מחקרים ופרסומים בנושא תגית תודעה והשפעה זרה | המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

דף הבית פרסומים

כל הפרסומים בנושא תודעה והשפעה זרה

English

חיפוש פרסומים

פרסום מיוחד
לקראת בחירות 2026: דוח התערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות
בשיח הישראלי המתנהל ברשתות החברתיות, ובפרט לקראת הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר, פועלים מספר שחקנים זרים. המוכרים שבהם הם איראן, רשת איסנאד, הפועלת מטורקיה ומזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger. הגורמים האלה שונים זה מזה במשאבים העומדים לרשותם, במבנה ובמניעיהם. מוערך כי המטרה המשותפת של הגורמים השונים היא שחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, בתהליך הבחירות ובחלקי החברה האחרים. הכרעה לטובת מחנה מסוים או שינוי בדפוסי ההצבעה היא מטרה משנית, אם בכלל. עם זאת, הגם שאין ראיה לתיאום ביניהם בהקשר הישראלי, הם...
דוד סימן טוב | דני סיטרינוביץ | עמית כהן | רעות דוד | גיתית בר און | עמית שרון
22.10.2026
פרסום מיוחד
הרעלת נתונים מסכנת את אמינות הבחירות
אזרחי ישראל צפויים ללכת לקלפיות ב-27 באוקטובר 2026, ושבוע לאחר מכן יתקיימו בארצות הברית בחירות אמצע הכהונה. דוח זה עוסק בסוג מסוים של איום על מערכות בינה מלאכותית – הרעלת נתונים – ובמשמעותו האפשרית למערכת הבחירות.
שי הרשקוביץ
15.10.2026
מחקרי מדיניות
הגנה על בחירות מפני התערבות זרה במרחב המידע: הניסיון האירופי ולקחים לישראל
מחקר מדיניות זה מציע ניתוח השוואתי של לקחי ההתמודדות של מדינות שונות באירופה עם איום ההתערבות הזרה במרחב המידע. המחקר עשוי להוות בסיס מעשי להיערכות מדינת ישראל לקראת בחירות, על בסיס הבנה שהניסיון האירופי הוא תשתית ללמידה, ותוך התאמה למאפיינים הייחודיים של ישראל.
רעות דוד | עמית כהן | דוד סימן טוב
13.10.2026
מבט על
מעקב טכנולוגי בדמוקרטיות: בין סיכול איומים לאיסוף מידע על הציבור
בימים אלה מתרחבת בארצות הברית מחאה ציבורית נגד מצלמות Flock Safety לזיהוי לוחיות רישוי, ומחדדת את הדיון בגבולות השימוש בטכנולוגיות מעקב לצרכי ביטחון לאומי. מאמר זה משווה בין המערכת האמריקאית ל״עין הנץ״ בישראל, ובוחן כיצד איסוף נתוני תנועה ויכולות הצלבה תורמים לסיכול איומים ולאכיפת חוק, אך גם מעוררים סיכונים לפרטיות, לאמון הציבור ולביטחון המידע. לבסוף מוצעים עקרונות למדיניות מאוזנת, המשלבת יעילות מבצעית, פיקוח, צמצום מידע והגנת סייבר, תוך שמירה על הלגיטימציה הדמוקרטית לאורך זמן.
עמית כהן
03.09.2026
פרסום מיוחד
ויקיפדיה כתשתית להרעלת ידע: מנגנוני ההטיה וקווי מתאר להתמודדות
ויקיפדיה האנגלית הפכה בשנים האחרונות לחוליה מרכזית באקוסיסטם גלובלי של ייצור, הסמכה והפצת מידע מוטה, המשועתק למנועי חיפוש ולמערכות בינה מלאכותית ומגיע באמצעותם לקהלים נרחבים ברחבי העולם כידע אמין וסמכותי. הפעילות השיטתית של רשת עורכים מתואמים המונעים אידיאולוגית הופכת את הפלטפורמה לתשתית משמעותית להרעלת ידע בכל הנוגע לישראל. זאת, באמצעות מסגור חד־צדדי, בחירה סלקטיבית של מקורות, השמטת הקשרים, שינוי מונחים מרכזיים ועיצוב מסגרת נרטיבית המציגה את הקמתה וקיומה של המדינה כעוול מתמשך ובכך מערערת על עצם זכותה להתקיים. תוצרי הטיית הידע מהווים...
שלומית ליר
01.09.2026
מבט על
הזיקה בין מבצעי השפעה לפשיעת סייבר
מבוא בשנים האחרונות הושקעו מאמצים ניכרים בסיכול ניסיונות של גורמים מדינתיים סמכותניים להפיץ מידע שעבר מניפולציה, החותר תחת מוסדות דמוקרטיים־ליברליים ומשפיע על קהלים מקומיים. פעילויות אלה, המכונות לרוב מבצעי השפעה,[1] הביאו את האיחוד האירופי להרחיק לכת ולקבוע כי "טנקים או טילים אינם עוד כלי הנשק העיקריים במתקפות על חברות דמוקרטיות. מניפולציה והתערבות זרה במידע (FIMI)[2] הפכה לאחד האתגרים המגדירים של מדיניות הביטחון והחוץ בשנות ה־20 של המאה ה־21, לצד איומים היברידיים אחרים".[3] בעוד שמרבית המחקר והספרות התמקדו בנרטיבים, בתכנים וברשתות...
ארי בן־עם | ורה מיכלין שפיר
23.08.2026
מבט על
לא כשל בביצוע – כשל בתפיסה: בעקבות דו"ח מבקר המדינה על ההתמודדות עם התערבות זרה בבחירות
דו״ח מבקר המדינה מצביע על ליקויים משמעותיים בהיערכות ישראל להתמודדות עם התערבות זרה במרחב הדיגיטלי, ובהם היעדר מדיניות מתכללת, פערי תיאום והיערכות חלקית לקראת הבחירות. המאמר טוען כי ממצאים אלה משקפים בעיה רחבה יותר של היעדר תפיסה לאומית מוסכמת ביחס לאיום ולהתמודדות עמו. בהתאם לכך, הוא מציע לפתח תפיסה אסטרטגית משולבת, הכוללת מודיעין, רגולציה, תקשורת אסטרטגית, חברה אזרחית, אוריינות דיגיטלית והיערכות לאתגרים החדשים שמציבות מערכות בינה מלאכותית.
דוד סימן טוב | עופר פרידמן
12.07.2026
מזכרים
מבוא להרעלת נתונים: יסודות, מודלי איומים וסיכונים לביטחון הלאומי
בינה מלאכותית משתלבת כיום בליבת העשייה הביטחונית, המודיעינית והכלכלית, אך אמינותה נשענת לחלוטין על שלמות הנתונים שמהם היא לומדת. במזכר חדש מאת ד"ר שי הרשקוביץ, נבחנת אחת מנקודות התורפה המשמעותיות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "הרעלת נתונים" – מניפולציה חשאית ומכוונת של מערכי נתונים או מודלים. המזכר מראה כיצד איום זה חורג מבעיית סייבר טכנית ומהווה איום אסטרטגי וקוגניטיבי עמוק. יריבים יכולים לנצל חולשות אלו כדי להטמיע "הרעלות רדומות", שיישארו בלתי מורגשות בשגרה אך יעוותו את תהליכי קבלת ההחלטות ברגעי משבר. המזכר...
שי הרשקוביץ
08.07.2026
פרסום מיוחד
העורך הבודד כמקור להטיית ידע על ישראל בוויקיפדיה האנגלית: המקרה של איסקנדר323
הטיית הידע נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית היא תופעה מוכרת ומתועדת, אך מנגנוניה הפנימיים נותרים לרוב סמויים מן הציבור הרחב. מאמר זה בוחן את מנגנוני התופעה באמצעות מעקב ממוקד אחר דפוסי ההתנהלות של איסקנדר323 (Iskandar323), עורך בכיר ומנוסה, שפעל בפלטפורמה במשך קרוב לשתים עשרה שנים עד לחסימתו לצמיתות בתחילת 2026, לאחר שהפר הרחקה קודמת שהוטלה עליו מעריכה בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. המחקר נשען על מיפוי היקף פעילותו, קטגוריזציה של תחומי העריכה המרכזיים שלו בתחום הנבחן וניתוח תוכן איכותני של עריכות נבחרות בערכי ליבה. ממצאי המחקר מצביעים על...
שלומית ליר
03.05.2026
מבט על
התקשורת האסטרטגית של איראן במערכה: הפחדה, הרתעה ועמידות
מאמץ התקשורת האסטרטגית האיראני במלחמת ״שאגת הארי״ מדגים שילוב בין פעולה צבאית, לוחמת מידע וטכנולוגיות מתקדמות, שתכליתו להשפיע על מגוון קהלים – פנימיים, אזורים ובינלאומיים. המערכה הנוכחית משקפת שלב מתקדם בהתפתחות הדוקטרינה האיראנית, אשר עברה מתעמולה אידאולוגית דתית ללוחמת מידע ריאליסטית ורב-ממדית. במאמר זה נבחנים דפוסי הפעולה המרכזיים של איראן, ביניהם שימוש בטילים וכטב״מים כאמצעי תקשורתי, הפצת דיסאינפורמציה גלויה וסמויה, הפעלת רשתות השפעה דיגיטליות ושימש גובר בבינה מלאכותית. מהניתוח עולה כי איראן לא מבקשת לייצר רק הישגים צבאיים...
דוד סימן טוב | דני סיטרינוביץ | רעות דוד
22.03.2026
מבט על
קמפיין "איסנאד” נגד ישראל – לקראת אסטרטגיה חדשה?
תום מלחמת ״חרבות ברזל” באוקטובר 2025 הציב אתגר מהותי בפני קמפיינים של השפעה זרה שפעלו בזירה הישראלית במהלך הלחימה, וביניהם קמפיין ״איסנאד”, המקושר לאחים המוסלמים. קמפיינים אלה נשענו על תחושת חירום, רמות קשב ציבורי גבוהות וגיוס רגשי אינטנסיבי, ונדרשו כעת להסתגל למציאות חדשה המאופיינת בחזרה הדרגתית של השיח לסוגיות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. במציאות זו, היכולת לשמר רלוונטיות והשפעה דורשת שינוי והתאמות. מאמר זה בוחן כיצד מגיב "איסנאד” למציאות זו ומצביע על מעבר מאסטרטגיה מלחמתית קצרת טווח לניסיון לגבש מאבק תודעתי־חברתי מתמשך, המכונה...
דוד סימן טוב | רעות דוד
18.02.2026
מבט על
הציונות כחקר מקרה בקרב על הידע: ויקיפדיה, גרוקפדיה וג'סטפדיה
הטיית הידע בוויקיפדיה והמגמתיות הפוליטית בשיח לגבי ערכים רגישים עוררו ביקורת גוברת וצמיחתן של חלופות דיגיטליות, ביניהן גרוקופדיה וג׳סטפדיה. מאמר זה מציע ניתוח איכותני של חקר מקרה (Case Study), המתבסס על בחינה השוואתית של עיצוב ומסגור הידע על אודות הציונות בשלוש הפלטפורמות ושל הפערים בנרטיבים שהן מייצרות. הניתוח מתמקד במשפטי הפתיחה לאורך ארבעה צירים: הטון המשתמע, הרציונל הפרשני, עוגני הלגיטימציה ומיקום הסכסוך בנרטיב המשתמע. הממצאים מעלים כי בוויקיפדיה האנגלית ננטש עקרון הניטרליות והוחלף במסגור פוסט-קולוניאלי ביקורתי, המציג את הסכסוך...
שלומית ליר
04.01.2026
טען עוד

מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.