורמה מקיפה במערך החשמל. על ישראל ללמוד ממקרה קליפורניה ולהסיק שעליה להפריט ולבזר את ייצור והפצת החשמל, להגביר את...
מלחמת 'חרבות ברזל' הדגישה את הצורך הדחוף באסטרטגיית ביטחון חדשה עבור משק החשמל של ישראל, לאור האיומים הצבאיים שבאו לידי ביטוי במלחמה, וכן סיכוני האקלים המתממשים וההתקדמות הטכנולוגית. המעמד הייחודי של ישראל כ"אי חשמלי", המנותק מרשתות חשמל שכנות והתלות הרבה של המשק בגז, הופך אותה לפגיעה במיוחד לאיומים על תשתיות האנרגיה שלה. כל אלו מחייבים את ישראל לגבש תפיסה חדשה לביטחון מערכות החשמל, שתיתן מענה לשעת חירום ותביא לשיפור ביצועי המערכת גם בשגרה.
המלחמה חידדה בישראל את ההבנה כי החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, ביכולת לייצר ולספק את המזון גם בשגרה וגם בחירום. אחד האתגרים המרכזיים אשר נוצרו למערכת המזון בישראל בעקבות המלחמה הינו המחסור החמור בכוח אדם לאורך כל שרשרת האספקה, ובעיקר בחקלאות. תלותה של מערכת המזון הישראלית ביבוא עלולה לערער את יציבותה מול האתגר הכפול – שינויים אקלימיים, העלולים להפחית את היקף התבואה המיוצרת במדינות המייצאות לישראל, וסיכונים גיאופוליטיים, שעלולים לפגוע בנתיבי היבוא. לכן, כל אסטרטגיה לאומית לביטחון מזון צריכה לקחת בחשבון את מכלול היעדים שאותם צריכה...
מרבית מדינות העולם המפותחות מכירות בכך שכדי לעמוד ביעדים להתמודדות עם משבר האקלים, שנקבעו בהסכם פריז 2015, הן משתמשות בכלים מדינתיים וכלכליים על מנת לאפשר זרימה של כסף מהממשלה והסקטור הפרטי. שימוש ברגולציות סביבתיות, דוגמת מיסוי פחמן, מעודד יעילות אנרגטית וצמצום שימוש בדלקים מזהמים וכן כניסת כסף המקדם יוזמות ירוקות ומעבר לאנרגיה ירוקה. ואולם, בישראל לא מתקיים כל הליך בכוון זה, אין מדיניות אקלים שמעוגנת בחקיקה אשר יכולה ליצור מוטיבציה להקמת מערך רישום וסחר בפליטות. מס הפחמן לא אושר בחוק התקציב המקורי או המעודכן, שאושר באחרונה, ואין...
מאמר זה מתמקד במצב הנמלים ומצב תפעול סחר החוץ הישראלי בהם. נבחנת כלל הפעילות לסוגיה וכן ייחודם של הנמלים השונים בישראל ומגבלותיהם. כן מועלות הבעיות בסוגי הסחר השונים (ובכלל זאת מכולות, צובר ואנרגיה) ומצוינות המלצות להמשך פעילותו ותפקודו של סחר החוץ בהתחשב באתגרי מצב המלחמה. המלצות המדיניות העיקריות שגובשו על סמך הבחינה:
– שיפור יכולות הובלה יבשתית מהנמלים – בעיקר כמענה לאתגר המחסור בנהגים ומשאיות.
– גיבוש פתרון במשרד האוצר לכיסוי ביטוח מלחמה לאוניות בנמלי ישראל – כמענה למצב קיצון של סירוב מצד מבטחים...
מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת 'חרבות ברזל' בעקבותיה יצרו משבר גיאופוליטי ביטחוני מסוכן, שבין היתר מאתגר את תהליכי הפיוס והנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. אולם, המשבר עשוי להוות חלון הזדמנות היסטורי להסכם מדיני משותף לישראל, ארצות הברית וציר המדינות הסוניות המתונות, הרואות לנגד עיניהן את טובת המזרח התיכון ומעדיפות לשתף פעולה למען השקט והיציבות האזורית. על היציבות האזורית מאיים גם משבר האקלים, הממחיש את התלות ההדדית בין מדינות העולם בכלל ובין מדינות שכנות בפרט. אותן מדינות, המכירות בהשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות ההרסניות של...
מטרתו של המחקר[1], שתובנותיו עד כה מפורטות במסמך זה, היא להצביע על האתגרים המרכזיים הניצבים בפני המשך אספקת המזון לישראל בשעת החירום הנוכחית, להצביע על תרחישי התפתחות שונים של המלחמה ועל הנדרש כדי להבטיח את היכולת להמשיך ולייצר מזון בישראל גם בסופה ולאחריה.
המלצות עיקריות: דרושה מעורבות מיידית של המדינה באבטחת אספקת המזון, ובמסגרת זו: איסוף נתונים והקצאת משאבי מערכת לבניית תמונת מצב עדכנית. כן נדרש מענה (תמריצים, הקלות רגולטוריות, רכישות יזומות) לאתגרים לאורך שרשרת האספקה: מחסור בכוח אדם עקב גיוס מילואים, פינוי יישובים, מניעת כניסת...
שרשראות האספקה העולמיות מאותגרות בשנים האחרונות במידה גוברת, בין היתר עקב מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. אתגרים אלה מצטרפים לאלה הנובעים משינויים גיאופוליטיים ארוכי טווח, ביניהם תהליכי דה-גלובליזציה כתוצאה ממתחים בין המעצמות ותחרות עולמית על משאבים, בדגש על מינרלים קריטיים לתעשיות מתקדמות. שילוב אתגרי היסוד לשרשראות האספקה העולמיות עם האתגר האקלימי עשוי לחולל "סערה מושלמת", שתגרום חוסר יציבות ופגיעה בביטחון הלאומי של מדינות. פגיעה כזו תהה ניכרת בייחוד במדינות כמו ישראל, התלויות במידה רבה בשרשרות האספקה העולמיות, החשופות...
