פרסומים

ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים...

ב-21 בנובמבר, כחצי שנה לאחר שהתובע, כרים קאן, הגיש בקשה לצווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון לשעבר יואב גלנט, החליט בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג לקבל את הבקשה ולהוציא נגדם צווי מעצר. במקביל הוציא בית הדין צו מעצר גם נגד מוחמד דף, בהיעדר אישור רשמי לחיסולו. מבחינת ישראל, מדובר בהחלטה תקדימית וחמורה. הוצאת הצווים מטילה על ישראל כתם כבד והיא מלווה השלכות נוספות, הרבה מעבר להשלכותיה האישיות על נתניהו וגלנט. בפני ישראל עומדות מספר אפשרויות התמודדות עם הצווים, וכדי לקדם אותן היא נדרשת לפעול כבר עכשיו. האשמות חמורות...

לחצו כאן לקריאת הפרק  לחצו כאן לקריאת המזכר המלא

אחד מרכיבי העוצמה של ישראל הוא החיבור שלה למערכת הבינלאומית. חיבור זה נתון תחת סכנה. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה המתנהלת נגדה בזירה הבינלאומית, שחורגת בעוצמתה, הן בהיקפה והן בחומרתה, מהמתקפות המדיניות, התקשורתיות והציבוריות עליה, אשר התעוררו על רקע ובגין מבצעים צבאיים קודמים שניהלה. כתוצאה ממערכה זו ניכרת תופעת דמוניזציה של ישראל והתדרדרות במעמדה הבינלאומי. כשלון של ישראל להתמודד בהצלחה עם מערכה זו עלול להשליך על הכלכלה והביטחון הלאומי שלה, לפגוע בהשגת יעדי המערכה הצבאית, ולהסיגה לאחור בכל המישורים. כדי לבלום את המערכה נדרש שינוי...

היחסים בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל נקלעו למשבר שבא לידי ביטוי במישורים שונים, וביניהם הימנעות ארצות הברית במועצת הביטחון מהחלטה להפסקת אש והתבטאויות ביקורתיות מצד בכירי הממשל. ישראל נתונה גם תחת לחצים מדיניים מצד בעלות ברית אחרות, כולל מדינות אירופה, הכוללים הטלת מגבלות על אספקת אמל"ח לישראל או שקילת הגבלות כאלו. בנוסף, ישראל נחשפה לראשונה בתקופה האחרונה לסנקציות אישיות נגד אזרחים ישראלים בגין התנהלותם האלימה ביהודה ושומרון. השימוש כלפי ישראלים בצעד זה, שהופעל עד כה בעיקר נגד אזרחי מדינות סוררות דוגמת רוסיה, סין ואיראן, הוא...

ב-26 בינואר נתן בית הדין הבינלאומי לצדק (להלן – ביה"ד) את החלטתו בבקשת דרום אפריקה לסעדים זמניים במסגרת ההליך שיזמה נגד ישראל בסוף חודש דצמבר 2023, בטענה להפרת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם (אמנת הג'נוסייד). ביה"ד לא קיבל את בקשת ישראל לדחות את התביעה על הסף והורה על מספר צווים זמניים, שיהיו בתוקף עד מתן פסק הדין הסופי בהליך, שצפוי להימשך מספר שנים. עם זאת, נדחתה בקשתה המרכזית של דרא"פ להוציא צו המורה לישראל להפסיק לאלתר את הלחימה ברצועת עזה. אמנת הג'נוסייד אוסרת על רצח עם, המוגדר במסגרתה כמעשים...

בדיון המתנהל על אודות מהות והיקף החובות שיש לישראל מול האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה ניכר בלבול רב ועולות שאלות: האם מדובר בשטח כבוש? האם מותר למנוע אספקת חשמל? האם מותר להטיל מצור? האם חייבים לאפשר כניסת סיוע הומניטרי? האם מותר להודיע לאזרחים לעזוב אזורי קרבות? מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בנושא בהתייחס לסוגיות הבאות: טענות כי רצועת עזה היא שטח כבוש על ידי ישראל; איסור הרעבה; החובה לאפשר מעבר סיוע הומניטרי; הכללים החלים על הטלת מצור ואלה החלים על הודעה לאזרחים לעזוב אזורי קרבות.

על רקע מתקפת חמאס על יישובי הנגב המערבי והמלחמה המתנהלת בעקבותיה ברצועת עזה, עולות תהיות לגבי תחולת החוק הבינלאומי על המתרחש. מאמר זה מבהיר את עקרונות החוק הבינלאומי הרלוונטיים בהיבטים מהותיים שונים לאירועים – הן מתקפת חמאס והן המלחמה ברצועה.

בבוקר שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון חמאס במתקפת פתע רצחנית נגד ישראל. בסדרה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הובילה המתקפה ליותר מ-1,300 נרצחים, רובם המכריע אזרחים, מעל 3,300 פצועים, וכ-150 שבויים וחטופים. המספרים עדיין מתעדכנים. קורבנות המתקפה הם ישראלים, אולם יש להתייחס אליה כאילו נעשתה נגד האנושות כולה. האכזריות שליוותה את המתקפה והזוועות שבוצעו במהלכה מפרים את הקודים האנושיים הבסיסיים ביותר, ומאיימים לא רק על השלום והביטחון של ישראל אלא של העולם החופשי כולו.

השבוע מתקיים הדיון בבג"ץ בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, שבו צומצמה סמכות בתי המשפט לדון בסבירותן של החלטות הממשלה והשרים. העותרים והיועצת המשפטית לממשלה טוענים כי יש לפסול את התיקון, הן בשל פגמים בתהליך החקיקה והן בשל הפגיעה שלו בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. הממשלה והכנסת, מנגד, אוחזים בעמדה כי אין לבית המשפט סמכות לפסול תיקון לחוק יסוד, וודאי שלא במקרה דנן, שבו מדובר בביטול עילת ביקורת אשר אינה קיימת ברוב המדינות האחרות. מוקדם להעריך מה יפסוק בית המשפט. פסק הדין יכול להינתן עד אמצע חודש ינואר, ועשוי אף להתייתר אם תושג פשרה...