דו"ח של ה-FBI חושף קמפיין השפעה רוסי, שכלל התערבות במדינות ובכללן ארצות הברית וישראל. הדו"ח מפנה זרקור לניסיונות רוסיה להשפיע על דעת הקהל הישראלית, במיוחד בתקופת ההפיכה המשטרית, בין היתר כדי לעודד תמיכה ברוסיה במלחמה עם אוקראינה. לראשונה נודע כי אף האוכלוסיה הערבית בישראל מהווה יעד להשפעה רוסית. הקמפיין כלל שימוש במדיה דיגיטלית ויצירת תכנים מזויפים, שהופצו דרך רשתות חברתיות. על מנת להתמודד עם התופעה, מומלץ לישראל לשדרג את מערכי ההגנה על המרחב הדיגיטלי, לאפשר שיתופי פעולה בינלאומיים וכן חקיקה ורגולציה בהקשר זה, ולהגביר...
מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, מבצעים גורמים רוסיים פעולות השפעה עוינות נגד דעת הקהל הישראלית, המיועדות לערער את אמון הציבור במהלכי הצבא ולפגוע בברית האסטרטגית שבין ישראל לארצות הברית. פעולות אלו הינן חלק מלוחמת מידע ארוכת טווח שמנהלת רוסיה ברחבי העולם, המיועדת לחזק את מעמדה בזירה הבין–לאומית על חשבון ארצות הברית ובעלות בריתה. הפעילות בישראל נעשתה במספר זירות בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות ולא חוללה שינוי מהותי בשיח הישראלי הגם שהצליחה לחדור לפרקטים לשיח התקשורתי בישראל. סוגית ההשפעה בפועל של מאמצי ההשפעה הרוסיים נבחנת במאמר...
לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל. במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על...
מאז טבח ה-7 באוקטובר הגבירה רוסיה את מתקפות הדיסאינפורמציה הגלויות חלקית שלה נגד ישראל, כחלק ממבצע ההשפעה העולמי שפתחה בו בשנת 2022 בשם Doppelganger. מתקפות אלו תואמות את עמדתה הרשמית של רוסיה בחודשים האחרונים, העוינת כלפי ישראל, ומאותתות על אודות שינוי אסטרטגי בגישתו של הקרמלין, המשייך את ישראל לקבוצת המדינות שרוסיה רואה בהן אויב. על מדיניות ממשלת ישראל לתת מענה לסיכונים התודעתיים החדשים, הנשקפים לנוכח העוינות הגוברת של רוסיה.
מלחמת עזה, שפרצה לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר בנגב המערבי, היא גם מלחמה על התודעה. דומה שחמאס, הנתפס כקורבן, זוכה ביתרון ניכר בקרב על אהדת הקהל הרחב בזירה הבינלאומית, זאת למרות שבראשית המלחמה, עקב אכזריותה של המתקפה שהנחית על ישראל, הייתה זו ישראל שזכתה באהדה. אחד ההסברים להצלחת חמאס הוא, שבניגוד לישראל שמנסה להסביר לעולם את צדקתה, חמאס דבק בסיפור הפלסטיני שפונה לרגש, ומתאים אותו למה שקהל היעד שלו רוצה לשמוע. במלחמה זו, על ישראל להשלים מעבר תפיסתי בין הסברה להשפעה, שבלעדיו היא תתקשה לקבל הבנה ואהדה כלפי הסיפור שלה בקרב...
על רקע החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסיג כוחותיו מהחבל הכורדי מיהרו התקשורת הבינלאומית ופרשנים רבים להכתיר את רוסיה כ"מנצחת הגדולה" בסוריה, ולהציגה, כמי שנהנית בה מיד חופשית. מפגשי הפסגה הרבים שקיים לאחרונה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם מנהיגים במזרח התיכון הוצגו כרצף עדויות להתקפלות אמריקאית וכניסה רוסית לכל סדק שוושינגטון מפנה באזור. עם זאת, השחקנים האזוריים אינם ממהרים להתנתק מוושינגטון, מזהים את מגבלות כוחה של מוסקבה באזור ומנצלים את קשריהם המתרחבים עם רוסיה לשיפור כוח המיקוח מול ארצות הברית. בפועל, הכורדים הסוריים...
החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...
מאמר זה מבקש לחבר בין תפיסות סוציולוגיות לעולם התוכן של לימודי ביטחון, כדי לבחון כיצד מאפייני העידן הנוכחי, המוגדר כעידן 'המודרניות השנייה', משפיעים על האופן שבו אנו מגדירים מהו 'ביטחון לאומי'. הנחת היסוד היא מושג זה נטוע במודרניות הקלאסית, מהווה חלק בלתי נפרד מהסדר העולמי של מדינות הלאום ומבוסס על חשיבה מדעית וטכנולוגית, העומדת גם ביסוד קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי. עם זאת, החל משנות השמונים של המאה ה־20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה שהוגדר על ידי סוציולוגים כ'מודרניות שנייה' או 'מודרניות מאוחרת', עולם המאופיין בכלכלה ניאו־ליברלית...
המפגש המתוכנן בין נשיאי ארצות הברית ורוסיה בשולי פסגת מדינות ה-G-20 בוטל ברגע האחרון על ידי הנשיא דונלד טראמפ. ביטול המפגש המתוכנן בבואנוס איירס המחיש ביתר שאת את השפל שבה מצויה מערכת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה, כאשר ברקע משבר מתמשך ביחסים ביניהן. משום שנמוך הסיכוי שבטווח הזמן הקרוב יעלה בידי ארצות הברית ורוסיה לגבש פתרונות למחלוקות ביניהן, על ישראל להיערך לאפשרות שמתיחות זו תשפיע על מרחב התמרון וחופש הפעולה שלה ביחס לאינטרסים שהיא מעוניינת לקדם, בדגש על ההתמודדות עם הנוכחות האיראנית בסוריה.
הפלת המטוס הרוסי מדגם Il-20 על ידי סוריה בליל ה-17 בספטמבר התפתחה לאחת התקריות המורכבות במסגרת יחסי רוסיה-ישראל, לפחות מאז תחילת ההתערבות הרוסית בסוריה באוקטובר 2015. במהלך תקיפה ישראלית באזור לטקיה, סוללת 5-SA סורית פגעה במטוס מודיעין רוסי, שהתרסק לים על 15 אנשי צוותו. למרות שהסורים הם אלו שכשלו בזיהוי המטוס הרוסי, רוסיה בחרה להאשים את ישראל בתקרית. עם זאת נראה שלשני הצדדים, רוסיה וישראל, יש עדיין אינטרס בסיסי בהמשך ההבנות בסוריה ומערכת היחסים הטובה ביניהם, והדבר יאפשר להם ליישר את ההדורים. לצד זה התקרית עלולה להגביל את חופש הפעולה...
פסגת טראמפ-פוטין עמדה בסימן ניסיונותיו של הנשיא דונאלד טראמפ לגמד את ההאשמות האמריקאיות כי רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות וכן שיקפה את מאמציו ומאמצי ולדימיר פוטין לייצר שיח אינטימי ביניהם, שיביא לחידוש הדיאלוג בין שתי המדינות. בפועל, ספק אם המפגש הביא להסכמות בשורה הארוכה של הנושאים שהוצבו על סדר היום. בסוגיית סוריה, פוטין ציין כי הוא וטראמפ סיכמו להבטיח את ביטחונה וגבולה של ישראל, בהתאם להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. עם זאת, ספק רב האם בהמשך לפסגה יקודם שינוי משמעותי במאזן ההתפתחויות בסוריה, שיהיה בו כדי להבטיח את מימוש היעד האסטרטגי...
